לעזור להיפרד, לסייע להסתגל  – שני המפתחות ההוריים למעבר דירה מוצלח של ילדים

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים בטוחים בעצמם, מודן, 2012

הורים כמנהיגים, מודן, 2006  והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

מנהל אתרי האינטרנט: "עמית בעין החורש" ו"לומדים מהבית עם הפסיכולוג חיים עמית"

 

הקיץ בעיצומו ויחד אתו מתבצעים מעברי דירה של משפחות לקראת תחילת שנת הלימודים הקרובה. מעבר דירה הוא אחד השינויים המשמעותיים ביותר בחיי המשפחה, והוא משמעותי במיוחד עבור הילדים במשפחה. הוא כרוך בשינוי של הסביבה הפיזית – החדר, הבית, השכונה, העיר; שינוי של הסביבה המשפחתית – קרובי משפחה; שינוי של הסביבה החינוכית – מטפלת, גן, בית ספר; ושינוי של הסביבה החברתית – חברים מהשכונה, חברים מהמסגרת החינוכית, תנועת נוער, חוגים. במובן זה מעבר הדירה הוא סוג של משבר נורמאלי בחיי ילדים, קטיעה מתוכננת של רצף החיים השגרתי. כמו כל משבר התפתחותי מעבר דירה מעבר דירה יכול להוביל לצמיחה ולפריחה חברתית ולימודית של הילדים במקום המגורים החדש, אך הוא עלול גם לגרום לנסיגה חברתית ולימודית שלהם. כיצד, אם כך, אפשר לעבור דירה עם ילדינו בצורה הבריאה ביותר?

בילדותי עברתי דירות עם משפחתי פעמים רבות לאזורים שונים בארץ, עקב שינויים בעבודתו של אבי. המעברים התרחשו בתקופות שונות בחיי – כשהייתי קטן מאוד, בן מספר שנים, וגם כשהייתי כבר גדול יותר, בתחילת גיל ההתבגרות. לא זכור לי האם הורי עשו לי הכנה למעברים אלה, אבל זכורים לי היטב קשיי ההסתגלות שחוויתי במעברי הדירה האחרונים – כשהייתי בכיתה ד' וכשהייתי בכיתה ח'. נכון שאני זוכר גם את ההתרגשות החיובית שבמעבר למקום חדש, את ההנאה שבכניסה לחדר מרווח יותר, אבל אני בעיקר זוכר את תחושת ההתביישות שחשתי בכניסה לכיתה החדשה, את הראש המורד ואת העיניים הבורחות ממגע, את ההסתגרות שלי בבית ללא חברים. האם הכנה טובה יותר שלי למעברי הדירות הייתה מונעת חלק ממכאוביי בעקבות המעברים? האם תמיכה טובה יותר בי במהלך מעברי הדירות היה בכוחה למנוע את הקלקול שחל בהמשך בכישוריי החברתיים? זאת לא אוכל לדעת, אבל אני כן יודע מניסיוני המקצועי מספר עצות שיכולות לעזור לילדים אחרים בתהליך מעבר הדירה. אשמח לחלוק אותם אתכם, כתשובות לשאלות אופייניות של הורים בנושא.

האם למעבר דירה יכולות להיות השפעות שליליות על ילדים? כן, ומגיל צעיר.

ילדים בכל גיל לא אוהבים שינויים. הם מעדיפים את המוכר, הבטוח, הרגיל, ולכן תהיה להם רתיעה רגשית ראשונה ממעבר דירה. גם תינוקות קטנים עלולים להיות מושפעים לרעה ממעבר דירה, אם יחושו את לחץ הוריהם ואת המתח שלהם. ואולם אין ספק שילדים גדולים יותר, החל מגיל הגן, עלולים להיות משופעים לרעה ממעבר דירה. בגילאים אלה ילדים כבר מפתחים התקשרות לחברים, לסביבתם הפיזית הקרובה, למסגרת החינוכית. עבור ילדים בגיל בית ספר, שעדיין לא עצמאיים מספיק כדי להתנייד בכוחות עצמם, גם מעבר דירה לשכונה קרובה הוא ניתוק מוחלט מכל המערכת החברתית שהכירו עד אז. מעבר דירה הוא שינוי מאיים במיוחד עבור ילדים שהם רגישים מטבעם. המעבר למקום ללא ידוע, לא מוכר, מעורר אצלם פחדים וחששות. ילדים שיש להם ממילא קשיים חברתיים יתקשו במיוחד בהסתגלות החברתית הנדרשת במקום החדש.

ההשפעות השליליות של מעבר דירה יכולות לבוא לידי ביטוי ישיר ומיידי בהתנהגות הילד: הילד יביע התנגדות מילולית למעבר, יאמר שהוא לא רוצה ללכת לבית ספר החדש, שהבית הקודם היה טוב יותר, שהבית החדש מפחיד ולא נעים, שהוא מתגעגע לחברים הישנים וכיוצא באלה. במקרים רבים אחרים ההשפעות השליליות של המעבר תתבטאנה בצורה עקיפה, בהתנהגות סימפטומטית של הילד – הרטבה, פחדי לילה, היצמדות להורה, עצבנות יתר וכיוצא באלה.

יחד עם זאת חשוב לזכור שילדים הם סתגלנים מטבעם, ולכן קיים סיכוי טוב שיצליחו להתגבר גם על השפעות שליליות קלות של מעבר הדירה. כמו כן, אין לשכוח שמעבר דירה יכול להיות חוויה משמחת ומרגשת, מצמיחה ומפתחת עבור ילדים פתוחים, פעלתנים, היוצרים קשרים חברתיים במהירות.

מתי להודיע לילד על מעבר הדירה? לא מוקדם מדי עבור הילד הצעיר, ולא מאוחר מדי עבור הילד הגדול יותר.

לילדים צעירים, מתחת לגיל 6 לערך, אין טעם להודיע זמן רב מראש על מעבר הדירה, שכן פרספקטיבת הזמן שלהם ממילא מוגבלת, ואין להם יכולת להכין את עצמם מראש לאירועים. לילדים צעירים מספיק להודיע על המעבר הצפוי שבוע-שבועיים לפני ביצועו. לעומת זאת, לילדים גדולים יותר או לילדים צעירים בעלי יכולת מפותחת במיוחד לדמיין את העתיד, כדאי לספר על מעבר הדירה מספר חודשים מראש, כדי שיוכלו להכין את עצמם רגשית, ייפרדו בצורה טובה מחברים, יהיו שותפים בחלק מתהליכי המעבר, ויתחברו בצורה הדרגתית לסביבה החדשה. בכל מקרה, חשוב שהורים ישתפו את הילדים רק לאחר שהם, ההורים, קיבלו החלטה סופית על המעבר והם שלמים עם המעבר.

כיצד לשוחח עם הילד על המעבר? בבהירות ובאמפתיה.

כאשר מדברים עם הילד הצעיר על המעבר חשוב לתאר לו בצורה מעשית וציורית את הבית החדש ואת הסביבה החדשה. כדאי להסביר לילד הקטן עניינים טכניים, פשוטים, מובנים מאליהם לכאורה, כמו שהחפצים של כולם עוברים יחד אתם לבית החדש! מתברר שעבור ילדים קטנים דברים כאלה לא מובנים מאליהם. לילדים גדולים יותר כדאי להסביר את סיבת המעבר ולדון אתם ביתרונות, ואולי גם בחסרונות, שיש במעבר עבורם. אבל מה שבעיקר חשוב לעשות בשיחה עם ילדים הוא לעודד אותם לשאול שאלות ולבטא את רגשותיהם. לעתים ילדים שואלים שאלות מפתיעות, שלא חשבנו עליהם, כמו איך אפגוש חברים חדשים אם אני לא מכיר אף אחד? מי יישן בחדר שלי בבית הישן שלנו? חשוב שהורים יקשיבו במיוחד כשהילד מבטא רגשות קשים של פחד, התנגדות ואולי אפילו כעס. חשוב לא לבטל את רגשות הילד או לזלזל בהם, שכן אז הילד מרגיש לבד, לא מובן, ורגשותיו הקשים מתגברים. יכולתם של הורים להכיל רגשות קשים של ילדים, במיוחד אם הם מכוונים נגדם, ההורים, היא המרפא הבטוח ביותר עבור רגשותיהם הקשים של הילדים. בהמשך כדאי, כמובן, לעודד את הילד ולחזקו. אפשר לומר לילד, למשל: "אני מבין שאתה חושש מהמעבר. זה טבעי, שכן אתה לא מכיר את הבית החדש ומרגיש קרוב לחברים שלך עכשיו. אבל, משעה שתתרגל מעט לבית החדש ותרכוש חברים, יהיה לך קל יותר. אנחנו נהיה אתך ונעזור לך בכך".

האם להכיר לילד מראש את הדירה החדשה? בוודאי.

ככל שנעזור לילד להפחית את תחושת הלא נודע הכרוכה במעבר הוא יפחד פחות. ככל שיהיה לילד ידע מעשי על הסביבה החדשה שבה יגור, הוא ירגיש בטוח יותר. לכן לא רק שראוי להראות לו את הדירה החדשה אלא כדאי גם לבקר עם הילד בשכונה החדשה, ואף באזור הגן או בית הספר שבו ילמד. כדאי גם לבקר במקומות נחמדים לילדים באזור, כמו גינת משחקים שכונתית, פארק ואולי אף להיפגש עם חברים עתידיים. כדאי גם לתרגל את מסלול ההליכה מהבית לגינת המשחקים, לגן או לבית הספר. כך הילד יחוש ביטחון ושלווה לקראת השינוי הצפוי.

האם לקצר בפרידה מהבית הישן ומהחברים או להאריך בכך? כדאי לבצע תהליך פרידה הדרגתי.

יש הורים שמנסים לקצר את תהליך הפרידה של הילד מהבית הקודם ומסביבתו מתוך מחשבה מוטעית שבכך יקלו על ייסורי הפרידה של הילד. הם ינסו לעשות את זה "קצר ולעניין", ינזפו בילד אם יבטא צורך להיפגש פעם נוספת עם חברים לפני המעבר, ילחצו עליו לו לא לדבר על כך אלא רק לאחר המעבר ועוד. ואולם חשוב שנזכור שהתחלה טובה במקום חדש אפשרית רק לאחר פרידה מתאימה ממקום ישן! זהו כלל פסיכולוגי הנכון גם למבוגרים בנסיבות חיים מגוונות של פרידות והתחלות חדשות. לכן, חשוב לתת מקום נרחב לתהליכי הפרידה של הילד: לתמוך ברצונו לעשות מסיבת פרידה, לחלק מתנות פרידה לחברים, לעשות צילומים מיוחדים של המקום הישן ועוד. עם ילדים קטנים כדאי לוודא יחד שחבריהם הטובים יודעים על המעבר, והם והוריהם מכירים את הכתובת החדשה. כדאי, כמובן, להבטיח לילדים שהם יוכלו להמשיך לבקר את חבריהם במקום הקודם, גם אם הוא יהיה מרוחק, ושחבריהם יוכלו לבוא לבקר אותם.

האם לשתף ילדים בתהליכים הכרוכים במעבר דירה? כן, ברוב העניינים.

אין לשתף ילדים בהחלטות עקרוניות הכרוכות במעבר דירה כמו האם לעבור דירה ולאן לעבור. זו החלטה הורית שגם אם היא קשה לנו כהורים אין להעמיס אותה על כתפי ילדינו, בוודאי כשהם צעירים. יחד עם זאת, לא כדאי להגיע לקצה השני של הסקאלה ולהימנע כמעט לגמרי מלשתף ילדים בתהליך מעבר הדירה. להפך, משעה שהורים קיבלו החלטה לעבור דירה והם שלמים איתה, כדאי מאוד לערב את הילדים בכל התהליכים הכרוכים במעבר דירה. זה יכול להיות בהתלבטות עם הילד לגבי צבע החדר שלו (ככל שהילד צעיר יותר הבחירה שתינתן לו תהיה מוגבלת יותר), בקשת עזרה ממנו בניקיון ובצביעה, וכמובן באריזה משותפת. כדאי לארוז יחד עם הילדים את הצעצועים והחפצים שלהם ולאפשר להם לקשט את הארגזים עם החפצים שלהם במדבקות יפות כדי שיוכלו לזהות אותם בנקל לאחר מכן טוב וכיוצא באלה.

למה כדאי לשים לב ביום המעבר עצמו? לא לעזוב בית ריק ולא להיכנס לבית ריק.

יום המעבר הוא יום קשה, לחוץ, שבו בדרך כלל אין להורים פנאי להתעסק עם הילד הקטן. לכן כדאי שלפחות בחלק מהיום הורים יהיו פנויים מלטפל בילד. סבא וסבתא יכולים לעזור בכך וגם חברים טובים. כדאי גם שהילד לא יחווה את הבית החשוף והריק אותו המשפחה עוזבת וגם לא את הבית הריק והנטוש אליו המשפחה נכנסת. יש ילדים שיום המעבר זכור להם כחוויה טראומטית של הורים לחוצים ומתוחים ושל בית מפחיד בהתרוקנותו. עדיף שילדים יגיעו לבית החדש כשהוא כבר ברמת ארגון ראשונה, ולפחות החדר של הילד יהיה מוכן ברמה בסיסית לקלוט אותו, או לפחות שיהיו לילד הקטן כמה מהצעצועים האהובים עליו. אם אפשר יהיה גם לאכול ארוחת ערב, לעשות מקלחת (כדאי שיהיה הסבון, השמפו, מברשת השיניים ומשחת השיניים של הילד) וללכת לישון בחדר החדש, זה יהיה מצוין מבחינת תחושת הביטחון של הילד. שמירה על רוטינה היא אחד מיסודות בריאות הנפש של ילדים קטנים.

האם כדאי לנצל את המעבר לבית חדש כדי לבצע שינויים נוספים בחיי הילד כמו גמילה (מהנקה, מבקבוק, מחיתולים)? לא!

יש הורים שמבקשים לנצל את מעבר הדירה כדי לבצע שינויים נוספים בחיי הילד כמו גמילה מהנקה או מבקבוק או מחיתולים. הרציונל שלהם הוא שזה לא כל כך משנה לילד אם זה יהיה שינוי אחד או שניים, ממילא יהיה לו קשה, ועדיף שיהיה יותר קשה עכשיו אבל אחר כך יהיה קל יותר. זו טעות חמורה. ההורים מבקשים להקל על עצמם, לחסוך מעצמם התמודדויות עם תהליכי שינוי של הילד, ועלולים לגרום בכך סבל רב לילד. מעבר דירה עלול להתגלות כשינוי קשה הרבה יותר לילד מאשר ההורים דמיינו. אם הילד יידרש במקביל להסתגל לשינויים נוספים כמו גמילה, הוא עלול להיכשל בהתמודדות עם השינויים כולם. עדיף להמתין בסבלנות להסתגלות מוצלחת של הילד לבית החדש ורק אז לבצע תהליכי שינוי נוספים.

לסיכום, להורים יש שני תפקידים חשובים במיוחד עם ילדיהם כשהם עוברים דירה: לעזור לילד להיפרד בצורה טובה מהמקום הקודם, ובמקביל לסייע להסתגלותו בצורה טובה למקום החדש. כדי להצליח בכך על ההורים לאפשר לילד לבצע תהליך פרידה הדרגתי מחבריו ומסביבתו החינוכית; לשוחח אתו בבהירות ובאמפתיה על מעבר הדירה, ולעשות זאת בעיתוי מתאים – לא מוקדם מדי כשהילד צעיר ולא מאוחר מדי כשהילד גדול יותר; להכיר לו את הבית החדש ואת הסביבה החדשה; לשתפו במרבית התהליכים הכרוכים במעבר; לאפשר לו כניסה חלקה ככל האאפשר ביום המעבר עצמו; ולא "לתפוש טרמפ" על מעבר הדירה כדי לבצע שינויים נוספים משמעותיים בחיי הילד. האם כל אלה מבטיחים שמעבר הדירה יעבור לילדים ללא סבל מיותר, וללא נזקים לא הכרחיים? לא, אבל רוב הסיכויים שאם נעשה ההפך מכל אלה, הסבל של הילד יהיה גדול ואולי אף טראומטי.

למאמר המקוצר שפורסם ב YNET

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *