התמודדות עם בעיות מיוחדות בשינה: קימה מוקדמת ושינה של אחים באותו חדר

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים בטוחים בעצמם, מודן, 2012

הורים כמנהיגים, מודן, 2006  והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

אתר אינטרנט: www.hamit.co.il 

 

השכבתם את הילד לישון כהלכה, כמו שתיארנו בכתבה השנייה בסדרה: עשיתם אמבטיה מרגיעה, חיבקתם וליטפתם, נפרדתם מבני המשפחה ומהצעצועים, השכבתם במיטה בסבלנות וסיפרתם סיפור. התמודדתם כהלכה והשתמשתם בשיטות יעילות כשילדכם התעורר הרבה בלילה, כמו שלמדנו בכתבה השלישית. אבל מה עושים כשהילד קם מוקדם מדי בבוקר, נאמר ב 05.00 ואף לפני כן?  ובעיה שונה לחלוטין: מה עושים כשצריך להשכיב לישון באותו חדר שני אחים בגילאים שונים ובעלי אופי שונה? כיצד מרדימים אותם נכון?

בכתבה זאת אתעכב על דרכי התמודדות של הורים עם שתי בעיות שינה מיוחדות בגיל הרך: קימה מוקדמת של הילד בבוקר ושינה של שני אחים ויותר באותו חדר.

 מה לעשות כשהילד מתעורר מוקדם מאוד בבוקר?

פעמים ילדים קטנים מתעוררים מוקדם מאוד בבוקר: לפעמים ב- 05.30, לפעמים ב-05.00, ויש כאלה שקמים משנתם לעבודת הבורא גם מוקדם יותר. מבחינתם היום התחיל: הם בוכים כשהם נשארים במיטה, רוצים לאכול, לשחק. מבחינת ההורים, זה עדיין אמצע הלילה, והם כמהים לעוד שעה-שעתיים של שינה, לפני שהם מתחילים באמת את יומם הארוך. במר ייאושם ובגודל תסכולם הורים עלולים לנקוט באסטרטגיות מוטעות של טיפול בבעיה, שרק מחמירות אותה. למשל יש הורים שמנסים לאחר את שעת ההשכבה לישון של הילד בתקווה שזה ישפר את המצב. הם מאמינים שאם הם "ימשכו" את הילד בהליכה לישון בערב, הוא יתעורר מאוחר יותר בבוקר. ואולם, כפי שאמרנו בכתבה הקודמת, זו טעות. שעת ההשכמה של תינוקות כמעט ואינה מושפעת משעת ההשכבה שלהם. יתרה מזאת, פעוט שהולך לישון בשעה מאוחרת מדי בלילה עלול להגיע למצב של עייפות יתר ואז קשה לו יותר להירדם, שנתו תהיה טרודה יותר והוא עלול לקום מוקדם בבוקר. כלומר, לא מומלץ לאחר את שעת ההשכבה של הילד הקטן.

 יש כאלה הממליצים להעיר את הילד ביוזמת ההורה לפני השעה שהילד רגיל לקום בה, כדי לכוון מחדש את השעון הביולוגי. גם על שיטה זאת אני לא ממליץ, שכן זאת שיטה אגרסיבית, שבמקרה הטוב עשויה לעזור מעט במקום אחד, שעת הקימה של הילד, אך לקלקל הרבה במקומות אחרים: התפתחות טבעית של מנגנון השינה והערות של הילד, תחושת האימון והביטחון של הילד בהורה, רגשות אשמה של ההורה ועוד.

 מה אני כן ממליץ לעשות כדי לאחר ככל האפשר את שעת ההשכמה של הילד המתעורר מוקדם? כדאי לנסות לשנות את ההתייחסות לילד המתעורר מוקדם, כיצד מתנהגים איתו משעה שהוא מתעורר, בלי קשר לסיבות בעטיין הוא מתעורר. להתעוררות מוקדמת של ילדים קטנים יכולות להיות סיבות רבות: חלקן קשורות לשינויים טבעיים במנגנון השינה והערות (בגילאים שונים הילד צריך כמות שונה של שעות שינה), חלקן קשורות לתנאים פיזיים (כמו טמפרטורה לא מתאימה בחדר, חם או קור, חדירת אור יום לחדר), חלקן קשורות לאירועים מיוחדים מרגשים במשך היום (מילים חדשות, צעצוע חדש), ובחלקן קשורות למצוקות פיזיות שונות (גירודים בגוף, נזלת, צמיחת שיניים, רעב, צורך להתפנות אצל הילד הגדול יותר). ואולם תהא הסיבה להתעוררות המוקדמת אשר תהה, חשוב שהילד הקטן יבין שזו לא שעה מתאימה להורה להתחיל את היום! הורים רבים טועים, ויחד עם התסכול והכעס שהם מרגישים כלפי הילד המתעורר מוקדם, הם נענים לדרישת הילד להתחיל את היום: הם מוציאים אותו מהמיטה, נותנים לו לאכול, משחקים איתו בסלון וכיוצא באלה. כאשר הילד רואה שההורה מוכן להתחיל את היום מוקדם מאוד, איזו סיבה יש לילד לא להמשיך להתעורר מוקדם בבוקר? להפך, הוא מקבל עידוד וחיזוק מעשיים לקימה המוקדמת שלו, גם אם הם מלווים ברטינה ובהתמרמרות מצד ההורה.

לכן, במקום זאת, על ההורה להבהיר לילד שאף כי מותר לילד להתעורר מוקדם, ההורה עדיין ב"מצב לילה": הוא עושה את המינימום הנדרש, וממעיט באינטראקציה מילולית וגופנית עם הילד המתעורר.

מה זה אומר באופן מעשי? ראשית, אין למהר לגשת לילד המתעורר, גם אם הוא בוכה קלות. תינוקות רבים קמים מוקדם, מקשקשים לעצמם וחוזרים לישון אם לא מפריעים להם. אם הבכי של הילד נמשך, יש לנסות להרגיע אותו בשקט, ולוודא שאין בעיה מיוחדת המציקה לו והדורשת טיפול. שנית, לא כדאי לקחת את הילד למיטת ההורים או לשים לו תוכנית נחמדה בטלוויזיה, או כל דבר אחר שהוא בבחינת תגמול חיובי מחזק. שכן אז הילד עשוי לקשר בין היקיצה המוקדמת לבין הדברים הנעימים והטובים וימשיך לקום בציפייה שאותם דברים חיוביים יקרו שוב ושוב. שלישית, כדאי  שההורה ידחה ככל האפשר את התחלת היום, במובן של התנהגויות בוקר טיפוסיות כמו פתיחת תריסים, הכנת אוכל, התארגנות לעבודה וכיוצא באלה. דרך טובה לעשות זאת היא על ידי הקפדה מראש על טקס קבוע המבשר לילד את פתיחת היום כמו פתיחת תריסים, אמירת בוקר טוב במאור פנים, שיר קבוע לבוקר וכיוצא באלה. אם קיים טקס קבוע בבוקר, יש לדחות את התחלת הטקס ברבע שעה כל פעם שהילד מתעורר מוקדם בבוקר, עד שמגיעים לשעה סבירה של התחלת היום.

איך משכיבים לישון שני ילדים בחדר אחד?

יש בתים רבים שילדים קטנים ישנים באותו חדר, בין אם מתוך אילוץ כלכלי ובין אם מתוך בחירה חינוכית. להורים המשכיבים את ילדיהם לישון באותו חדר יש דילמה כיצד לבצע את תהליך ההשכבה כך שיתנהל בצורה חלקה, בלא ששני האחים יפריעו אחד לשני, ובלי לפגוע באיכות תהליך ההשכבה לישון.

כדאי להבחין בין שני מצבים שונים של אחים ההולכים לישון באותו חדר, המייצרים שתי בעיות שונות בעוצמתן: הבעיה הקטנה יותר – השכבה לישון של שני ילדים שהם פחות או יותר באותו גיל; והבעיה הגדולה יותר – השכבה לישון של שני ילדים שהם בגילאים שונים.

לגבי הבעיה הראשונה, הקלה, של השכבה לישון של שני ילדים קרובים בגיל באותו חדר, כדאי להתחיל בטקס הליכה לישון משותף רגיל (אמבטיה, הלבשה, האכלה, פעילות מרגיעה כמו סיפור) ולסיים בכל זאת בכמה דקות של פרידה מכל ילד. ההקפדה על סיום אישי עם כל אחד מהילדים חשובה מאוד: על אף שאפשר לעשות הרבה דברים ביחד כששני הילדים בגיל דומה, בצורה שמקילה על ההורים ומתאימה לילדים, חשוב שכל אחד מהילדים יקבל גם את הזמן שלו עם ההורים, אפילו אם זה כמה דקות בודדות בלבד. גם במקרה של תאומים מומלץ לקיים טקס שינה אישי פרטי עם כל אחד מהם, מעבר לתהליך ההשכבה לישון המשותף.

לגבי הבעיה השניה, הקשה יותר, כשיש הפרש גילים גדול בין הילדים ההולכים לישון באותו חדר, יש להשכיב את הילד הקטן, שהוא במקרים רבים תינוק, מוקדם יותר שכן הוא זקוק ליותר שעות שינה. כמו כן לא כדאי שהאח הגדול יהיה שותף לטקס ההליכה לישון של האח הקטן, שכן זה עלול להכניס גירויים מרגשים נוספים שיקשו על הילד הקטן להירגע לפני השינה. גם מבחינת צרכי האח הגדול כדאי שהאח הקטן ילך לישון מוקדם יותר, שכן  כך ההורה יכול להתפנות לתהליך השכבה ארוך ומורכב יותר עם הילד הגדול יותר. לעתים אפשר לעשות מרגיעה משותפת לשני הילדים, בשני שלבים: אחד מתאים לקטן ואחד מתאים לגדול. למשל אפשר להתחיל בסיפור שמתאים בתוכנו לגדול ולאחר מכן לעבור לסיפור שמתאים בתוכנו לקטן. חשוב לחזק את הילדים כשהם מצליחים לקיים הליכה לישון משותפת רגועה.

יש הורים החוששים שהבכי של הילד הקטן יפריע את שנתו של הילד הגדול, והם נכנסים לתהליך ההשכבה של שני האחים במתח רב, שגורם לכך שמה שהם חוששים ממנו אכן קורה: הילד קטן מתנהג בצורה עצבנית ובוכה הרבה. ואולם, לא צריך לחשוש מבכי מתמשך של הילד הקטן, שכן הילדים הגדולים מתרגלים בדרך כלל מהר לבכי זה, והוא מפריע להורים יותר מאשר הוא מפריע להם. לעתים המצב הפוך: האח הגדול מתעורר בצרחות, ההורים חוששים שיעיר את הילד הקטן, ומנסים "לקנות" את האח הגדול במתנות ואף בוויתור על גבולות: הם מרשים לו לצאת ולהיכנס למיטה פעמים רבות, מרשים לו לאכול במיטה וכו') – רק שלא יעיר את האח הקטן. גם כאן על להורים להיבהל ולנהוג בוותרנות יתר מזיקה. במקום זאת, על ההורים להציב לילד הגדול גבולות בצורה נחושה ועקבית, גם אם כתוצאה מכך הילד הקטן יתעורר. זכרו: עדיפים קשיים מקומיים, לטווח קצר, ופעולה נכונה לטווח ארוך, מאשר הישגים של שקט זמני לטווח קצר, והנצחת הבעיות לטווח ארוך. בכל נושא, וגם בנושא זה של השכבת אחים לישון באותו חדר.

.לילה טוב ושינה טובה ורגועה לכם ולילדיכם

 * לקורס הדרכה באינטרנט להורים לילדים בגיל הרך בגישת המנהיגות ההורית, בהדרכת חיים עמית

*  פורסם גם ב YNET

Share
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA): עמית, חיים. (2012.) התמודדות עם בעיות מיוחדות בשינה: קימה מוקדמת ושינה של אחים באותו חדר, [גרסה אלקטרונית].
נדלה בתאריך 06/23/2017 מאתר עמית בעין החורש http://amithaim.com/2013/12/26/shena-tova4/

2 תגובות על הפוסט “התמודדות עם בעיות מיוחדות בשינה: קימה מוקדמת ושינה של אחים באותו חדר

  1. כתבה מצוינת, תודה. ביתי בת שנה וחודשיים וישנה בחדר איתנו (בלית ברירה). בלילה נרדמת עם טקס שינה עם אבא, במיטה. מתעוררת מספר פעמים בלילה, אם אבא ניגש אליה מספיק מהר ונותן לה מים, ממשיכה לישון. אם לא מספיק מהר, רואה אותי ומתחילה לבכות חזק מאד, עד שלפעמים אני נשברת ומניקה.האם יש פתרון כאשר ישנים באותו חדר?…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *