ספר חדש – הורים בטוחים בעצמם, ריאיון עצמי לפתיחה

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים בטוחים בעצמם, מודן, 2012

הורים כמנהיגים, מודן, 2006  והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

אתר אינטרנט: www.hamit.co.il

 

תגיד לי חיים, בשביל מה היית צריך את זה? מה הביא אותך לכתוב ספר זה, אחרי שכבר כתבת ספר מצליח בנושא: 'הורים כמנהיגים'[1]?

פעמים רבות אני נשאל על ידי הורים צעירים אם גישת 'המנהיגות ההורית', שהצגתי בספרי הקודם, יכולה להצליח גם בגיל הרך. השאלה מפתיעה אותי, שכן בספר 'הורים כמנהיגים' ישנן התייחסויות רבות לגיל הרך. בכל זאת, ככל שהקשבתי יותר להורים לילדים קטנים הבנתי שהתלבטויותיהם מורכבות מאוד, וכי האתגרים בגידול ילדים בגיל הרך מצריכים הדרכה ייחודית. מה גם שזהו גיל חשוב מאוד לבניית המנהיגות ההורית לכל החיים – בגיל הרך מניחים ההורים את התשתית החיונית: בניית מערכת היחסים, למידת חוקים וגבולות, רכישת דרכי תקשורת ועוד לתפקוד הילד במשפחתו ובחברה, בהווה ובעתיד. ההורים הם המתכננים – האדריכלים והמהנדסים – וגם המוציאים לפועל – בעלי המלאכה והפועלים – של בניין המשפחה. גם כשנוצרות בעיות, ניתן לתקנן בקלות יחסית אם מזהים אותן מוקדם ואם הן מטופלות כיאות. לעומת זאת, בעיות שאינן מטופלות בזמן, או שהטיפול בהן נעשה בדרך שאינה נכונה – יתעצמו ויהפכו לבעיות קשות.

לכן החלטתי "להרים את הכפפה" ולהציג בצורה מפורטת ומעמיקה את גישת המנהיגות ההורית תוך התמקדות בגידול ילדים רכים. כי זהו האתגר הגדול: כיצד להוביל ילדים צעירים ולהבטיח להם הורה ששומר עליהם ומכוון אותם, מבלי לוותר על האיכויות החשובות כל כך לילד הרך: חום, אהבה, רגישות לצרכיו, ומבלי שההורה ישכח את עצמו: את ערכיו, את רגשותיו, את צרכיו כאדם וכבן-זוג.

עלי להודות שנוסף כאן גם פן אישי. בעודי מתלבט אם להקדיש מזמני לכתיבת הספר, הפכה בתי הבכורה לאם. לקראת סיום כתיבת הספר הפך גם בני השני לאב. ואני מתאר לעצמי שגם צעיר ילדי יגיע בהמשך לשלב זה. רציתי להעניק להם מתנה אישית, חשובה מכולן: מחשבות ורעיונות מעשיים להורות מיטיבה לילדיהם, נכדי.

כותרת ספרך היא 'הורים בטוחים בעצמם'. מה החשיבות של ביטחון עצמי בהורות?

בצד הסיפוק הרב גידול ילדים הוא מלאכה קשה בכל הגילים – ארוכה, מעייפת, מעצבנת, מבלבלת – הכרוכה ברגשות סוערים ומתישים של דאגה וחרדה, אשמה ומבוכה. כדי להצליח במלאכה קשה וחשובה זו חיוני לפעול מתוך ביטחון עצמי. כשהורה סומך על עצמו, מאמין שיש לו כלים ויכולות להבין מה קורה לילדיו ולהתמודד איתם – דהיינו לפעול לפיתרונם – הוא פועל בביטחון ובאופן משוחרר. וָלא, הוא פועל מתוך חרדה ולחץ. כשהורה בטוח בעצמו, סומך על עצמו ומרגיש טוב עם הבחירות שלו, הילד קולט זאת ומגיב בהתאם. לעומת זאת, כשההורה מרגיש חסר אונים, שהוא אינו מסוגל להתמודד, הוא מחליש את ילדו, שקולט את חולשתו ומגיב אליה.

פעולה כהורה בטוח בעצמו חשובה במיוחד בתקופתנו. כיום הערכים החברתיים המעורערים משרים חוסר ביטחון; ריבוי השיטות לגידול ילדים מבלבל, ההתלבטויות לגבי מה נכון ומה לא נכון רבות עד כדי שיתוק; הציפיות החברתיות והאישיות מתפקיד ההורה מרקיעות לשחקים, והן בהכרח מובילות לתחושות כישלון ולרגשות אשם. במצב עניינים זה, הורים לילדים בכל הגילים זקוקים, הרבה יותר מאשר בעבר, למצפן, לדרך מוכרת וידועה, לביטחון בעצמם.

האם יש חשיבות מיוחדת לביטחון העצמי אצל הורים לילדים בגיל הרך?

להורים צעירים קל במיוחד לחוש אבודים בגידול ילדיהם הרכים. השילוב בין חסרים וכשלים אישיים של ההורים לבין קשיי היומיום האובייקטיביים הכרוכים בגידול תינוק – הופך את משימת ההורות לקשה במיוחד.

בשל חוסר ניסיונם, הורים צעירים חשים חרדים מאוד: האם התינוק אוכל מספיק? האם הוא יגדל להיות מפונק אם הם ישכיבו אותו לישון לידם? האם הוא מפותח היטב בהתאם לגילו? בשל אינטנסיביות הטיפול בתינוק, ביום ובלילה, הם גם מותשים. בשל הקושי של הילד הקטן להכליל ולהבין שדבר שלימדו אותו ביחס לנושא אחד נכון גם לנושא אחר, ובשל הקושי שלו לזכור דברים שלימדו אותו בהקשר לאירועים בעבר ולהכילם על אירועים בהווה – הוריו נשחקים עקב האילוץ לחזור בכל פעם מחדש על הסברים, הוראות, אזהרות, איומים. מאחר שהתקשורת של תינוקות נעשית בצורה לא מילולית, בעוד שההורים, כאנשים מבוגרים, מאומנים לתקשר בעיקר בתקשורת מילולית, הם מרגישים חסרי אונים. בשל הרצון להמשיך ולפתח את הקריירה שלהם לצד חובותיהם כהורים, הם מזניחים אספקטים מסוימים של חייהם, כמו את זוגיותם, כיוון שכוחותיהם וזמנם מוגבלים, ובנוסף הם גם מרגישים רגשות אשמה כלפי ילדיהם. בשל הקרבה הרגשית הרבה שלהם לתינוק הם מזדהים עם מצוקותיו, כואבים את כאביו ונחלשים. בשל הציפיות הרבות שיש להם מעצמם, לעתים דווקא מתוך רצון להראות להוריהם שהם יודעים לחנך טוב יותר, הם מאוכזבים מעצמם כל אימת שהם אינם מצליחים לנהל "נכון" את העניינים. מאחר שהם נעזרים בבני-משפחה, ובמיוחד בהוריהם, נפתח פתח להתערבות ביקורתית של ההורים במעשיהם, והם נלחצים. מאחר שהם מוצפים במידע על גידול ילדים, הם מתבלבלים. משום שהורים נדרשים מצד אחד לגלות הבנה, רגישות והתחשבות, ומצד שני להציב גבולות ולהפגין תקיפות ונחישות, הם עשויים למצוא את עצמם אובדי עצות. כתוצאה מכל אלה הורים לילדים בגיל הרך מרגישים פעמים רבות חסרי אונים ועלולים להגיע לתחושת ייאוש ולהרמת ידיים. במצב זה ההורים עשויים למצוא את עצמם פועלים בדפוס של "נבוט או סמרטוט". אפשר שהם יפנו לפעולות אימפולסיביות כוחניות, יאבדו שליטה, יכעסו על הילד ואולי אפילו יענישו אותו באימפולסיביות ("נבוט"). מצד שני הם עשויים להרים ידיים, להעביר את האחריות לילד, ירבו להתייעץ עמו ולשאול אותו לרצונותיו בצורה שתבלבל את הילד ואותם – ובכך יאבדו לחלוטין שליטה במצב ("סמרטוט"). במיוחד ברגעים הקשים, אבל גם בזמנים כתיקונם, הילד צריך להרגיש שההורה הניצב מולו מרגיש בטוח בעצמו, יודע מה נכון בשביל הילד ופועל בצורה חכמה. ולכן חשוב כל כך לעזור להורים לטפח את ביטחונם העצמי.

חשוב להבהיר שהורה בעל ביטחון עצמי אין פירושו הורה מושלם: הורה היודע בוודאות מה לעשות בכל מצב ומקבל החלטות נכונות תמיד. להפך, הורה בעל ביטחון עצמי פירושו שההורה מקבל את עצמו כאדם לא מושלם, שעלול לטעות. הוא בעל נכונות להכיל את הספקות הרבים הקשורים להורות מבלי לאבד את עשתונות; הוא יכול לסבול את סימני השאלה הרבים המלווים את החלטותיו, מבלי להרגיש אשם. הורה בטוח בעצמו מודע להתלבטויות ולחששות שלו עצמו, אך הן אינן משתקות אותו. הוא מקבל החלטות כאן ועכשיו, על פי מיטב שיקול דעתו, ביודעו שהוא עלול לטעות ושיהיה עליו לתקן את עצמו בעתיד.

מה הייחוד של ספרך? למה כדאי לי לקרוא אותו, כשיש בשוק כל כך הרבה ספרי הדרכה להורים?

ייחודו של הספר כמדריך להורים לילדים בגיל הרך הוא השילוב בין שלושה מקורות תמיכה חשובים להורים:

I. עצות מעשיות בנושאים יומיומיים המעסיקים הורים לילדים בגיל הרך: אכילה, שינה, פחדים וחרדות, גמילה (מחיתולים מהנקה, ממוצץ ומאצבע), התנהגות דווקאית, תוקפנות, התקפי זעם, הולדת תינוק חדש במשפחה, מריבות אחים, בעיות חברתיות, שקרים, מיניות בגיל הרך, בכי ממושך, להפסיד במשחק בכבוד, מוות, היצמדות להורה אחד, יציאה לחופשה.

II. גישת המנהיגות ההורית, העומדת בבסיס עצות אלה: הפרק הראשון של הספר מלמד את ההורה שבעה כלים חינוכיים העומדים בבסיס גישת המנהיגות ההורית, המאפשרים לו להיות הורה מנהיג בטוח בעצמו: חשיבה אסטרטגית, דוגמה אישית, הצבת גבולות, ניהול דיאלוג, העצמה, שותפות הורית, גמישות.

III. הצגת אחת-עשרה מיומנויות התפתחויות: הפרק השני מלמד את ההורה אחת-עשרה מיומנויות – יכולות התפתחויות-אישיות, שההורה יכול לעזור לילד לפתחן תוך כדי חינוכו וגידולו: עצמאות, אותנטיות, אמפתיה, יכולת פרידה, שליטה עצמית, חוסן נפשי, שיתוף פעולה, ביטחון עצמי, אסרטיביות, ויסות רגשי, יצירתיות. פיתוח יכולות אלה עשוי למנוע בעיות בטרם נוצרו, או לפחות להפחיתן. יתרה מזאת, בדיקת ההורה את עצמו ופיתוח מיומנויות אלה בעצמו, בהתאם לצורך, נותנים לו הזדמנות להעצים את עצמו כאדם וכהורה.

 באמצעות הכלים המוגשים להורה בשני הפרקים הראשונים הוא יוכל לא רק למצוא בספר מזור לבעיות מידיות שמתעוררת בגידול ילדו, אלא גם לשכלל את כישורי ההורות שלו (ולמעשה את כישוריו כאדם בכלל), וכך למנוע היווצרות בעיות ולדעת להתמודד עם קשיים שייווצרו בעתיד.

תרומה ייחודית חשובה נוספת של הספר היא התייחסות נפרדת לשלוש קבוצות גיל של הילד בגיל הרך, נושא חשוב שלא תמיד מקבל מקום בספרות ההדרכה להורים.

עוד פן ייחודי של הספר, המלווה אותי בספרי זה כמו בספרי הקודמים, הוא הפן האישי. כללתי בספר חוויות פרטיות שלי כהורה צעיר עם ילדי הרכים והסתכלות אישית שלי במבט לאחור עלי ועל ילדי, מתוך כוונה לאפשר לקורא הזדהות עם חוויות דומות והרחבת תובנותיו לגבי ההורות. אני מאמין שהדרך לעזור לילדינו מתחילה תמיד בעזרה לעצמנו. הבנת ההורה את עצמו ואת יחסו לנושאים התפתחות שונים תאפשר לו לסייע לילדו לפתח גישה בריאה בנושאים אלה.

ולבסוף, סעיפי הספר השונים נפתחים בשאלה אופיינית בתחום הנדון בסעיף, שנוסחה על פי פניות רבות של הורים לפורום האינטרנט שבניהולי (עמית בעין החורש, www.hamit.co.il). הצגת השאלה בתחילת הסעיף מאפשרת לי להתייחס לבעיות הממשיות הנפוצות ביותר המעסיקות הורים. בדרך זו משמש הספר כמדריך קונקרטי, מעשי ונגיש להורים, שעשויים למצוא בו תשובות לבעיות המעסיקות אותם ממש, ולא רק ידע תיאורטי.

זה באמת לא שגרתי, דוגמאות של התייעצויות הורים בפורום אתרך באינטרנט. מדוע עשית זאת?

בשנים האחרונות משמש האינטרנט יותר ויותר כלי התייעצות בנושאים רבים, ודאי שבתחום ההורות. זהו אמצעי תקשורת המתאים במיוחד להורים בגיל הרך: זמנם דחוק, הם עסוקים עד מעל הראש, הם מוטרדים בבעיות מעשיות של גידול הילדים וזקוקים להכוונה מעשית, מיידית וברורה. הדיאלוגים עם ההורים באינטרנט מהווים עבורי אתגר גדול: איך לתת להורים מענה קונקרטי, ברור ויעיל למצוקתם, מבלי לוותר על התייחסות מעמיקה, מכובדת ומעצימה. בספרי זה אני מקווה ולהרחיב את המידע להורים ולהוסיף להורים צעירים מידע וכלים שבאינטרנט תקצר היריעה מלהרחיבם. מניסיוני נוכחתי לדעת שהבנה של ההורה את התיאוריה ואת הרציונל שמאחורי העצה שלי פותחת לפניו אפשרות לשינוי התנהגותו מעבר לעצה הקונקרטית. גם אם אין הוא פועל על פי העצה כלשונה, מתוך הבנה רחבה יותר של הנושא הוא עשוי להיפתח לאפשרויות פעולה חדשות, חיוביות יותר.

 כלומר זהו אינו "ספר הפעלה לילד ולתינוק", שההורים אמורים למצוא עצות לבעיה המקבילה לבעיה שעמה הם מתמודדים ולבצע אותן באופן אוטומטי.

נכון. על אף שהעצות בספר רבות, וכאמור אני רואה בזה יתרון גדול, ועל אף שהן מנוסחות בצורה ברורה ככל האפשר, וזה נראה לי תנאי הכרחי, הן אינן בחזקת מתכונים של עשה בדיוק כך ולא אחרת. אלא העצות השונות הן יישום של עיקרון חינוכי במצבים קונקרטיים. ואמנם בשני פרקיו הראשונים מציג הספר את כלי המנהיגות ההורית ושורה של יכולות שראוי שההורים ינחילו לילדיהם ואף יאמצו בעצמם, שעל פיהן יובן ההיגיון של העצות. כך יוכלו ההורים לפעול מתוך הבנה וידיעה, ולא כאוטומטים. עצותי אינן הוראות הפעלה נוקשות, שאם לא ימולאו כלשונן ייכשלו הקוראים בהורותם, ואין הן באות להחליף את היצירתיות ואת הגמישות שראוי שההורים יפעילו בגידול ילדיהם. אני מבקש להציג לפני ההורים-הקוראים אפשרויות פעולה טובות, רעיונות מעניינים והגיוניים, המלצות שמטרתן לעזור לגבש דרכי פעולה עצמאיות. העצות אמורות להפוך לכלי; וההורה יוכל להשתמש בהן גם במצבים אחרים.

איך משתמשים בספר?

מומלץ מאוד לקרוא תחילה ברצף את שני הפרקים הראשונים של הספר, המהווים בסיס לשאר הפרקים והמאפשרים הבנה של ערכים בסיסיים בגידול ילדים בגיל הרך. הורים רבים עשויים למצוא עצמם מסוגלים להתמודד טוב יותר עם משימת גידול הילדים כבר לאחר קריאת חלק זה.

גם את שאר פרקי הספר ניתן לקרוא ברצף, להכיר את הנושאים השונים המוצגים בהם, ליישם אותם בעת הצורך או לזכור את הבעיות הנדונות בהם ולחזור אליהם אם מתעוררות שאלות או התלבטויות בתחום מסוים.

אפשר גם להתייחס אל הפרקים הדנים באספקט מסוים של חיי היומיום (הפרקים השלישי עד הארבעה-עשר) כאל מדריך לעת מצוא. לרוב הפרקים האלה מבנה קבוע, לשם הקלה על ההתמצאות ועל מציאת התכנים הרלוונטיים ביותר לקורא, והם כוללים (לרוב) את הסעיפים הבאים:

– פרק מיומני האישי המציג חוויה שלי בתחום החיים הנדון

– רקע כללי על הנושא

– הצגת הסיבות להיווצרות בעיות בתחום

– המלצות לפיתרון הבעיות, תחילה המלצות היפות לכל גיל ואחר כך בחלוקה לשלוש קבוצות גיל

– מבט אישי שלי לאחור, התבוננות שלי על תפקודי כהורה בתחום הנדון

 מהי החלוקה לשלוש קבוצות הגיל שהזכרת ומה החשיבות שלה?

ספר זה מתמקד ב'גיל הרך', מושג המתייחס לשנות החיים הראשונות, מהלידה ועד גיל חמש-שש (עם הכניסה לבית-הספר). זוהי תקופת חיים ארוכה יחסית, שבה מתרחשים שינויים גדולים, הן אצל התינוק המתפתח והן אצל הוריו ומשפחתו. במהלך תקופה ארוכה זו מתרחש תהליך התפתחותי דינמי של גיל הילדות, מינקות ועד גיל סיום הגן, מתחוללים בו שינויים גדולים בצרכים של הילד ושל הוריו, ולכן נדרשת התמודדות שונה של ההורים בנושאים השונים בהתאם לגיל הילד. כך למשל, אין דומה ההתייחסות לשינה של תינוק בן שמונה חודשים לשנתו של ילד בן שלוש או לזו של בן חמש. טקס ההליכה לישון, ההתייחסות לישיבה על יד הילד עד שיירדם, להרדמתו על הידיים, ללקיחתו למיטת ההורים, לקשיי ההירדמות שלו, להתעוררות שלו בבכי במהלך השינה – שונים בהתאם לגיל.

לכן ישנה בספר התייחסות לשלוש קבוצות גיל, על פי החלוקה המקובלת לגיל הרך:

– תינוקות – עד גיל שנה וחצי לערך

– פעוטות – עד גיל שלוש לערך

– גיל הגן – עד גיל שש לערך

יש להדגיש שטווח הגילים הינו כללי. בפועל עשויים להיות פעוטות שדווקא העצות לילדי הגן יתאימו להם, ולהפך. לכן מומלץ להורים לבחון את הסיטואציה המתוארת בדוגמה ואת התנהגות ילדם, לאו דווקא בהקשר לגיל הילד. קצב ההתפתחות של ילדים שונה מאוד זה מזה, ותהליכים שעובר ילד אחד בגיל שנה, יקרו אצל ילד אחר רק בגיל שנתיים. (דבר זה נורמלי וטבעי לחלוטין ואינו מלמד על טיב הילד והוריו.) בחלוקה זו יכול כל הורה להגדיר את השלב ההתפתחותי של ילדו בהתאם למציאות, ולא בהתאם לטבלת גילים שרירותית. בנוסף, אם למשל לילד בגיל הגן הרגלי אכילה לא רצויים מאחר שלמן ינקותו הוא לא למד הרגלים נכונים – משום שלהוריו חסרה ההדרכה המתאימה – יכולים ההורים להיעזר בעצות המתייחסות אפילו לינקות ולהשלים מידע שלא היה ברשותם.

שבעה כלים של מנהיגות הורית; שתיים-עשרה מיומנויות שעל ההורה לפתח בילד ובעצמו – נראה שאתה בא בתביעות רבות מאוד להורים צעירים. הם צריכים להיות מעין סופרמנים. האם אתה לא חושש שספרך דווקא יגביר את חוסר ביטחונם של הורים צעירים?

אפשרות מטרידה זו עומדת לנגד עיני בכל עת שאני כותב להורים או מרצה לפניהם. מטרידה אותי הבעיה שהורים צעירים יפסיקו לסמוך על עצמם ויהפכו חסרי ביטחון עצמי כהורים עוד יותר. חשוב לי מאוד שההורה יסמוך על עצמו, שיאמין שהוא יצליח להתמודד עם הבעיות בגידול הילדים. כל המיומנויות והעצות שאני מציג בספר, מטרתן לחזק תפישה עצמית זאת.

בתחום הייעוץ להורים ניתן כיום לפגוש לא אחת עצות מסוג: "תעשו מה שאתם מאמינים בו"; "אין נכון או לא נכון. מה שחשוב זה מה שאתם מרגישים איתו בנוח"; "פעלו לפי תחושות הבטן שלכם, לפי מה שמרגיש לכם נכון". כביכול ניתן בכך להורים אשראי רב יותר, כביכול כך ניתנת להורים תחושה שסומכים עליהם. ואולם על אף שהמטרה היא, ללא ספק, שהורים ימצאו את דרכם האישית, זו המתאימה להם ולילדיהם, אמירות כלליות כאלה אינן עוזרות, בוודאי לא להורים נבוכים ותוהים. דומה הדבר לעצה כללית בנוסח: "סמוך על עצמך, יהיה בסדר, נהג לפי מה שאתה מרגיש" – שתינתן לנהג חדש, שאינו מכיר היטב את כלי הרכב שלו ואת חוקי התנועה, שמוטרד מתקלות חוזרות ונשנות ברכבו ושצריך לנהוג בדרכים קשות. במקרים רבים הורים אינם בטוחים מה נכון עבורם; תפיסותיהם בנושא ההורות אינן מגובשות ואינן ברורות דיין, ופעמים רבות הן רוויות סתירות. פעמים רבות שני ההורים חלוקים בדעותיהם על הצעדים המעשיים שיש לנקוט, והם משוועים להדרכה מעשית וידידותית. תחושות בטן אינן מספיקות בהורות המודרנית. לא פעם פעולה על פי אינסטינקטים נובעת מחוסר האונים שחשים ההורים, מתוך לחץ, בלבול והיעדר כוחות. פעולה מתוך האינסטינקט היא פעמים רבות פעולה מעמדת ה"סמרטוט או נבוט". כדי שהורים יצליחו כיום להנהיג את ילדיהם במצבים הקשים והמורכבים שהחיים מזמנים, עליהם לקבל הדרכה שהיא הרבה מעבר להפניה לתחושות הבטן. אני מאמין שבאמצעות הידע המגוון שהורים ימצאו בספר זה – הן מהתיאור המפורט של דרכי ההתמודדות המעשית בנושאים המטרידים בגידול ילדים בגיל הרך, הן מלימוד כלי מנהיגות הורית יעילים, הן מהבנת היכולות שחשוב לפתח אצל הילד למניעה או להפחתה של קשיים ובעיות והן משיתופם בחוויות ובתובנות האישיות שלי – יגבר ביטחונם בעצמם ולא ייחלש, הם ירגישו שלמים יותר עם עצמם, יציבים יותר, בטוחים יותר בעשייתם ההורית ופחות חסרי אונים.

ולסיום, שאלה אישית: האם אתה חושב שכשהיית הורה צעיר הצלחת להנהיג את ילדיך על פי גישת המנהיגות ההורית שאתה מתאר בספר זה?

כשאני מסתכל כיום במבט לאחור על שנותי כאב צעיר אני אכן שואל את עצמי אם הצלחתי אני להנהיג את ילדי על פי גישת המנהיגות ההורית. ברור לי שדברים שאני יודע כיום לא ידעתי אז. לכן אני מלווה את פרקי הספר בהסתכלות אישית שלי על האופן שבו פעלתי, בוחן את הדברים שסייעו לי בהתמודדות ואת אלה שהקשו עלי. ברור לי שאילו הייתי קורא אז, בהיותי הורה צעיר, את הספר הזה שכתבתי עכשיו, הייתי מצליח להנהיג טוב יותר את ילדי הצעירים.


[1] חיים עמית, הורים כמנהיגים, מודן, 2006.

על הספר, על המחבר ותוכן העניינים לחצו כאן

Share
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA): עמית, חיים. (2012.) ספר חדש – הורים בטוחים בעצמם, ריאיון עצמי לפתיחה, [גרסה אלקטרונית].
נדלה בתאריך 06/23/2017 מאתר עמית בעין החורש http://amithaim.com/2012/05/10/reayon-atzmi/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *