מקומם של הורים בהתמודדות ילדיהם עם מעברים, שינויים ומצבי משבר

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

מאמר מאת חיים עמית העוסק במקומם של הורים בהתמודדות ילדיהם עם מעברים, שינויים ומצבי משבר. המאמר מנסה לענות על השאלות הבאות: מהם תהליכי מעבר ושינוי אצל ילדים? מה זה משבר והאם הוא מצב שלילי? מתי מעברים ושינויים התפתחותיים טבעיים אצל ילדים ייחשבו כמצבי משבר? מהם הגורמים המשפיעים על יכולת הילד להתמודד במצבי משבר? מהם גורמים התמיכה העיקריים של הורים בילדיהם במצבי משבר התפתחותיים?

1. מהם תהליכי מעבר ושינוי אצל ילדים?

התפתחות פירושה שינוי. לכן, ילדים חווים שינויים רבים במהלך גדילתם. חלקם של שינויים אלה הם מעברים התפתחותיים צפויים, טבעיים וחיוביים במהותם, כמו גמילה מהנקה, מעבר לזחילה ו/או להליכה, מעבר מהבית לגן, מעבר מהגן לבית הספר, מעבר דירה, לידת אח וכיו"ב. חלקם של שינויים אלה בלתי צפויים ושליליים במהותם כמו מחלה קשה של בן משפחה, תאונות דרכים, מוות במשפחה, מצוקה כלכלית פתאומית, גירושין וכיו"ב. במקרים רבים השינוי התפתחותי מתרחש בצורה טבעית, ללא קשיים ומשברים מיוחדים, ואין צורך בהתערבות מיוחדת של ההורה. ואולם, חלק מהשינויים, גם החיוביים ובודאי השליליים, מתפתחים למצבי משבר, בהם חשובה מאוד תמיכת ההורה.

Asian little girl has problems when stand alone at home, She sat hugging her knee and crying

2. מה זה משבר?

משבר נפשי מוגדר כמצב רגשי זמני של זעזוע וחוסר איזון (הנמשך מספר שבועות) והנגרם מאירוע או משינוי בחיים שאנו מתקשים להתמודד עימו. המצב מוגדר כמשבר כאשר מנגנוני פתרון הבעיות הרגילים שלנו אינם מתפקדים וכל הניסיונות לפתור את המצב באמצעים בהם השתמשנו בעבר נכשלים (http://www.traumaweb.org/crisis_h.shtml).

הפסיכיאטר ג' קפלן (Caplan, 1964) מגדיר בקצרה משבר כ"מצב של הפרת האיזון בין חומרת הבעיה וחשיבותה לבין המשאבים העומדים לרשות האדם לטפל במצב".

אנשים וילדים במצב משבר חשים, בדרך-כלל, מתיחות – כלומר חוסר שקט – ונוטים להתרגז מהר או לדאוג ולפחד יותר. תיתכנה גם תופעות של עייפות, דיכאון, אדישות או דכדוך. ילדים עלולים להגיב בנסיגה, רגרסיה, להתנהגויות מוקדמות יותר כמו פיתוח תלות בהורים, בעיות אכילה, חזרה להרטבה, פחדי לילה, גילויי תוקפנות, קשיי ריכוז, ירידה ברמת הלימודים וכיו"ב.

3. האם משבר הוא מצב שלילי?

משבר אינו מושג שלילי. הוא מייצג סיכוי וסיכון כאחד: סיכון להיפגע ולהיחלש; וסיכוי לצאת חזק ומחושל. משבר עשוי להיות זרז להתפתחות, משום שהוא מערער הרגלים ישנים, יוצר תגובות חדשות ומקדם מנגנוני הסתגלות חדשים המחזקים את יכולתו של הילד להתאים עצמו למצבים לא-צפויים. אם הילד מצליח להתמודד בצורה טובה עם המשבר הנוכחי, הוא יצא ממנו מחוזק, בטוח יותר בעצמו, מאמין ביכולתו להצליח להתמודד גם במצבי משבר נוספים ואחרים בעתיד. אם הילד לא מצליח להתמודד עם המשבר הנוכחי, הוא יצא ממנו חלש, ספקן לגבי יכולתו ועלול להירתע בעתיד מהתמודדות עם משברים אחרים.

כמו כן, כדי ששינוי יהווה משבר הוא אינו חייב להיות אירוע שלילי באופיו. גם נישואין, למשל, הם משבר – הגם שמדובר בשינוי חיובי – כיון שהם דורשים מן האדם שינוי יסודי בדפוסי חייו ובהרגליו הקודמים, ומחייבים אותו לארגון מחודש של עולם החשיבה והרגש שלו. באותה מידה, גם עבור ילד, נסיעה לחו"ל או מעבר לדירה מרווחת יותר גורמים למשבר, שכן הוא צריך לארגן עצמו מחדש ולגייס כוחותיו להסתגל למציאות החדשה, הגם שהיא נושאת בחובה שינוי לטובה.

4. מתי מעברים ושינויים התפתחותיים טבעיים אצל ילדים ייחשבו כמצבי משבר?

משבר אינו נגרם על ידי האירוע בלבד, אלא גם על ידי האופן בו אנו תופסים אותו. לכן, אירוע המהווה מכשול בר התגברות עבור אדם אחד, עלול להוות משבר עבור האחר. לכן, שינוי המהווה משבר לגבי ילד אחד, אינו גורם בהכרח למשבר אצל אחיו. יש ילדים שנכנסים לגן-הילדים או לכיתה א' ואינם מגלים סימני חרדה, ואילו אחרים יגיבו בפחד וברתיעה. יש ילדים שיראו ביציאת אביהם למילואים חידוש מסקרן בחייהם ואילו אחרים יגיבו בדאגה ובמתח. נהוג לחשוב, ששינוי ניכר, הנמשך זמן רב יחסית (מעבר למספר שבועות), והמחייב את האדם לשנות את דרכי התגובה המקובלות ו/או את מנגנוני ההגנה שלו – יחשב כמשבר.

למשל, הולדת אח במשפחה, עלולה לערער את האיזון הנפשי של ילד שכוחות האני שלו אינם עומדים לו עכשיו כדי להתמודד ברגשות הקנאה ובתחושות הקיפוח שהוא חש שעה ש"הודח" ממעמדו כבן יחיד. תחושת המשבר מעוררת בו רגשות עזים – תוקפנות כלפי התינוק, כעס המכוון כלפי ההורים האחראים להופעת היצור החדש וכאב צורב על ה"בגידה". המנגנונים הנפשיים, שעמדו לו בעבר כשהיה צריך להתמודד עם קשיים קטנים יותר – אובדן צעצוע אהוב, היעלמה של אימא מהחדר, תחושת רעב – אינם עומדים לו עתה כשהוא נאלץ להתמודד עם בעיה קשה בהרבה.

הילד נקלע למצב של חוסר שיווי-משקל, רמת החרדה שלו עולה, המועקה גוברת, והוא מנסה לעשות שימוש במנגנוני התמודדות בלתי-יעילים: הוא מנסה להכות את התינוק שהצטרף למשפחה, הוא פורק את זעמו בשבירת צעצועים וכיו"ב (רביב וכצנלסון, 2003).

5. מהם הגורמים המשפיעים על יכולת הילד להתמודד במצבי משבר?

יכולת הילד להתמודד במצבי משבר מושפעת משלושה גורמים עיקריים: מבנה אישיותו, עוצמת המשבר ומידת התמיכה אותה הוא מקבל מסביבתו. נפרט גורמים אלה.

א. מבנה אישיותי: הכוונה לחוזק האני של הילד המורכב מביטחון עצמי, דימוי עצמי חיובי, סף תסכול נמוך יכולת דחיית סיפוקים, גמישות וכיו"ב. ילד חרד, חסר-בטחון, תלותי ונוקשה – ניחן בפחות כוחות אני, ויכולתו להתמודד עם קשיים פחותה. חוזק האני קשור גם להצלחות בעבר בהתמודדות עם משברים. ילד שהתמודד בעבר בהצלחה עם משבר דומה, רב הסיכוי שיגייס את ניסיון העבר שלו כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי.

ב. עוצמת המשבר. עוצמת המשבר תלויה במידת פתאומיותו, במשך הזמן שלו, במידת הטוטאליות שלו ובתגובת הסביבה הקרובה (הורים, חברים, מורים וכיו"ב).

פתאומיות: ככל שהמשבר פתאומי יותר, הוא עלול לערער את יסודות החיים הרגשיים של הילד ויקשה עליו להתמודד איתו.

משך הזמן: עוצמת המשבר תלויה כמובן גם במשך הזמן בו הוא מופיע. מחלה קצרה, ואפילו קשה – אינה דומה למחלה מתמשכת, משבר משפחתי הבא על פתרונו תוך זמן קצר שונה ממשבר לא-פתור ההולך ומחמיר, והדברים, כמובן, ברורים מאליהם.

מידת הטוטאליות: אין דומה מות הורה ללידת אח או למחלה הניתנת לריפוי, ואין כמובן להשוות יציאת אב למילואים לגירושין. יחד עם זאת, כפי שאמרנו, ילדים שונים תופסים שינויים בחייהם באופן שונה ולכן גם מידת הטוטאליות של המשבר אינה ניתנת להגדרה אובייקטיבית. הופעת גננת חדשה בגן-הילדים יכולה להיות משבר לילד רגיש הקשור מאוד לגננת הקודמת שלו, בעוד חברו יעבור על כך לסדר היום, מבלי שהדבר ייתן בו את אותותיו.

תגובת המשפחה: עוצמת המשבר תלויה גם בתגובת המשפחה והאנשים הקרובים לילד. כשאבא עוזב את הבית, יכולה האם להגיב בצורה קשה מאוד, לשקוע בדיכאון, להפסיק לתפקד, המשפחה כולה מתאבלת על האסון, העתיד נראה שחור משחור והכול – חסר-תקווה. אולם עזיבת אבא את הבית יכולה לעבור ללא תגובות חריפות עד כדי-כך: אימא נוטלת את הפיקוד, המשפחה ממשיכה לתפקד, שיגרת החיים נמשכת. כלומר שני אירועים דומים, יצרו תגובות שונות לגמרי בחריפותן. משבר עמוק במקרה הראשון, ומשבר מתון בהרבה במקרה השני (רביב וכצנלסון, 2003).

ג. היקף התמיכה לה הילד זוכה. הכוונה לאיכות הסיוע ומידת התמיכה שמקבל הילד מן הסובבים אותו. ברגעי משבר גדלה פתיחותו של הילד לקבלת עזרה: הוא זקוק ליד מלטפת ומכוונת שתנחה אותו אל הדרך הנכונה. אם תושט לו יד מכוונת זו, והוא יצליח לאזור כוחות כדי להתמודד עם הקושי שבפניו עמד – הוא יהיה חזק יותר ובטוח יותר מאשר היה קודם.

בעוד שקשה לנו להשפיע על מבנה אישיותו ולא נוכל לצפות מראש את המשברים הצפויים לילדינו ובוודאי לא את עוצמתם, בידנו הדבר לעזור לילד הנמצא במשבר, לתמוך ולכוון אותו בדרך הנכונה.

6. מהם גורמי התמיכה העיקריים של הורים בילדיהם במצבי משבר התפתחותיים?

ניתן להצביע על ארבעה גורמי תמיכה עיקריים של הורים בילדיהם במצבי משבר התפתחותיים:

א. הכנה מראש, חיסון פסיכולוגי: הכוונה להכנת הילד להתמודדות עם קשיים ובעיות בטרם הופיעו. הדברים אמורים בעיקר בשינויים צפויים, כמו מעבר דירה או שינוי דרמטי יותר כגון גירושין, ובהם נכין את הילד לקראת בואם וננסה, במידת האפשר, ל"חסן" אותו בפניהם בטרם התרחשו.

אם צפויה, למשל, לידת תינוק במשפחה, לא נמתין לתגובותיו של הילד לאחר הלידה, אלא נכין אותו לעתיד להתרחש זמן מה בטרם איבד את מעמדו כבן יחיד: נשתף אותו בצפייה לתינוק; בקניות, בתכנון החדר, בבחירת השם. נאפשר לו לשמוע את פעימות ליבו של העובר (אם הגניקולוג שלנו יהיה מוכן לשתף פעולה) ונשוחח איתו על השינוי שיחול בחי המשפחה, אם-כי לא נשלה אותו שצפוי לו גן-עדן עלי אדמות עם הולדת האח הצעיר. חשוב להציג בפניו את השינוי בצורה כנה ואמיתית.

או, למשל, כאשר ילדנו עומד לעבור לכתה א', נשוחח איתו על מעמדו כתלמיד, על העניין שיימצא בלימודים, על היתרונות שתקנה לו ידיעת הכתיבה והקריאה, אך לא נסתפק בהצגה אידיאלית של השינוי: נבהיר לו – בעזרתה של הגננת – כי בבית-הספר מקפידים על לוח-זמנים; כי המורה מטילה שיעורי-בית, שחובה להכינם, וכי הזמן המוקדש למשחקים קצר יחסית ובצד הזכויות והיתרונות ישנן גם חובות (רביב וכצנלסון, 2003).

