מקומם של הורים בפיתוח הבנה רגשית אצל ילדיהם

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

מה זו הבנה רגשית? כיצד היא מתבטאת אצל ילדים? למה בכלל היא חשובה? ולבסוף, כיצד ניתנה לפתחה אצל ילדים? אלה השאלות שמאמר זה מטפל בהן.

 מה זו הבנה רגשית?

בין אם קוראים לכך "אינטליגנציה רגשית" ובין אם מכנים זאת "חכמת הלב" או "בינת הלב" הכוונה היא אחת – שימוש מושכל ברגשות. הבנה רגשית היא, מצד אחד, יכולת קריאה של רגשות אישיים של עצמך; ומצד אחר, יכולת קריאה של רגשות הזולת והבנתם. או במילים אחרות, יכולת לביטוי רגשי יחד עם יכולת לאמפתיה – הבנה של רגשות הזולת. שילובם של שתי מיומנויות אלו מאפשר פעילות בין אישית יעילה – גישה ידידותית יחד עם יוזמה ואסרטיביות.

כיצד מתבטאת הבנה רגשית אצל ילדים?

ילד שאומר: "אני רעב, אפשר לאכול?", לעומת ילד שמתנפל על האוכל מיד כשמגיע הביתה.

ילד שאומר: "אני לא רוצה ללכת לחוג התעמלות, כי אני לא אוהב לרוץ", לעומת ילד שמושך בכתפיו כאשר הוא מסרב ללכת לחוג.

ילד שמבקש: "אימא, תשבי אתי ליד השולחן כשאני אוכל, זה יותר נעים לי", לעומת ילד שאוכל מהר או שמבקש לאכול לילד הטלוויזיה.

ילד שמניח את ראשו על הוריו מתוך תחושה של כיף, לעומת ילד שכועס כאשר הוריו לא שמים לב אליו.

ילד שמדבר עם סבתא שלו בטלפון ושואלף "סבתא מה קרה לך?", כשהוא שומע צליל של מתח בקולה.

ילד ששואל את אביו: "איך היה לך היום בעבודה?", כשזה מגיע הביתה.

ילד שפונה לאמו, כשהיא חוזרת עייפה מעבודתה ואומר לה: "בטח אין לך זמן וכוח לשחק איתי עכשיו, אבל אולי אחרח שתנוחי קצת תסכימי לשחק איתי?"

ילד שמלטף את אמו, כשהוא חש שהיא במתח, וכיו"ב.

למה בכלל חשובה הבנה רגשית?

ראשית, ללא הבנה רגשית נתקשה לטפל כהלכה ברגשותינו האישיים. אנו נרגיש מצוקה ונסבול ללא יכולת לעבד את תחושות הסבל והמצוקה שלנו. גם גילויי אלימות קשורים לחוסר יכולת לעיבוד רגשי של תסכולים וכאבים!

שנית, הבנה רגשית מאפשרת קשר רגשי בריא עם זולתנו. בלעדיה, ניוותר בודדים, בין אם מחוץ לקשר זוגי ובין אם בתוכו. קשיים בקשר זוגי קשורים לחוסר יכולת להתחברות לרגשות של עצמי ולרגשות של הזולת!

שלישית, הבנה רגשית מאפשרת פעילות קבוצתית יעילה ואוירה יצירתית פורה. לכן היא חיונית לצורך קידום הישגים בעבודה. הבנה רגשית חשובה במיוחד בארגונים מודרניים המבוססים על יצירתיותם של עובדיהם ועל יכולתם לשתף פעולה אחד עם השני!

כיצד ניתן לפתח הבנה רגשית אצל ילדים?

ראשית, ע"י דוגמא אישית. הורים בהתנהגותם היום-יומית מלמדים את ילדיהם באופן טבעי את עקרונות ההבנה הרגשית. הורים, שנותנים מקום לרגשותיהם במשפחה, מאפשרים גם לילדיהם לתת מקום לרגשותיהם הם. כאשר הורה אומר שהוא עייף, שמח, עצוב, מפחד, כועס וכיו"ב, הוא מסייע לילדו לזהות רגשות כאלו בתוך עצמו ולבטאם לאחר מכן. הורים שמקשיבים לרגשות של אחריחם במשפחה, בין אם לבן/בת זוגם ובין אם לילדיהם, מאפשרים להם לחוות מודל של אמפתיה. הורים שמנהלים קונפליקטים בצורה עניינית, מאפשרים לילד לחוות מודל טיפול נכון ברגשות של תסכול וכעס.

שנית, ע"י התייחסות ישירה להתנהגויות הילד. כאשר הילד אומר שהוא רעב וההורה אומר: "לא יכול להיות. הרגע אכלת", הוא מדכא אצל הילד את יכולת הזיהוי הרגשית הספונטאנית. לעומת זאת, הורה שמעודד את ילדו לבטא רגשות, גם אם הם לא מתאימים באותו רגע להורה, מחזק את יכולתו לזהות רגשות ולבטאם. הורים שמבקשים מילדם להתאפק מעט במקום לרוץ ולספק את צורך מסוים המבוטא בצורה אימפולסיבית, מלמדים אותו יכולת וויסות של רגשות.

שלישית, ע"י לימוד ישיר. ישנן מספר מיומנויות של הבנה רגשית הניתנות ללימוד. למשל, יכולת זיהוי רגשות. אנו יודעים שילדים מתקשים בדרך כלל לזהות את רגשותיהם. הורה שישקף לילד את רגשותיו, יסייע לו לקרוא אותם. למשל, "נדמה לי שאתה כועס עכשיו", או "אתה מאוד שמח ולכן אתה מתקשה להקשיב לי". מיומנות רגשית נוספת היא היכולת לקרוא את רגשות הזולת, היכולת לאמץ את זווית הראיה של האחר. למשל, "מה אתה חושב הרגיש הילד האחר כשלא הזמנת אותו ליום הולדת"? או "איך אתה היית מרגיש, אם היית בא לילד והוא לא היה מרשה לך לגעת במחשב שלו?"

אהבת? מוזמן לשתף

תגובה אחת

  1. אני מחפשת חומר בנושא הבנה רגשית של הורים לצורך כתיבת עבודה לתואר.
    האם הקטע בפוסט זה הוא חלק ממאמר או ספר ? כמו כן, האם יש לכם רשימה ביבליוגרפית שתוכל להוביל אותי לעוד חומרים אקדמיים בנושא זה?

    תודה רבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

לְהַחֲיוֹת תקווה שנכחדה

האם אפשר לעורר תקווה שנרדמה? האם אפשר לפתח תקווה שדוכאה? והקשה מכל, האם אפשר לְהַחֲיוֹת תקווה שהוכחדה? במאמר נבחנות שאלות אלה בקשר לתקווה לשלום בין ישראלים לפלסטינאים, שהתנפצה בטבח של ה-7.10.2023

עוד באתר מנהיגות בחיים:

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן