הקשבה בהורות

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים בטוחים בעצמם, מודן, 2012

הורים כמנהיגים, מודן, 2006  והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

אתר אינטרנט: www.hamit.co.il

 

מה זו הקשבה בהורות?

ההגדרה המילונית של הקשבה היא: "האזנה, שמיעה מכוונת, נכונות לשמוע". לכן, בהקשבה בהורות מדובר לא בשמיעה בלבד, שהיא משהו פסיבי, לא מכוון; אלא תשומת לב מכוונת להתנהגות הילד, מילולית ו/או בלתי מילולית.

האם תמיד צריך להקשיב לילדים?

יש תפקודים בהורות, שהקשבה אינה נחוצה בהם, למשל העברת מידע, מסירת הוראות וכו'. יש גם מצבי לחץ רבים בהורות – כמו קימה בבוקר, הליכה בקניון וכו' – שבהם לא ניתן להקשיב, גם אם רוצים. לעומת זאת, יש טווח רחב של מצבים בהורות, שבהם הקשבה בדרגות שונות חשובה ואף חיונית. למשל, כשהילד חוזר מביה"ס עמוס חוויות – חיוביות ו/או שליליות; כשהילד בוכה או כאשר יש לו מצב רוח רע; כאשר הילד מסרב בצורה עקשנית לבצע הוראות וכו'.

מהם סוגי ההקשבה בהורות?

1. הקשבה ביוזמת הילד, כמו למשל: "אבא אני רוצה לספר לך משהו"

2. הקשבה ביוזמת ההורה, שרואה קושי או בעיה, שיוזם שיחה עם הילד גם על נושאים חיוביים וכו'.

מדוע הקשבה בהורות חשובה?

1. הקשבה של הורים מטפחת אצל הילד שני גורמים פנימיים חיוניים להתפתחותו: הרגשה שהוא שווה באמת, שדבריו, מחשבותיו, רגשותיו ראויים; וכן, שאינו לבד בעולם.

2. הקשבה של הורים מסייעת לילד. עצם ההקשבה למצוקות ו/או להישגים מספיקה פעמים רבות כדי לשחרר ו/או לעודד. היזכרו בפעם אחת שהרגשתם שבאמת מקשיבים לכם. האם היה לכם צורך בדיבורים רבים, או שעצם ההקשבה הספיקה לכם?

3. הקשבה של הורים מאפשרת להורה להכיר את הילד שלו. מכיוון ש"הדברים החשובים סמויים מהעין", כמו שכתוב ב"הנסיך הקטן", רק תשומת לב מירבית להתנהגות הילד, גם הפחות בהירה והפחות גלויה, תאפשר להורה להכירו באמת.

4. הקשבה של הורים מעודדת ביטוי לגיטימי של רגשות ומחשבות פחות נעימים אצל ילדים. ילדים שמתייאשים מחוסר הקשבה בבית, עלולים לבטא את רגשותיהם הקשים בהתנהגות שלילית בבית ו/או מחוצה לו.

5. הקשבה של הורים מקדמת הקשבה הדדית של הילד להורה, גם מתוך למידת מודל וגם מתוך תחושת מחויבות הדדית.

מדוע קשה להקשיב בהורות?

1. כי הקשבה בכלל קשה. היא דורשת להתרכז באחר ולא בעצמך, לשים עצמך במקומו של מישהו אחר. כמו כן, היא דורשת להיות פתוח למגוון של רגשות ומחשבות, ללא שיפוטיות.

2. בהורות קשה במיוחד להקשיב בגלל המעורבות הרגשית הגבוהה מלכתחילה של הורים, שיכולה להתבטא בהשלכה ובחסימת תקשורת.

3. ילדים פחות מילוליים ופחות מודעים ממבוגרים. לכן, נדרשת רמה גבוהה מאוד של אמפתיה מצד ההורים.

4. ילדים עלולים להימנע מלספר דברים להוריהם בגלל החשש לאכזב את הוריהם, הפחד מעונש וכו'.

5. קשה להורים להאמין שהאזנה בלבד – ללא דיבורים, יעוץ והכוונה – יכולה לסייע לילדיהם. הם מרגישים צורך לעשות משהו אקטיבי על מנת לעזור לילדיהם.

6. קשה להקשיב לילדים, מכיוון שחסר לנו זמן בהורות. יש לנו עיסוקים רבים, בתוך ההורות ומחוצה לה, מה שמקשה עלינו לפנות זמן איכותי להקשבה לילדינו.

כיצד ניתן לשפר באופן מעשי את מיומנות ההקשבה בהורות?

1. לפנות זמן, הן פיזי והן רגשי. לא תוך כדי ולא עם שעון ביד. למשל, לקבל החלטה שמאחרים היום לעבודה, או שהילד לא ילך לביה"ס, אם מה שהוא מספר חשוב במיוחד.

2. ליצור תנאי סביבה מתאימים. למשל, לבד, לא ליד טלוויזיה, במקום נוח וכו'.

3. לא להיות שיפוטי. למשל: "לא יכול להיות", "בטוח ש..", "אמרתי לך..".

4. לא לתת עצות. לזכור שהילד במרכז ולא אנחנו. לוותר על הדברים החכמים והנכונים שיש לנו להגיד לטובת רגשות הילד.

5. להיזהר משאלות חוסמות. למשל כמו "למה עשית את זה?", או "איך זה יכול להיות". עדיף שאלות המעודדות לתאר כמו "איך", "איפה", "האם אתה יכול לתאר לי" וכו'.

6. לחזור על דברי הילד בצורה אחרת, כדי שירגיש שאנו מקשיבים לו באמת. למשל, "מה שאתה אומר זה שאתה מרגיש לא נעים לבוא הביתה בצהריים".

7. להקפיד על הקשבה לא מילולית. למשל, להקפיד על קשר עין עם הילד, לשים לב שתנוחת הגוף תהייה מכוונת לילד ולא מרוחקת ממנו וכו'.

8. להציע לילד אפשרויות מהן יוכל לבחור לתאר את רגשותיו ו/או מחשבותיו ו/או התנהגויותיו. למשל: "האם יכול להיות שחשבת ללכת הביתה, או אולי התלבטת אם ללכת לחברים, או שמא רצית בכלל לקנות משהו במכולת?"

Share
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA): עמית, חיים. (2012.) הקשבה בהורות, [גרסה אלקטרונית].
נדלה בתאריך 08/20/2017 מאתר עמית בעין החורש http://amithaim.com/2012/01/14/hakshava-nahorut/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *