"לפתוח דלת" להורים בנושא מיניות ילדיהם

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים בטוחים בעצמם, מודן, 2012

הורים כמנהיגים, מודן, 2006  והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

אתר אינטרנט: www.hamit.co.il

 

* להורים קשה לדבר עם ילדיהם על מיניות ועל יחסי מין

תוצאות הסקר "מה הציבור רוצה לדעת בנושאי מיניות של ילדים ובני נוער ומפחד לשאול?", שהוצג על ידי ד"ר מינה צמח בפתיחת הכנס ה- 14 של האגודה הישראלית לתכנון המשפחה, 21.5.2004, אישרו בצורה מדעית את מה שכולנו, אנשי מקצוע והורים, חשים ויודעים מניסיוננו – להורים קשה לדבר עם ילדיהם בנושאים הקשורים למיניות ילדיהם. על פי ממצאי הסקר (המבוססים על תגובותיהם של 501 אנשים, מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, לראיונות שנערכו במהלך חודש מאי 2004), רק 24% מכלל ההורים נוהגים לדבר עם ילדיהם לעיתים קרובות על מיניות ועל יחסי מין! מרבית ההורים במדגם, 59%, נוהגים לשוחח עם ילדיהם בנושאים אלה רק לפעמים או לעיתים רחוקות. 14% מהם לעולם לא משוחחים על כך עם ילדיהם! זהו ממצא מדהים, שכן על פי ממצאי הסקר מרבית ההורים (66%) השיבו ברמת ביטחון גבוהה ("בטוחים שכן" או "חושבים שכן") שהם מתכוונים לדבר עם ילדיהם על מיניות ועל יחסי מין. רוב גדול יותר של הורים (77%) אף מצהירים שהם מרגישים נוח לדבר עם ילדים על נושאים הקשורים למין כולל הימנעות ממחלות מדבקות. כלומר, על אף שמרבית ההורים במדגם חושבים שראוי לדבר עם ילדיהם בנושאים אלה ועל אף שהם גם מרגישים נוח בכך, רק מעטים מהם (כאמור, 24%) מממשים בפועל את כוונותיהם החיוביות!

* מדוע קשה להורים לדבר עם ילדיהם בנושאים הקשורים למיניות?

הסקר לא בדק בצורה ישירה שאלה חשובה זאת. אחת ממשתתפות קבוצת השיח שהתנהל בעקבות הצגת ממצאי הסקר תיארה את תחושת איבוד השליטה שחשים הורים לילדים בגיל ההתבגרות לנוכח התבגרותם המואצת של ילדיהם, ואת חוסר האונים שלהם מול תופעות מטרידות בהתנהגות המינית של ילדיהם.

ברצוני להציע שני הסברים כלליים לקושי של הורים לדבר עם ילדיהם בנושאים הקשורים למיניות ילדיהם:

עמדה הורית לא מגובשת ו/או מיומנויות תקשורתיות לקויות.

* הסבר ראשון לקושי של הורים: עמדה הורית לא מגובשת בנושאים הקשורים למיניות ילדים

הורים מתלבטים כיום לגבי העמדה ההורית הנכונה שהם צריכים לנקוט לגבי נושאים מעשיים שונים הקשורים למיניות: האם להרשות לבתם המתבגרת להסתגר בחדרה עם חבר חדש שאינם מכירים? האם ליזום לדבר עם בנם על אמצעי מניעה, גם כאשר נראה שהוא עדיין "לא בעניין"? האם לריב עם ביתם בנושא חולצות הבטן החשופות או להשאיר את ההתמודדות לבית ספר בלבד? כיצד להגיב כאשר מגלים קונדום אצל הבן או הבת בני ה – 15? להתעלם או לנצל את ההזדמנות לשיחה? ואם לשוחח, מה לומר? האומנם ראוי לתת אישור לבת לקיים יחסי מין בגיל כה צעיר, משעה שהודיעה על כך, ובכך לזכות באמונה אך לפעול בניגוד לאמונתם הפנימית; או לאסור זאת עליה ולהסביר לה את עמדתם התקיפה בעניין, ובכך להסתכן ב"ירידתה למחתרת"? וכיו"ב. נראה שחוסר הביטחון של הורים לגבי מה נכון ומה לא נכון בתחום המיניות גדול כיום יותר מאשר בעבר, גם בגלל הבלבול והמבוכה הכלליים המאפיינים את חברת המבוגרים וגם בגלל ההתערערות הבוטה בתקופתנו של נורמות הקשורות למיניות ילדים. רמז למידת האמביוולנטיות של הורים לגבי עמדותיהם בתחום ניתן למצוא בפער הגדול שהתגלה בסקר בין נחישותם של מרבית ההורים בסקר להקפיד על כללי התנהגות בבית כאשר הילד בתיכון מביא בת/בן זוג לישון בחדרו (84% מהאימהות ו – 70% מהאבות חושבים שצריך להקפיד על כללי התנהגות בבית ולהעיר לילד על דברים שמפריעים להם כאשר הילד מביא בת/בן זוג לישון בחדרו, ואין להתעלם מכך כדי לא לפגוע בילד) לבין עמדתם המתעלמת והמדחיקה לגבי ההתנהגות המינית של ילדים ונוער. כאשר נשאלו בסקר "מה היית רוצה לדעת על ההתנהגות המינית של ילדים ונוער אך התביישת לשאול"?, רק 8% מההורים השיבו תשובות המעידות שהם רוצים להוסיף לעצמם דעת בתחום (למשל, על נטיות מיניות, על יחסי מין, על מהי הדרך הנכונה לשוחח). רובם לא מעוניינים לדעת (54%) או לא יודעים מה לשאול (34%).

* הסבר שני לקושי של הורים: מיומנויות תקשורתיות לקויות בשיחה על נושאים הקשורים למיניות ילדים

על פי ממצאי הסקר, כאמור, רובם של ההורים, 77% , מרגישים נוח לגמרי או די נוח לדבר עם הילדים על מין, כולל על הימנעות ממחלות מדבקות. זהו הממצא החיובי. ואולם יש לו גם משמעות שלילית – אחוז גדול של ההורים, 23%, אינם מרגישים נוח לשוחח עם ילדיהם בנושאים הקשורים למיניות. כלומר, למרות ההתקדמות הרבה שחלה בתקופתנו בהתייחסות למיניות ועל אף אווירת הפתיחות הכללית המאפיינת את תרבותנו, כרבע מההורים מרגישים עדיין חוסר ביטחון לשוחח בצורה פתוחה עם ילדיהם בנושאים הקשורים למיניות. מאחר שלא נשאלו בסקר שאלות על הסיבות לחוסר הנוחות של ההורים לעסוק במיניות, ניתן לשער שהן מגוונות. חלק מההורים לא מרגישים נוח עם נושא המין באופן כללי. חלק נבוכים לעסוק בנושא עם ילדיהם בלבד. חלק חושבים שאסור לדבר עם ילדים מחשש "להעיר דובים מרבצם", כלומר שמא הם נוטעים במוחם של ילדיהם רעיונות לעסוק בנושא, כשהם, הילדים, עדיין מאוד רחוקים מכך. חלק חוששים להתעמת עם הילד שנסוג מתקשורת וחוסם את הדרך לשיחה פתוחה.

יתרה מזאת, צריך לומר שגם הרגשתם הנוחה של מרבית ההורים (77%) לשוחח עם ילדיהם בנושאים הקשורים למיניות, אינה מבטיחה עדיין את הצלחת השיחה. הורים שחסרים מיומנויות תקשורתיות בסיסיות כמו הקשבה, דיבור לא שיפוטי וכיו"ב, עלולים "לקלקל" לעצמם את השיחה עם ילדיהם, גם אם גישתם הבסיסית חיובית.

* תחומי קושי הוריים בתחום החינוך למיניות

ניתן לתאר שלושה תחומי קושי הוריים בתחום החינוך למיניות, שהם צירופים של שני מימדי הקושי שהוזכרו: עמדה הורית לא מגובשת וליקוי במיומנות התקשורתית.

טבלה: קשיים הוריים בהתאם למידת הגיבוש של העמדה ההורית ובהתאם למיומנויות התקשורתיות

           המיומנויות            

                    התקשורתיות  

העמדה                

ההורית

המיומנויות התקשורתיות

קיימות אצל ההורה

המיומנויות התקשורתיות

אינן קיימות אצל ההורה

העמדה ההורית מגובשת

1 – להורה עמדה מגובשת ויש לו מיומנויות תקשורתיות לבצעה

2 – העמדה ההורית מגובשת, אך להורה אין מיומנויות תקשורתיות לבצעה

העמדה ההורית לא מגובשת

3 – העמדה ההורה אמנם לאמגובשת, אך יש להורה  את המיומנויות התקשורתית לבצעה, אם הייתה מגובשת

4 – העמדה ההורית אינהמגובשת וגם אין להורה מיומנויות תקשורתיות לבצעה, אם

הייתה מגובשת

אתאר כל מצב ואביא דוגמאות, שכמובן יכולות להיות שונות אצל הורים שונים.

המצב הרצוי: להורה עמדה מגובשת ויש לו מיומנויות תקשורתיות לבצעה. למשל, הורים חושבים שהם צריכים להסביר לילדם בחטיבת ביניים על אמצעי מניעה, והם גם יודעים כיצד להסביר זאת נכון לילדם.

המצב החסר: העמדה ההורית מגובשת, אך להורה קשה לבצעה מבחינת המיומנויות התקשורתיות שלו. למשל, בשיחה עם הילד עולה השאלה מתי כדאי להתחיל לקיים יחסי מין. על אף שעמדתו של ההורה בנושא מגובשת, הוא לא מצליח לבטאה כהלכה בגלל מבוכתו, גישתו השיפוטית וכיו"ב.

המצב החסר: העמדה ההורה לא מגובשת, אך להורה יש את המיומנויות התקשורתיות לבצעה. למשל, להורה אין עמדה מגובשת לגבי שאלת נגישותו של הילד לאתרי פורנוגרפיה, אך הוא היה מצליח להציב גבולות בצורה נכונה, אם היה לו ברור שזה מה שעליו לעשות.

המצב הקשה מכולם: העמדה ההורית אינה מגובשת וגם אין להורה מיומנויות תקשורתיות לבצעה. למשל, ההורה אינו יודע להחליט מה עמדתו לגבי קיום יחסי מין מזדמנים, אך גם אינו מסוגל לשוחח על כך עם ילדו, משעה שהיה מגבש את עמדתו.

* המסקנה, לכן, היא שחשוב שהורים יגבשו את עמדותיהם לגבי נושאים הקשורים למיניות ילדיהם ו/או יתחזקו במיומנויות התקשורתיות שלהם ביחסיהם עם ילדיהם.

הורים שמרגישים חוסר ביטחון בעמדותיהם בתחום המיניות, בין אם בינם לבין עצמם ובין אם בינם לבין בן/בת זוגם, זקוקים לייעוץ ולהדרכה המשלבים מתן ידע אובייקטיבי בתחום יחד עם עזרה בהבהרת עמדות וערכים. הורים שמרגישים חסרי ביטחון בתחום המיומנויות התקשורתיות זקוקים לייעוץ ולהדרכה ללימוד מיומנויות תקשורת בין אישית ו/או לשיפורם.

Share
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA): עמית, חיים. (2012.) "לפתוח דלת" להורים בנושא מיניות ילדיהם, [גרסה אלקטרונית].
נדלה בתאריך 11/19/2017 מאתר עמית בעין החורש http://amithaim.com/2012/01/13/liftoah-et-hadele/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *