העקרונות שמנחים אותי להשגת שינוי בטיפול פסיכולוגי

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

על ארבעה עקרונות פסיכולוגיים עיקריים שמנחים אותי בעזרה לאנשים בטיפול פסיכולוגי להשיג שינוי בחייהם: הסתכלות פנימית, קבלה עצמית, הגדרת מטרה ותרגול.

אחת הסיבות העיקריות שאנשים מגיעים לטיפול פסיכולוגי היא מכיוון שהם מבקשים שינוי. יש כאלה שמבקשים לשנות את חיי הזוגיות ההרסניים שהם נתונים בתוכם בתקווה לזוגיות מספקת יותר. חלקם מבקשים להיחלץ ממלכודת הנישואין המאמללת שהם כלואים בתוכה, על ידי פרידה או גירושין. יש הרוצים להרגיע את היחסים הסוערים והמתישים במשפחה, בתקווה להשיג שיתוף פעולה והרמוניה ביניהם לבין הילדים ובין הילדים לבין עצמם. רבים מבקשים להרגיש תחושות יכולת, סיפוק והנאה בהורות, במקום חוסר אונים, תסכול וכעס שהם מרגישים כיום. יש המחפשים מזור להרגשת העצב והדיכאון שהם חשים במות יקיריהם. רבים להוטים לעשות שינויים ממוקדים בחייהם כמו להפסיק לעשן, לרדת במשקל, להחליף מקום עבודה ועוד.

ואולם, למרות שאנשים מבקשים שינוי, הוא גם מפחיד אותם. שכן שינוי פירושו לעזוב מקום בטוח, גם אם מתסכל ומאמלל, וללכת למקום לא נודע, גם אם מבטיח ומעורר תקוות. פעמים רבות אנשים המגיעים לטיפול פסיכולוגי במטרה מוצהרת לעשות שינוי, מציבים מתרסים, בונים הגנות, מנהלים מעקפים והסחות, שמקשים מאוד להשיג את השינוי המיוחל.

אני יכול לציין ארבעה עקרונות פסיכולוגיים עיקריים שמנחים אותי בעזרה לאנשים בטיפול פסיכולוגי להשיג שינוי בחייהם: הסתכלות פנימית, קבלה עצמית, הגדרת מטרה ותרגול.

העיקרון הראשון: הסתכלות פנימית – לשנות את עצמך ולא את זולתך.

כשאנשים מגיעים לטיפול ורוצים שינוי, הם בדרך כלל רוצים שהאחר ישתנה ולא הם. הם רואים את האחרים – בעל, אישה, ילדים, הורים, מנהלים, חברים – כאחראים לבעיה ולכן גם לפתרונה. פעמים רבות הם חשים איום גדול להסתכל פנימה, לתוך עצמם, לראות את תרומתם המכרעת למצבם, לתפוש את אחריותם לתחושות הקשות שהם חשים. הם מעדיפים, לכן, להסתכל החוצה, על האחרים, להאשימם ולצפות מהם להשתנות. פעמים הם לא מאמינים בעצמם, לא סומכים על יכולותיהם להשיג שינוי, ומצפים מאחרים שיחוללו את השינוי. ואולם כדי שטיפול יצליח האדם צריך לשנות את זווית הראייה שלו על השינוי: להסתכל פנימה לתוך עצמו, ולא החוצה על האחר או האחרים. לכן, המשימה הראשונה בטיפול היא לעזור לאדם לתפוש את עצמו כמחולל השינוי, להיות מוכן להסתכל על הקשיים של עצמו, לקחת אחריות על ההתנהגות שלו, וגם להאמין בעצמו ובכוחותיו לחולל שינויים.

פתגמים רבים ויפים נאמרו בקשר לכך, כמו "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים" (מסכת בבא בתרא, השער האחרון, דף ס', ע"ב), או "הֶיה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" (מהטמה גנדיׁׂׂׂׂׂׂ),ׂׂׂׂ או "אתמול הייתי חכם, אז רציתי לשנות את העולם. היום אני נבון, אז החלטתי לשנות את עצמי" (ג'לאל א-דין רומי).

העיקרון השני: קבלה עצמית – להיות מי שאני ולא מי שאני לא.

גם כשאנשים מבקשים להשיג שינוי מתוך הבנה שהם מקור השינוי, כלומר הם מצליחים להסתכל פנימה ולא החוצה, הם פועלים פעמים רבות בצורה לא יעילה ואף מזיקה. הם באים אל עצמם בטענות קשות ומכבידות, הם חסרי סבלנות בדרך לשינוי, הפ מנסים להשתנות בכוח. לצערם, זה לא עובד. שכן העיקרון הטיפולי השני בנושא של שינוי נקרא פרדוקס השינוי, והוא אומר כך: שינוי מתרחש כאשר האדם נעשה מה שהוא באמת, ולא כשהוא מתאמץ להיות מה שהוא לא. ניסח זאת לראשונה ארנולד בייסיר, Arnold Beisser , פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, שהיה תלמיד של פריץ פרלס, מייסד טיפול הגשטלט. הניסוח של הפרדוקס באנגלית הוא:

 " “Change occurs when one becomes what he is, not when he tries to become what he is not.

המשמעות המעשית של פרדוקס זה בטיפול היא שעל האדם לקבל את עצמו, על מגרעותיו וחסרונותיו וגם על חוזקותיו ויתרונותיו, קודם שיבוא שינוי. אין צורך למהר, יש להיות סבלניים, לא לעבוד בלחץ, על אף תחושת המחנק, הדחיפות, חוסר הנחת הקיצוני ועוד. קבלה עצמית, הנכונות לתפוש את עצמנו כבלתי מושלמים מצד אחד, ובעלי יכולות וכישורים מצד אחר, היא הבסיס בדרך לשינוי עצמי.

העיקרון השלישי: הגדרת מטרה – תפיסה ברורה ונחושה של מטרת השינוי.

"האם תוכל לומר לי, בבקשה, איזו דרך עליי לבחור מכאן?"

"זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע," אמר החתול.

"לא אכפת לי כל כך" אמרה אליס.

"אז לא משנה לאן תלכי," אמר החתול.

"כל עוד אני מגיעה למקום כלשהו, זאת אומרת", הוסיפה אליס בתור הסבר.

"הו, אין כל ספק שתגיעי לאנשהו," אמר החתול, "בתנאי שתלכי זמן ארוך מספיק." (לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות)

גם כאשר אדם תופש את עצמו כמחולל השינוי עדיין ארוכה דרכו להשגת השינוי. ההיסוסים רבים, הלבטים קשים, החששות גדולים, הקשיים מרתיעים. הצבת מטרה ברורה ומשמעותית לאדם תחזק אותו מאוד בהשגת השינוי. המטרה היא הנקודה הסופית אליה שואפים ומכוונים את המאמץ. עליה להיות מוגדרת בצורה ברורה ובאופן קונקרטי, ולא בצורה מעורפלת, כשאיפה כללית או כמשאלת לב. כשאנשים רואים מול עיניהם יעד בהיר, שהם שלמים איתו ומאמינים בו, הם מצליחים לגייס כוחות להגיע אליו. הם מצליחים להתמקד, להתקדם בתוך ים של קשיים והסחות דעת. בהעדר מטרה ברורה ומשמעותית אנו עלולים לבזבז משאבים אישיים, לנוע בצורה לא יעילה, וכנראה גם לא להגיע ליעד הרצוי.

ויקטור פרנקל, הפסיכיאטר היהודי הידוע, מייסד שיטת הלוגותרפיה, ציטט בהקשר זה את ניטשה:  "מי שיש  איזה למה לשמו יחיה, יוכל לסבול כמעט כל איך". רבי נחמן מברסלב מגדיר זאת בצורה מדויקת ושנונה: ״אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות״.

העיקרון הרביעי: תרגול – לתרגל בצורה הדרגתית מיומנויות של שינוי.

"גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד", אמר החכם הסיני העתיק. תומאס אלווה אדיסון ניסח זאת כך: "גאונות היא אחוז אחד השראה ותשעים ותשעה אחוזים של זיעה". ואילו אדם ברוך שלנו, העיתונאי הידוע, אמר: "בשביל להיות אמן גדול, אתה צריך קודם להיות בעל מלאכה קטן".

תרגול איטי והדרגתי הוא שלב הכרחי, גם אם לא מלהיב, בהשגת שינוי. גלדוול מלקולם, בספרו המעניין "מצוינים" (זמורה-ביתן, אור יהודה, 2009), מדגיש את חשיבות התרגול החוזר כתנאי הכרחי בהצטיינות בביצוע משימה מורכבת. הוא מביא דוגמאות רבות לכך במחקרי מומחיות מקצועית, וקובע: "תרגול איננו מה שאתה עושה כשאתה מצטיין. זה מה שאתה עושה כדי להצטיין." על אחת כמה וכמה נכונים הדברים לגבי מי שאינם מצטיינים, "עמך", שפשוט רוצים שינוי בחייהם. אין ספק שעבור רובנו ששואפים לשינוי, הצלחה בהשגת שינוי היא הצטיינות ענקית.

תרגול של מה? תרגול של מיומנויות פשוטות הנחוצות לשינוי כמו מיומנויות תקשורת – אסרטיביות, אמפתיה, מיומנויות להתבוננות עצמית, מיומנויות להתמודדות עם חרדה וכיוצא באלה. יש לחזור על התנהגות חדשה שאנחנו לומדים עוד ועוד עד שהיא הופכת להרגלית. בתחילה ההתנהגות החדשה היא מלאכותית, כזאת הדורשת חשיבה, הכנה, פעולה מודעת. בהמשך ההתנהגות הנלמדת תהפוך לטבעית, חלק ממך.

אליס: "אין טעם לנסות, אי אפשר להאמין בדברים בלתי אפשריים."

המלכה הלבנה: "פשוט אין לך הרבה ניסיון. כשהייתי בגילך, התאמנתי בזה חצי שעה כל יום. לפעמים הצלחתי להאמין בשישה דברים בלתי אפשריים עד ארוחת הבוקר". (לואיס קרול, "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם").

 

אהבת? מוזמן לשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

לְהַחֲיוֹת תקווה שנכחדה

האם אפשר לעורר תקווה שנרדמה? האם אפשר לפתח תקווה שדוכאה? והקשה מכל, האם אפשר לְהַחֲיוֹת תקווה שהוכחדה? במאמר נבחנות שאלות אלה בקשר לתקווה לשלום בין ישראלים לפלסטינאים, שהתנפצה בטבח של ה-7.10.2023

עוד באתר מנהיגות בחיים:

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן