מדריך קצר להורים לשימוש נכון בחיזוקים חיוביים

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים בטוחים בעצמם, מודן, 2012

הורים כמנהיגים, מודן, 2006  והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

מנהל אתרי האינטרנט: "עמית בעין החורש" ו"לומדים מהבית עם הפסיכולוג חיים עמית"

 

מה זה חיזוקים חיוביים בהורות?

חיזוק חיובי הוא כל תוצאה נעימה הנגרמת לילד בעקבות התנהגותו. קבלת החיזוק החיובי מעלה את הסבירות שההתנהגות הזו של הילד תשוב ותתרחש.

ישנם שלושה סוגי חיזוקים חיוביים שאפשר להשתמש בהם עם ילדים: רגשיים – קבלת משוב חיובי מילולי ("כל הכבוד לך!" או "איזה יופי!") ו/או גופני (מחיאות כפיים, נשיקה וחיבוק, חיוך מעודד) להתנהגות הרצויה, חברתיים – פעילות משותפת עם אנשים אחרים בה הילד לוקח חלק ואשר מסבה לו הנאה (הקראת סיפור, יציאה לטיול או ללונה-פארק), וחומריים – קבלת דבר מה מוחשי או טובת הנאה כתוצאה מההתנהגות (צעצוע, ממתק).

האם כדאי להשתמש בחיזוקים חיוביים?

הורים משתמשים בחיזוקים חיוביים בלי שהם שמים לב לכך כבר בשעות ובימים הראשונים לחייו של התינוק. הם מתפעלים מאוד מהתינוק כשהוא, התינוק, מחייך לראשונה, כשהוא צוחק, כשהוא מושיט יד ומצליח לגעת בצעצוע שמולו, כשהוא מתחיל לעשות את צעדיו הראשונים ועוד. אלה הם חיזוקים חיוביים שעוזרים לתינוק להתפתח. כיצד? למשל, כשהורים מתמוגגים בשמחה כשנדמה להם שבמלמולו של בן השמונה חודשים מופיע משהו כמו "אבא" או "אמא" או כל מילה, הם מעלים את הסיכוי שבהמשך התינוק יחזור וינסה להגות את המילה על מנת לזכות שוב בתגמול הרגשי שנעם לו כל כך. גם כשהילד גדל הוא ילמד מה ההתנהגות הרצויה להוריו דרך חיזוקים חיוביים שלהם להתנהגויותיו הראויות: הוא יקבל שבחים כל פעם שיאמר יפה שלום לסבא וסבתא או לאדם מבוגר, הוא ישמע מחמאות כשיסדר לבד את החדר, יקבל חיבוק חם ואוהב כשישתף ברגשותיו בגן וכיוצא באלה.

בהמשך הדרך, שימוש מושכל בחיזוקים חיוביים יכול לעזור לילד לעשות שינוי מהיר יחסית בהתנהגותו, במיוחד בהתנהגויות הרגליות כמו לסדר את החדר, לצחצח שיניים, להכין שיעורים וכיוצא באלה. יש כאלה שאף משתמשים בטבלאות מובנות לעיצוב התנהגות על ידי חיזוקים חיוביים. למשל, ההורה מבטיח לילד שכל אימת שהילד יצחצח שיניים בבוקר, ללא מאבק, ההורה ידביק מדבקה בטבלה, ובסוף השבוע, אם תהיינה שש מדבקות, ההורה יעניק לו מתנה, פרס, שמסכמים עליו מראש: משחק לגו קטן, בילוי משותף וכיוצא באלה.

ואולם, שימוש לא נכון בחיזוקים חיוביים עלול לגרום לנזקים משמעותיים לטווח ארוך: ליצור תלות במשוב (ככל שנדגיש את השבחים כך הילדים יהיו זקוקים ליותר שבחים), ליצור אצל הילד התנהגות מרצה, להקטין מוטיבציה למאמץ, ליצור דימוי עצמי נפוח ולא ריאלי, וכו'.

במחקר ידוע שנערך באוניברסיטת קולומביה על ילדים בגיל גן ובשנים הראשונות של בי"ס נמצא, כי ילדים ששובחו על האינטליגנציה שלהם לאחר שהשלימו שורת משימות, הם בחרו מאוחר יותר לבצע משימות פשוטות יותר אשר יגרמו להם "להראות טוב". הם נטו יותר להתחמק מאתגרים, איבדו עניין והרגישו פחות בטוחים בעצמם.

העידוד המסיבי מדי של ההורים במקרה הזה הטיל לחץ על הילדים והעביר להם את המסר : "אם לא תמשיך להרוויח את הערכתי – תאכזב אותי" ולכן הם נטו שלא להעמיד עצמם במצב שעלול לסכן את הערכת ההורה כלפיהם.

גם טבלאות לעיצוב התנהגות שיכולות להיות יעילות לטווח קצר, הילד אכן משנה את התנהגותו, עלולות להזיק לטווח ארוך. הילד לומד שכדי שישנה את התנהגותו מגיע לו פרס, ולכן כשההורה יבקש ממנו בעתיד לבצע פעולה אחרת, לסדר את אחרת, או להימנע מהתנהגות לא ראויה, להתחצף, הוא ישאל את ההורה "ומה תיתן לי?" וידרוש קבלת תמורה הולמת. במקרים אחרים שההוא מבטיח לילד פרס עבור התנהגות, הילד עשוי להחליט שהוא מעדיף לוותר על הפרס ולא לשנות את התנהגותו. למשל, הילד עשוי להחליט שעדיף לו להמשיך לא להכין שיעורי בית ולא לקבל בסוף השבוע משחק קטן.

כיצד להשתמש בצורה נכון בחיזוקים חיוביים?

כדי שחיזוקים חיוביים בהורות יפעלו בצורה טובה, הן לטווח קצר והן לטווח ארוך, יועילו יותר מאשר יזיקו, כדאי להיעזר בעקרונות המעשיים הבאים:

  1. להשתמש בחיזוקים חיוביים נכונים: פחות חומריים ויותר חברתיים – דרך היחסים, העשייה המשותפת – או רגשיים – התייחסות רגשית חיובית, מחמאות.
  2. להעניק חיזוקים חיוביים על מאמץ ולא רק על תוצאה: כדאי לשבח את הילד על המאמץ ופחות על התוצאה הסופית. כך נלמד את הילד שעבודה קשה משתלמת. למשל, ילד שמרבה לבכות כשהוא מתוסכל ממשחק ראוי שנחזק אותו גם כשהוא ממעט לבכות ולא רק כשהוא מפסיק לבכות לגמרי.
  3. לא לקבל התנהגות רצויה כמובנת מאליה אלא לחזק אותה כשהיא מופיעה: פעמים הורים מחזקים בלי לשים לב התנהגות לא רצויה ומפספסים לחזק התנהגות חיובית רצויה. למשל, כשילדים לא רבים ביניהם ההורה לא שם לב לכך ולא מחזק התנהגות רצויה זו. אבל, כשהם רבים ההורה מתייחס ובכך נותן להם להבין שהדרך למשך תשומת ליבו היא על ידי התנהגות שלילית ולא על ידי התנהגות חיובית.
  4. להשתדל שהחיזוקים החיוביים יבטאו תשומת לב מדויקת: פעמים רבות הורים משבחים את ילדיהם בצורה ריקה, ללא התכוונות. "כל הכבוד" "איזה יופי" נאמרים על ידינו פעמים רבות כלאחר יד, כשאנחנו עסוקים וטרודים, ללא תשומת לב אמיתית לילד. במקום זאת, עדיף לעצור, להתבונן בילד, להקשיב לו ובמקום לומר לו רק "כל הכבוד" כשהוא מראה לנו בגאווה ציור כדאי להתייחס בצורה מילולית תיאורית לעשייתו: "אני רואה שהציור מאוד צבעוני", או : "הצלחת לצייר בית". בכך נסייע בבניית בטחונו העצמי של הילד הרבה יותר משבחים ריקים מתוכן.
  5. לא להשתמש בחיזוקים חיוביים כל הזמן, ולא על כל דבר: כדי לא ליצור תלות של הילד בחיזוקים חשוב שהחיזוקים לא יהיו קבועים, אלא אקראיים (לא כל פעם על אותו דבר אלא באופן מזדמן), ופוחתים, עוצמתם הולכת ויורדת עם הזמן. דווקא התדירות החלקית והאקראית, ההולכת ופוחתת עם הזמן, מעלה את הסיכוי שההתנהגות הרצויה תתייצב. כדאי להיזכר בהתנהגות המחזקת הטבעית הנכונה שלנו כשהילד קטן. אנחנו מחזקים תינוק שממלמל גם כאשר מילותיו אינם ברורות, ומפסיקים לאט לחזק את הישג המילה הראויה הנאמרת ועוברים לחזק מאמצים שהילד משקיע במילה אחרת או בנושא אחר. כמובן שהמלצה זאת לא מתאימה אם משתמשים בטבלה מובנת לעיצוב התנהגות.

סיכום

חיזוקים חיוביים בהורות אינם טובים או רעים לכשעצמם, אלא תלוי כיצד משתמשים בהם. שימוש לא נכון בחיזוקים חיוביים עלול להזיק. ילדים עלולים לפתח תלות בחיזוקים, והורים עלולים לפתח תפישה פנימית, לא מודעת לעתים, שאסור להם לדרוש מילדיהם בלי להעניק להם תמורה. בכך הם יחלישו את עצמם ואת ילדיהם. לעומת זאת, שימוש נכון בחיזוקים חיוביים, תוך הקפדה על מספר קטן של כללים מעשיים פשוטים, יכול לעודד התפתחות רצויה של ילדים ולהעצים אותם ואת הוריהם. בפראפרזה על דברי קנדי שאמר: "לעולם אין לשאת ולתת מתוך פחד, אך לעולם אין לפחד לשאת ולתת", אני מציע: "אל תתנו לילדיכם חיזוקים חיוביים מתוך פחד, אבל גם אל תפחדו להשתמש נכון בחיזוקים חיוביים".

לסדנאות וקורסים אינטרנטיים של חיים עמית לחצו כאן.

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *