המדריך ל"להיות הורים"

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים כמנהיגים, מודן, 2006
והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

אתר אינטרנט: www.hamit.co.il

מה המצוקה המרכזית כיום בהורות?

הורים מרגישים כיום פעמים רבות חוסר אונים כשהם מנסים להשפיע על ילדיהם, החל מהעניינים הפשוטים של יום-יום (הליכה לישון, צפייה בטלוויזיה, הכנת שיעורי בית, אכילה וכו') וכלה בדברים מורכבים יותר של יצירת קשרים חברתיים, השמנה, הימנעות מהתמכרויות למיניהן וכו'. ילדיהם, כבר מגילאים צעירים, אינם נשמעים להם, מדברים אליהם בצורה חצופה ומתנהגים בצורה לא ראויה.

הסיבות למצוקה זו מגוונות: החל מאובדן הנורמות והערכים הידועים לנו כתוצאה מהמעבר מחברה מסורתית-סמכותית לחברה מודרנית-דמוקרטית; דרך המקום המרכזי שניתן במאה השנים האחרונות לילד ולזכויותיו; ההשפעה הדרמטית של אמצעי התקשורת של המשפחה שמפחיתה מכוחם של ההורים כמשפיעים עיקריים על ילדים; הבלבול וחוסר הביטחון של ההורים כתוצאה משפע של תיאוריות פסיכולוגיות על "מה נכון" ו"מה לא נכון" בגידול ילדים.

סמכות ההורים חשובה או לא?

סמכות ההורים קריטית לתהליך החינוכי. כמו כל בעל תפקיד, גם הורים חייבים שתהיה להם לא רק האחריות הגדולה לגידול ילדים, אלא גם הסמכות, הכוח, לבצע את תפקידם. כאשר ילדים אינם מכבדים את סמכות הוריהם, ההורים אינם מצליחים להשפיע עליהם. אין ספק שילדים זקוקים להורים שיכוונו אותם, יציבו להם גבולות, יחנכו אותם לערכים. בעוד שבעבר סמכות ההורים לא הייתה מוטלת כלל בספק, היום הורים צריכים לבסס אותה מחדש. היא אינה ברורה ומובנת מאליה.

האם הורים צריכים להיות חברים של הילדים שלהם?

לא. לילדינו חברים רבים, אבל רק שני הורים. כמובן שניתן ואף חשוב שהורים יקיימו יחסים חבריים עם ילדיהם במובן של הנאה משותפת, התחלקות בחוויות וברגשות וכו'. ואולם, יחסי הורים ילדים אינם יכולים להיות יחסים שוויוניים כמו יחסי חברות רגילים, בוודאי כל עוד הילדים אינם גדולים. להורים יש כאמור תפקידים מכוונים, מחנכים, מציבי גבולות, שאינם חלק ממערכת חברות. מבחינה זו המצב היום באמת מוזר: הורים רוצים להיות יותר חברים של הילדים שלהם, מאשר הילדים רוצים שההורים יהיו חבריהם. אפשר לשמוע במשפחות את הזלזול של ילדים בהוריהם, כאשר אלו מאבדים את עמוד השדרה הרגשי שלהם מרוב ניסיונם למצוא חן בעיני ילדיהם.

כיצד מתמודדים עם רגשי אשמה בהורות?

ראשית, להבין שגם אנחנו בני אדם ולכן מותר לנו לא להיות מושלמים, לעשות טעויות.

שנית, להבין שבתחושות האשמה שלנו כהורים טמונה סכנה רבה יותר להתפתחות הילד מאשר במעשיים "שגויים" לכאורה שלנו כהורים. למשל, אם כתוצאה מרגשות אשמה, אנחנו נמנעים מלהתעמת עם ילדים על דברים חשובים, הרענו להם. או למשל, אם כתוצאה מרגשות אשמה אנחנו מפצים אותם בצורה מוגזמת, גרמנו להם לפינוק משחית.

האם טובת הילד תמיד קודמת לטובת ההורה?

לא. באופן כללי, אכן להיות הורה פירושו להתרכז בצרכים של מישהו אחר ולספקם גם אם הם פוגעים בצרכים שלך. הדברים נכונים במיוחד בגיל הרך של הילדים. אבל, הורה שלא טוב לו עם עצמו, לא יכול להיות הורה טוב. הורה ממורמר, מתוסכל, לא יוכל לתת נתינה שלמה לילדו, גם אם יתאמץ. למשל, יחסים זוגיים קלוקלים מקרינים על היחסים עם הילדים. או למשל, אם הורה עייף וזקוק למנוחה, מותר לו והוא אף חייב לדרוש שילדו יתאפק זמן מה, לא ירעיש ואולי אפילו ישתעמם, גם אם זה קשה לו. לכן, האתגר הגדול בהורות הוא להיות מסוגלים להיות נאמנים לצרכים של הילד, מבלי לאבד את הנאמנות הבסיסית לצרכים האישיים של ההורה.

מהן הטעויות הנפוצות שהורים נוהגים לעשות?

הטעויות משתנות מתקופה לתקופה. אם בעבר הטעות הנפוצה שהורים עשו הייתה שלא מספיק גילו רגש חם לילדיהם ולא מספיק כיבדו את זכויותיהם, הרי כיום הטעות הנפוצה שהורים עושים היא שהם מגלים עודף התחשבות ועודף נתינה ללא דרישה להדדיות ו/או למאמץ. אני קורא לטעות זו: "להיות סמרטוט" – לעשות בשביל הילדים מה שהם מסוגלים לעשות לבד תוך כדי ויתור על ציפיות סבירות מהם. קיימת גם הטעות ההפוכה של הורים, שברוב תסכולם פועלים בהורות צורה כוחנית ושרירותית, בהתקפות זעם, במאבקי כוח מתישים. אני מכנה טעות זו של הורים: "להיות נבוט". במרבית המקרים מתקיים מעבר של הורים ממצב שגוי אחד למצב שגוי שני ולהפך.

מה הופך הורות לטובה יותר, או לבריאה יותר?

הורה טוב הוא הורה שטוב לו. כלומר, שמרגיש מסופק בהורות שלו, שמרגיש שלם עם עצמו כבן אדם וכהורה.

הורה טוב הוא הורה שדבק בעמדת ההשפעה שלו במשפחה, למרות הקשיים, אך עושה זאת בצורה חכמה.

"טיפים" להורים:

"אתם, ההורים, הנכם המתנה היקרה והחשובה בעולם שילדיכם יכולים לקבל. שמרו עליה וטפחו אותה!"

"מותר לכם להיות בני אדם ולא רק הורים. זה יקל עליכם להעניק מעצמכם לילדיכם"

"אל תנסו להיות מושלמים. אתם עלולים לגדל ילדים 'מושלמים'"

"חשוב שילדיכם יכירו אתכם כאנשים עם צרכים ורצונות. כך ילמדו להתחשב בזולת"

"האמינו בעצמכם! ילדיכם מחפשים את הביטחון שלכם בעצמכם"

"הורה טוב הוא הורה שטוב לו"

"הורה משפיע לא מוותר – לא לעצמו ולא לילדו"

"במקום להתאמץ כל כך להשביע רצונם של ילדים, עדיף לעזור להם לגלות מהו רצונם וללמוד כיצד לספקו"

"ילדים לומדים יותר דרך התנהגות הוריהם, הדוגמא האישית שלהם, מאשר דרך דיבוריהם"

"הסכמה בין בני זוג לגבי מה חשוב בחינוך ילדים חשובה יותר מאשר מה באמת נכון בחינוך ילדים"

Share
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA): עמית, חיים. (2012.) המדריך ל"להיות הורים", [גרסה אלקטרונית].
נדלה בתאריך 08/20/2017 מאתר עמית בעין החורש http://amithaim.com/2012/01/11/hamadrih-lelehiot-horim/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *