שינויים בזוגיות בעקבות לידת הילד הראשון

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

תשובות קצרות על שאלות אופיניות של הורים לגבי שינויים המתרחשים בזוגיות בעקבות לידת הילד הראשון

מה מאפיין את המצב החדש של הזוגיות עם לידת הילד הראשון?

כבר לא לבד, לתמיד! נכנס גורם חדש לתמונה, הזוג הופך להיות שלישיה. המערכת משתנה. זה אומר שאי אפשר להמשיך להתנהג אותו הדבר, אי אפשר להמשיך לקיים את אותן ציפיות אחד מהשני, כאילו שום דבר לא השתנה. בעוד שאת הזוגיות ניתן לתרגל לפני הנישואין. את ההורות ואת השפעתה על יחסי הזוג קשה לתרגל מראש.

מהם השינויים החיוביים בזוגיות בעקבות לידת הילד הראשון?

המעבר להורות יכול לאפשר התפתחות חיובית בחיי הזוג כמו תחושת היצירה המשותפת בהבאת הילד לעולם, גיבוש יחסי הזוג דרך הטיפול בילד, תוכן משמעותי חדש לחיים המשותפים, הנאות משותפות וכו'.

מהו האתגר העומד בפני הזוג במצב שינוי זה?

איך להיות שם בשביל הילד, מצד אחד; ואיך לשמור על עצמנו, על הזוגיות שלנו ועל העצמיות שלנו, כדי לא להיבלע בצרכים האינסופיים של התינוק, מצד אחר.

מהן הבעיות בהן נתקלים בני הזוג בעקבות לידת הילד הראשון?

בעיות אובייקטיביות כמו פחות זמן לביחד הזוגי בגלל הטיפול האינטנסיבי בתינוק (פחות מדברים, פחות נוגעים, פחות יחסי מין), יותר עייפות (מגיעים מהר יותר למיטה), קונפליקטים חדשים ומורכבים סביב גידול הילד (חלוקת תפקידים – מי יקום להאכיל ומי ישטוף בקבוקים, ותפישות חינוכיות – כן לקום בלילה כשהוא בוכה או לא), פגיעה בפרטיות ובספונטניות ועוד.

בעיות סובייקטיביות כמו הרגשה של הזנחה ו/או נטישה (בעיקר של הבעל העלול להרגיש שהקשר של האם עם התינוק בא על חשבון הקשר איתו); שחיקה רגשית עקב דאגות, חרדות, רגשות אשמה וכו' (בעיקר אצל האשה, המרגישה שעול גידול הילדים מונח בעיקר עליה); התנהגות תחרותית על מי ההורה הטוב יותר; גילוי פנים חדשות ולא נעימות אצל בן הזוג (כמו למשל חוסר האונים של הבעל בטיפול בתינוק, או ההיסטריה של האשה בטיפול בתינוק); הגברת הנטיה לקחת אחריות על בן/בת הזוג בגלל הצורך האמיתי לקחת אחריות על חיי מישהו אחר, התינוק; ועוד.

כיצד ניתן להתמודד בצורה מעשית עם בעיות אלו?

  • טיפוח מכוון ומעשי של הזוגיות ע"י חופשות קצרות, יציאה לארוחה במסעדה וכו'.
  • הנאה משותפת מגידול הילד. כלומר, תפישת ההורות כתורמת לזוגיות (התחלקות בחוויות הוריות ולאוו דווקא בקיטורים, קריאה משותפת של ספרות הדרכה, סדנא להורים ועוד).
  • חלוקה מחודשת של התפקידים בין בני הזוג (האשה קמה בלילה, הבעל מבשל ביום, למשל).
  • למידת דרכי התמודדות חדשות עם קונפליקטים (למשל, על מה מתווכחים בנוכחות הילד ועל מה לא).
  • הכנסת שינויים ביחסים האינטימיים (סגירת דלת חדר השינה, קיום יחסי מין בהתאם לטיפול בתינוק וכו').
  • גילוי סבלנות ואורך רוח לתקופת המשבר. כלומר, תפישת החיים המשפחתיים כתהליך.

אהבת? מוזמן לשתף

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

חופש לִרְצוֹת וחופש מִלִּרְצוֹת

במאמר זה אהרהר בשני היבטים של חירות פנימית, שנראים לכאורה מנוגדים: חופש לִרְצוֹת וחופש מִלִּרְצוֹת. אבהיר מהם סימני האזהרה לאפשרות של איבודם ואציין את הפעולות הנדרשות למימושם.

חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

עוד באתר מנהיגות בחיים:

דילוג לתוכן