ב. אמפתיה – הכוונה ליכולת ההורים להקשיב לילדיהם, לאפשר להם לבטא את רגשותיהם ואת מחשבותיהם הקשורים למצב המשבר, ולגלות כלפיהם הבנה. למשל, יש להקשיב לילד הכועס על אחיו שזה עתה נולד או עומד להיוולד ולא לבקרו או לכעוס עליו, גם אם הוא מתבטא במילים לא נימוסיות בהכרח ("המכוער הזה") וגם אם הוא מבטא מחשבות קשות ומפחידות ("הלוואי שימות"). יתרה מזאת, כדאי לגלות כלפיו הבנה במילים כמו "אני מבין שאתה מאוד כועס על אחיך הצעיר שגוזל ממך הרבה מתשומת הלב שזכית לה עד כה" וכיו"ב. אם ההורים יתגייסו לעזרתו ויקדישו לו תשומת-לב, ישחקו איתו ויבלו בחברתו, יבינו את מצב-הרוח שלו וישתדלו לא לכעוס ולהענישו – יצא הילד חזק יותר מן המשבר ובטוח באהבת הוריו. אולם, אם התנהגותו הפרובוקטיבית, כעסו, תוקפנותו כלפי התינוק, נרגנותו ונטייתו לבכי, יגררו עונשים, דחייה, כעס ועימותים אינסופיים עם ההורים – יקבל הילד אישור לחשדותיו, כי הוריו אכן הפסיקו לאהוב אותו, בגדו בו והם מעדיפים את התינוק על פניו.

ג. עידוד והעצמה – הכוונה ליכולת ההורים לעזור לילדם לחוות את תחושת המסוגלות שלו להתמודד במצב המשברי. הם יכולים להיעזר לצורך כך בהתמודדויות מוצלחות של הילד עם משברים אחרים בעבר. הם יכולים לומר, לדוגמה: :"נכון שקשה לך ואתה מרגיש מתוסכל וכועס, אבל אני בטוחה שתוכל להתמודד עם זה בהמשך. אתה ילד נבון, שיודע לנתח מצבים וכבר הוכחת את זה בעבר". או למשל, במקרה של לידת אח ההורים יכולים להדגיש את יתרונותיו כ"גדול" ולשתפו בהכנות לקראת הגעת התינוק.

ד. הדרכה בפתרון בעיות מעשיות – פעמים רבות חרדותיהם של ילדים במצבי משבר קשורות לשאלות מעשיות המטרידות אותם כמו היכן השירותים בבית הספר ומתי מותר להשתמש בהם, במקרה של כניסה לכיתה א'; "האם תיקחו גם אותי הביתה אחרי שתביאו את התינוק מבית חולים?", במקרה של לידת אח; וכיו"ב. חשוב שההורים יזהו שאלות אלה ויתנו לילד תשובות מעשיות, פשוטות וישירות. למשל, "השירותים נמצאים במסדרון ליד הכיתה ואפשר להשתמש בהם בהפסקות או באישור המורה", במקרה של כניסה לבית ספר. או למשל, "בוודאי שניקח אותך איתנו בחזרה מבית החולים. את הילדה הראשונה שלנו ותמיד תישארי הבת שלנו, גם אם יהיו לנו עוד הרבה ילדים במשפחה", במקרה של לידת אח וכיו"ב.

מקורות:

1. כפיר, נ. (1989). כמו מעגלים במים: התמודדות במצבי משבר. תל-אביב, עם עובד.

2. רביב ע. וכצנלסון ע., (2003). משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו, תל-אביב, מעריב.

3. Caplan G (1964). Principles of preventive psychiatry. New York. Basic Books.

4. http://www.traumaweb.org/crisis_h.shtml

5. http://www.infomed.co.il/glossary/g_2436.htm

אהבת? מוזמן לשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

לְהַחֲיוֹת תקווה שנכחדה

האם אפשר לעורר תקווה שנרדמה? האם אפשר לפתח תקווה שדוכאה? והקשה מכל, האם אפשר לְהַחֲיוֹת תקווה שהוכחדה? במאמר נבחנות שאלות אלה בקשר לתקווה לשלום בין ישראלים לפלסטינאים, שהתנפצה בטבח של ה-7.10.2023

עוד באתר מנהיגות בחיים:

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן