מיומנו של סבא: "צעיר"

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים כמנהיגים, מודן, 2006

והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

אתר אינטרנט: www.hamit.co.il

 

"כל פעם שנולד ילד, נולדים גם סבא וסבתא" (ארתור קורנהבר)

השינוי בתפישת הסבתאות

"מזל טוב לסבא הצעיר!"

"תודה רבה, אבל אני כבר לא כל כך צעיר".

"מה זאת אומרת? בן כמה אתה?"

"בן חמישים ושש וחצי".

"טוב, נכון שאתה כבר לא בן שלושים ושלוש, אבל אתה בכל זאת נראה סבא מאוד צעיר".

סבא צעיר? לא ממש. נכדתי הראשונה נולדה רק עתה, כשאני בן 56 וחצי. הורי היו ללא ספק צעירים ממני כשהפכו לסבתא וסבא. אבי היה בן 49, כשנולדה נכדתו, בתי, ואמי הייתה אז בת 46. הם היו צעירים גם בעיסוקיהם המגוונים: פיתוח קריירה משגשגת, עיסוק רציני בתחביב של שירת מקהלה, טיולים ברחבי העולם ועוד. לעומת זאת, את סבותי וסבי אני זוכר כאנשים זקנים, תמיד. רחוקים מעולמי, טרודים בדאגותיהם, עסוקים במשימות מתישות של עולם המבוגרים, לא בריאים, ובעיקר – לא מתחברים לעולמי הילדי.

סבתא גיז'ה, אמא של אבי, עבדה בצורה חלקית בחנות המכולת המשפחתית בבני ברק. במקביל היא ניהלה ביד רמה את משק הבית: בישלה, ניקתה, אירחה את ילדיה ואת נכדיה. סבתא גיז'ה הייתה ללא ספק אישה חרוצה מאוד, אך היא לא הייתה פנויה אלינו, הנכדים. בעלה, סבא מאיר, היה איש עסוק מאוד בחנותו. אהבתי את קרבתו והשגתי אותה דרך עזרה שהושטתי לו בחנות המכולת.

סבתא רבקה, סבתי מצד אמי, לא עבדה. היא הייתה אישה נמוכה, חמה, הטורחת על שגרת הבית ועל טיפול בבעלה. כשהתחברה מספר פעמים לעולמי, הופתעתי מאוד ושמחתי. סבא דוד, בעלה, עבד בעיריית רמת גן. בבקרים היה יוצא מוקדם לעבודה. בצהריים היה שב הביתה, אוכל, נח וחוזר לעבוד עד הערב. הוא היה איש עמל, דייקן ושתקן. לא היה לי קשר איתו, והוא גם לא גילה בי עניין.

סבתות וסבים כיום אינם צעירים יותר מאשר סבתות וסבים בעבר! להפך, יש אף עליה קלה בגיל הממוצע שאנשים נעשים סבתות וסבים. הסיבה לכך היא עליה בגיל הנישואין ובעקבות זאת עליה גם בגיל לידת הילדים. בעבר ילדים נעשו מהר יחסית להורים: הם התחתנו בגיל צעיר וילדו מיד ילדים. בעקבות כך גם הוריהם נעשו סבתות וסבים בגיל צעיר יחסית. כיום אנשים מתחתנים מבוגרים למדי, לעתים בני 30 ומעלה. גם אם הם מתחתנים מוקדם יותר, הם מחכים זמן רב יחסית עד שהם מביאים ילדים לעולם. הם מעדיפים להתבסס כלכלית, לפתח את הקריירה המקצועית שלהם ולמצות את שלב החיים ללא ילדים. ולמרות זאת, למרות שאין ירידה בגיל הכרונולוגי של סבתות וסבים, אנחנו מדברים כיום על סבתות וסבים צעירים. הכינויים המוצמדים לסבתות כמו "סבתא בג'ינס", "סבתא חדשה", "סבתא מודרנית", הם רק חלק מסימני השינוי בתפישת הסבתאות. מדוע אם כך השתנתה בדורנו תפישת הסבתאות?

הסיבות לשינוי בתפישת הסבתאות

שלוש סיבות עיקריות אחראיות לשינוי בתפישת הסבתאות: העלייה בתוחלת החיים, השיפור באיכות החיים והמהפך בתפישת הצעירות בחברה.

עליה בתוחלת החיים

במאתיים השנים האחרונות חל גידול דרמטי בתוחלת החיים ביחס למאות השנים שלפני כן. בסוף המאה ה-19 הגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה ובאמצע המאה ה-20 לכ-65 שנה. מאז ועד היום גדלה תוחלת החיים בעוד כעשר שנים ויותר. אוכלוסיית ישראל במיוחד מצטיינת בתוחלת חיים גבוהה בין מדינות העולם: תוחלת החיים של גברים בישראל מגיעה ל- 77.5 שנים ושל נשים ל-82.1. פירושו של דבר שבעוד שלפני חמישים שנה אדם בן 60 היה זקן מאוד, הרי כיום הוא צעיר יחסית – יש לו עוד שנים רבות של פעילות.

שיפור באיכות החיים

במקביל לעליה בתוחלת החיים חלה גם עלייה דרמטית באיכות החיים בכל הגילאים, וגם בגילאים המבוגרים יותר. השיפור ברמת שירותי הבריאות הקהילתיים והאישיים (כגון בדיקות רפואיות מתקדמות, תזונה נכונה, פעילות גופנית וכו') גורם לכך שמידת המוגבלות שמביאה עימה הזקנה הולכת ופוחתת עם השנים.

כמו כן, אנשים מבוגרים רוצים כיום לחיות בצורה שמספקת אותם. הם רוצים לשפר את איכות חייהם על ידי עיסוק בפעילות חברתית, פוליטית, עסקית, פנאי וכדומה.

מהפך בתפישת הצעירות בחברה

היום סבתאות לא סותרת הרגשת צעירות, אלא ההפך, היא נתפשת כאחד הביטויים של מהפך הצעירות בתקופתנו. פעם המבוגר נחשב בכל התחומים לדמות חיקוי ראויה והזקן נחשב לסמכות מכובדת בעבודה, במשפחה ובחברה. כיום להיות צעיר זה in ולהיות מבוגר זה out.

במילים אחרות, בתקופתנו תהליך ההזדהות בין צעירים למבוגרים הפוך: במקום שאנשים צעירים ירצו להידמות למבוגרים, המבוגרים, כולל סבתות וסבים, רוצים להידמות לצעירים. בעוד שבעבר סבתא וסבא נראו זקנים (שיער לבן, קמטים לרוב, נועלים "נעלי סבתא", מתנהלים בכבדות) והתנהגו כזקנים (רוטנים, כועסים, ציניים), הרי כיום סבתות וסבים נראים צעירים ומתנהגים כצעירים.

סבתאות "צעירה"

התוצאה של שינויים חברתיים אלה ואחרים היא שיש היום סבתות וסבים "צעירים" רבים. בתקופתנו אנשים בני 60 פלוס, שהם בדרך כלל כבר סבתות וסבים, אינם בסוף הדרך, מרחק קצר בלבד מגריאטריה כמו פעם, אלא רק באמצע הדרך. הם בשיא הקריירה המקצועית שלהם, מרושתים היטב מבחינה חברתית, דואגים לבריאותם, מטפחים את כושרם הגופני, נראים טוב, ויש להם עולמות תוכן עשירים ומספקים. הם מטיילים, מבלים בתחביבים, מארחים הרבה חברים, מתעמלים, מתנדבים, הולכים לסרטים ולהצגות. הם מרגישים צעירים וחיים כצעירים.

הפן הצעיר של הסבתאות בולט במיוחד לגבי הסבתות. בניגוד לעבר בו הסבתות כמעט לא עבדו מחוץ לבית, ואם כן זה היה בעיקר לצורכי קיום, הרי כיום מדובר בסבתות שעובדות או עבדו רוב חייהן מחוץ לבית, בדרך כלל בליווי שאיפות קריירה, והן דואגות יותר לטיפוחן האישי ולהגשמתן העצמית, לצד ניהול חיי המשפחה.

סבתא של היום (מאת: שושנה יובל)

"סבתא של היום

היא לא כמו סבתא באגדות

זקנה בלי שיניים

וידיים רועדות…

סבתא של היום

היא בכלל אחרת.

היא נראית כמו אמא,

רק יותר מבוגרת.

סבתא של היום

היא בכלל אחרת.

סבתא של היום

היא כמו כל גברת,

נוהגת במכונית, שוחה בים,

ומטילת ברגל לראש המצדה!

סבתא של היום

היא בן-אדם ממש,

לא כמו באגדה.

נכון, לפעמים קשה לה במדרגות

(בעצם גם לאימא),

לפעמים יש לה שערות לבנות

(קצת יש גם לאבא)

ויש לה יותר קמטים בפנים –

אז מה?

אז כלום…

ועוד כמה הבדלים קטנים…"

חסרונות הסבתאות הצעירה

"כשהבן שלי שואל אותי איך זה בשבילי להיות סבא, אני עונה לו לאכזבתו שהסבתאות הגיעה אלי מוקדם מדי. אני סבא? אני צעיר מדי בשביל זה. יש לי עוד הרבה דברים שאני רוצה לעשות בשביל עצמי, לפני שאתפנה לגידול הנכדים. לכן אני גם לא יותר מדי מתגייס לתפקיד. אני עושה את מה שצריך ולא מעבר לכך."

סבתות וסבים כיום מרגישים לפעמים שהתפקיד החדש מסכן את חייהם ה"צעירים". לא פעם קשה להם אפילו לשאת את הכינוי החדש "סבא" או "סבתא". הם חוששים שהפיכתם לסבא או לסבתא מסמנת את תחילת השלב האחרון של החיים: הזקנה, ואפילו המוות. אמנם, יש סבתות רבות החולמות עדיין על היום המאושר שבו תתמסרנה לנכד בשקט ובשמחה, בלי הלחצים והדאגות שאפיינו את התקופה בה גידלו את ילדיהן. אבל לצידן יש גם סבתות רבות שלא מוכנות לוותר על הצרכים האישיים שלהן כדי להיות שמרטפיות זמינות. סוף סוף ילדיהן יצאו מהבית, הן פטורות מדאגות משכנתא, נראות נפלא ומרגישות טוב. למה להן לחזור למעגל החיתולים? כמו כן, סבים וסבתות רבים עובדים ועסוקים כיום בקריירה שלהם או בתחביבים שלהם בזמן הולדת נכדיהם, ואינם פנויים דיים לעזור בטיפול בהם.

כתוצאה מכך, סבתות וסבים "צעירים" עלולים ביתר קלות להיקלע לקונפליקטים קשים עם ילדיהם, הורי נכדיהם. בני הזוג, ששניהם עובדים שעות ארוכות, מצפים מהוריהם, הסבתות והסבים, לעזרה רבה בגידול הילדים. הסבתות והסבים מצידם מצפים מילדיהם שלא יעסיקו אותם יותר מדי בטיפול בנכדיהם, ויאפשרו להם להתפנות לעיסוקיהם האישיים הרבים. ציפיות סותרות אלה מולידות בהכרח כעסים. הילדים עלולים לכעוס על הוריהם על שאינם עומדים לרשותם עשרים וארבע שעות ביממה. הסבתות והסבים עלולים לכעוס על ילדיהם שממשיכים לבוא אליהם בתביעות מוגזמות, גם כשהם לכאורה גדולים ואמורים לעמוד ברשותם עצמם.

יתרונות הסבתאות הצעירה

"אני מאוד שמחה להיפגש עם הנכד שלי וגם הוא שמח להיפגש איתי. זה מאוד שונה ממה שאני הרגשתי כילדה. אני הייתי הכל עבור סבתא שלי, שכמעט לא עשתה שום דבר חוץ מלהיות סבתא. היא הייתה מאוכזבת מאוד כשלא באתי לבקר אותה, ואני הרגשתי אשמה על כך. עם הנכד שלי, לעומת זאת, אני מרגישה שהצורך שלי לראות אותו בא ממקום אחר, רגוע ומסופק. אני מקווה שגם הוא מרגיש כך".

יתרון גדול של הסבתאות הצעירה הוא שסבתות וסבים מגיעים לתפקיד החדש כשהם מסופקים בחייהם. הם לא מחכים לנכדים כדי להרגיש טוב עם עצמם. מאחר שכך ציפיותיהם מנכדיהם ריאליות יותר, מתונות יותר, וקל להם להרגיש סיפוק ביחסים איתם. כמו כן, מאחר שהם עצמם מלאים יותר, שלמים יותר, קל להם להעניק מעצמם לנכדיהם.

יתרון נוסף של סבתות וסבים צעירים הוא שהם מצליחים להיות "בראש אחד" עם הנכדים. הם יכולים לשחק איתם בכדור רגל ובבובות, ללכת איתם לבתי קפה ולנסוע איתם לחו"ל, לשוחח איתם על בנים ועל בנות ועל משמעות החיים ועוד. בעוד שהסבתא הקלאסית הייתה מגיעה כדי לעבוד: לסדר, לנקות, לבשל, לכבס ועוד, הרי כיום כשסבתא מגיעה היא מחפשת דרכים יצירתיות ליהנות עם הנכדים ולהעשירם: במשחק פאזל, בצפייה בהצגה או בטיול רגלי.

"קל לי לשחק עם הנכדה שלי במה שהיא רוצה, גם אם זה דורש ממני 'לרדת על ארבע'. אני מבינה את הראש שלה ולכן כיף לנו ביחד".

להיות סבא "צעיר"

אני מרגיש סבא צעיר כשאני מנסה להרגיע את נכדתי בתנועות ריקוד של ואלס אנגלי, ולא אכפת לי שילדי צוחקים ממני.

אני מרגיש סבא צעיר כשאני מנסה להצחיק את נכדתי ועושה לה תנועות ידיים של מאוורר, כי אני יודע שהיא מאוד אוהבת לצפות בתנועות של מאוורר תקרה.

אני מרגיש סבא צעיר כשאני הולך שעות עם נכדתי כשהיא בתוך מנשא הקשור לגופי, והיא צופה בעניין בעולם.

אני מרגיש סבא צעיר כשאני נכנס עם נכדתי לבריכת מים קרים, כשברור לי שאין סיכוי שהייתי עושה זאת בלעדיה.

אני מרגיש סבא צעיר כשאני עם נכדתי שעות ארוכות, גם על חשבון מנוחת צהריים או עיסוקים רציניים אחרים שלי.

"אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח,

אם בלילות אתה שיכור מן הירח,

אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת

ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת…

זה סימן שאתה צעיר

כמו יום אביב בהיר,

כמו יום אביב בהיר

סימן שאתה צעיר!"

(מתוך: "סימן שאתה צעיר", מאת יוסי גמזו)

Share
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA): עמית, חיים. (2012.) מיומנו של סבא: "צעיר", [גרסה אלקטרונית].
נדלה בתאריך 09/19/2017 מאתר עמית בעין החורש http://amithaim.com/2012/01/26/meyomano-tzaeer/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *