מארי אן, Marie Ann – מטפלת בקשישים, a caregiver for the seniors

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מארי אן  היא מטפלת מהפיליפינים, בת 30. היא נשואה ואם לילדה בת כשמונה. מזה למעלה מארבע שנים מארי אן עובדת בישראל כמטפלת בקשישים: mean_saldua@yahoo.com.

כולנו יכולים לשער עד כמה קשה להיות מטפלת לאנשים קשישים, במיוחד כשעושים זאת בארץ זרה. המטפלת צריכה להסתגל לאדם אחר, זר, שבדרך כלל נמצא במצוקה, מדבר בשפה אחרת, וחי בתרבות שונה. זהו תפקיד הדורש כוחות נפש וגוף גדולים. כאשר המעסיק שלך, האדם בו אתה מטפל, נפטר, וזה קורה הרבה בתפקיד סיעודי כזה, יסורי הנפש של המטפלת גדולים מאוד.

הכרתי את מארי אן לפני כשלוש וחצי שנים, אחרי שאמי נפלה מספר פעמים, בהיותה כבת שמונים. היה ברור שהיא זקוקה לעזרה צמודה, יום יומית. למזלנו הכרנו את מארי אן, והתחברנו אליה מהרגע הראשון. היא הייתה עדינה ורגישה, נכונה לעזור ומוכנה ללמוד, ישרה וכנה. כמובן שלא היה קל לאמי להתרגל מהר למערכת יחסים חדשה ואינטימית עם אדם זר. אבל מארי אן הצליחה, בחכמת החיים שלה ובסבלנות הרבה שלה, להתגבר על המכשולים בדרך, ובמהרה התפתח סיפור אהבה בינה לבין אמי ובינה לבין משפחותינו. לרוע המזל, אמי נפלה שוב, והפעם זאת הייתה נפילה שלא התאוששה ממנה, והיא נפטרה. על אף הצער והכאב הגדולים שאני חש עד היום בקשר למותה של אמי, אני מתנחם בידיעה שבחודשים האחרונים לחייה, אמי האהובה זכתה לטיפול נפלא ומסור של אדם מקסים כמו מארי אן.

אני רוצה להביע את הערכתי העמוקה ותודותיי למארי אן ולעמיתיה על התפקיד הקשה והחשוב שהם עושים: טיפול ביקירינו האהובים, כשהם מזדקנים.

Marie Ann Saldua Dagandanan, from the Philippines, 30 old, is a caregiver for the seniors. She is married and blessed with a daughter who is now turning 8 years old. It's been more than four years now since she set her foot here in Israel, leaving her whole family back in the Philippine: mean_saldua@yahoo.com

We can only  imagine what a difficult job is being a caregiver, especially  working with old people, in another country. One has to adjust himself quickly to a stranger, who is usually in some distress, speaking a different language, living in a different culture. It requires emotional and physical strengths. It turns unbearable when your employer dies, and unfortunatly it often happens in this nursing job. 

About three and a half years ago, I met Marie Ann. My mother, almost eighty years old, fell a couple of times. It was clear that she needs a daily help. Fortunatly we came upon Marie Ann, and liked her from the first moment. She was kind and sensitive, willing to help and ready to learn, honest and open. Of course, it was not easy for my mother to get use to such intimate relations with a stranger. But Marie Ann had the wisdom and the patience to overcome these obstacles, and soon a love story had blossomed between her and my mother, and between our families and her. Unfortunatly, after some months, my mother had collapsed again, and passed away. With all the sadness and pain I still feel about her, it is a little comfort for me to remeber that my beloved mother winned a wonderfull care and devoted treatment from a charming person – Marie Ann –  in her last days on earth.

I want  Marie Ann and all her colleagues to know my deep appraisal and thanks to them, for their difficult and important duty: treating our old beloved.

* לכל שאר הפרגונים, לחצו כאן

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *