נתחו אירועים עם ילדכם, גם כשהוא קטן

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

במקום להטיף מוסר ולהוכיח, כדאי לעתים להשתמש בכלי רב עצמה של ניתוח אירוע, גם עם ילדים קטנים.

הורים מרבים להטיף מוסר לילדיהם בעקבות אירועים, בדרך כלל שליליים, שילדיהם מעורבים בהם. למשל, אם הילד הרביץ לילד או נשך ילד אחר בגן, הם יכעסו עליו כשיודע להם הדבר. הם יכולים לומר לו, במקרה הטוב: "אתה יודע שאנחנו לא מרשים להרביץ לילדים, גם אם אתה כועס עליהם", או לכעוס עליו ולהפחידו, במקרה הרע: "אם עוד פעם אני אשמע שהרבצת לילד או נשכת אותו, תקבל עונש מאוד חמור". כמובן שהורים מרבים להעיר לילדיהם על אירועים שליליים שמתרחשים בבית כמו מריבות בין אחים, בעיות בהליכה לישון, קשיים באכילה וכיוצא באלה. מעטים המקרים בהם הורים מנהלים שיחה רגועה עם ילדיהם על אירועים מסוג זה, במטרה ללמוד מהם ביחד. וזה מה שאני רוצה להציע לכם כאן: לנתח עם ילדיכם אירועים משמעותיים שהם היו שותפים בהם כדי לבחון את מה שקרה ולהפיק לקחים לגבי התנהגות יעילה בעתיד. חשיבותו של 'ניתוח האירוע' נעוצה בכך שהילד לומד להרהר על התנהגותו. כך הוא מקבל אחריות רבה יותר על עצמו ומשיג שליטה עצמית טובה יותר. כמובן שניתוח אירוע לא מתאים לילדים קטנים מאוד שלא יודעים לדבר עדיין, ואולם אפשר ליישמו כבר עם ילדים בגיל הגן, שיכולתם המילולית טובה.

כיצד כדאי לבצע את ניתוח האירוע של הילד כדי שאכן תתבצע למידה טובה של הילד?

ובכן ראשית, יש לשים לב לעיתוי של השיחה עם הילד. על מנת שניתוח האירוע יהיה יעיל הוא חייב להתבצע לאחר האירוע, כשהרוחות נרגעו, כדי שהילד יהיה רגוע ופנוי; אך לא רחוק מדי מהאירוע, כדי שהילד יזכור אותו בצורה סבירה.

שנית, חשוב להבהיר שהכוונה היא לניתוח משותף של אירועים חיוביים ושליליים כאחד. ניתוח של התמודדות ראויה של הילד עם התנהגות אלימה של אחיו יעזור להתנהגותו במצבים חברתיים רבים אחרים לא פחות מאשר ניתוח תקרית אלימה שאירעה לו בגן.

שלישית, על ההורה המקיים ניתוח אירוע לגבי אירוע בו גם הוא היה מעורב, להיות מוכן להסיק מסקנות גם לגבי חלקו באירוע ולא רק לעזור לילד להפיק לקחים לגבי התנהגותו.

מעבר לכך על ניתוח האירוע לכלול שלושה מרכיבים מרכזיים:

1. תיאור האירוע: עדיף כמובן שבתחילה הילד יתאר את האירוע, מנקודת המבט שלו. יש להיזהר שההזמנה לילד לתאר את האירוע לא תיתפש על ידו כמאיימת ותרתיע אותו מלהשתתף בשיחה. על ההזמנה להיעשות בצורה נינוחה, מתוך סקרנות ורצון ללמידה, ולא כנזיפה וכתוכחה. אפשר לומר לילד: "אתה זוכר שהיינו בגינה לפני האוכל והייתה שם מריבה? בוא תספר לי מה אתה חושב שקרה שם". אם הילד גדול יותר אפשר וכדאי גם להציג לו את המטרה: "כדי שבפעם הבאה כשתהיה מריבה בינך לבין חברים תוכל לפתור אותה בצורה טובה." אם הילד לא משתף פעולה או לא זוכר, או מציג את הדברים בצורה מעוותת מדי, יש לתאר בפניו את האירוע בצורה אובייקטיבית ככל האפשר, ולבקש את הסכמתו לתיאור: "אני ראיתי ששתיכן שיחקתן בבובות, ואז החברה שלך לא רצתה יותר לשחק בזה, ואת לא הסכמת ורצית להמשיך, נכון?"

2. הצגה תיאורית ולא שיפוטית של ההתנהגות הלא ראויה של הילד באירוע (או ההתנהגות הראויה שלו): לאחר שהאירוע תואר מתחילתו ועד סופו, יש לשים דגש על ההתנהגות הלא ראויה של הילד, או על ההתנהגות הראויה שלו. חשוב שההדגשה תהיה תיאורית ולא שיפוטית, כלומר "ראיתי שכעסת שהחברה שלך לא רצתה יותר לשחק, והחזקת אותה בכוח שלא תלך למקום אחר, וזה הכאיב לה." או במקרה של התנהגות ראויה: "ראיתי שאפילו שכעסת על החברה, לא עצרת אותה כשהיא הלכה לבחור משחק אחר, חיכית והצטרפת אליה".

3. מציאת דרכים ראויות להתמודדות במצבים דומים בעתיד, או חיזוק הדרך הראויה: כמובן שגם כאן כדאי לשאול את הילד מה לדעתו אפשר וצריך היה לעשות אחרת במקום ההתנהגות הלא ראויה שלו. ואולם, מאחר שזו מטלה קשה לילדים קטנים, אין טעם ללחוץ על הילד יותר מדי, ובמקום זאת כדאי להבהיר לו בצורה אמפתית את הלקח הרצוי. למשל, אפשר לומר "גם כשכועסים מאוד לא דוחפים ילדים אחרים. אפילו לא אם הם לא רוצים להמשיך לשחק איתך. את צריכה לזכור שלא תמיד תצליחי לקבל כל מה שתרצי. לפעמים יקרו דברים שלא יהיו נעימים לך. את יכולה במקום זאת לחכות שהחברה תסיים את משחקה ואולי תרצה לשחק איתך שוב. את גם יכולה להצטרף אליה למשחק, אם תסכים". אם התנהגותו של הילד הייתה ראויה, חשוב להבליטה כהתנהגות ראויה במצבים שונים: "הצלחת להתגבר על הכעס שלך כשלא קיבלת מה שרצית, שהחברה תשחק איתך. זה יכול לעזור לך להתגבר על הכעס גם אם אחיך הקטן ממשיך לצרוח אפילו שאת אומרת לו שיפסיק, או שאני לא נותנת לך מיד את האוכל כשאת רעבה".

לסיכום, ניתוח אירוע הוא כלי רב עצומה השאול מעולם הארגון ומשתמשים בו בדרך כלל לאחר אירועים בעייתיים כדי להבין את מה שקרה באירוע ולהפיק ממנו לקחים לגבי השתפרות בעתיד. אפשר וכדאי להשתמש בניתוח אירוע גם בעולם המשפחה כדי לעזור לילדים ללמוד לגבי התנהגותם, הראויה והלא ראויה, באירועים שונים, בתוך המשפחה ומחוצה לה, ולשפרה בעתיד, במידת הצורך.

 

אהבת? מוזמן לשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

לְהַחֲיוֹת תקווה שנכחדה

האם אפשר לעורר תקווה שנרדמה? האם אפשר לפתח תקווה שדוכאה? והקשה מכל, האם אפשר לְהַחֲיוֹת תקווה שהוכחדה? במאמר נבחנות שאלות אלה בקשר לתקווה לשלום בין ישראלים לפלסטינאים, שהתנפצה בטבח של ה-7.10.2023

עוד באתר מנהיגות בחיים:

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן