אם כבר אומרים שלום, למה לא לחייך? מיומנו של חבר קיבוץ חדש

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים בטוחים בעצמם, מודן, 2012

הורים כמנהיגים, מודן, 2006  והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

מנהל אתרי האינטרנט: "עמית בעין החורש" ו"לומדים מהבית עם הפסיכולוג חיים עמית"

 

עמים רבות ראיתי חתול בלי חיוך, חשבה אליס, אך חיוך בלי חתול הוא הדבר הכי מוזר שראיתי בכל חיי."   

(לואיס קרול,  מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות)

סמיילי מרוצה

 כשאני מהלך בשבילי הקיבוץ אני נוהג לברך בשלום ידידותי אנשים שאני פוגש, גם כאלה שהיכרותי איתם חלקית ביותר. לאחרונה החלטתי להגדיל לעשות ואני משתדל לומר שלום גם לאנשים  שאני לא מכיר. אמירת השלום שלי מלווה בדרך כלל בחיוך. שמתי לב שיש חברים שבאופן ברור נמנעים מלומר שלום לאחרים איתם הם חיים שנים רבות. הם נמנעים מכך לא בגלל סכסוך שיש להם איתם, וגם לא בגלל שמצב רוחם רע במיוחד. הם פשוט כאלה. הם מהלכים כשראשם מורכן לאדמה, לא רואים את האחר, או שהליכתם נחושה קדימה, עם מבט צר מאוד, המתעלם מסביבתו. יש חברים שלהפך, מקדימים שלום במאור פנים ואף קוראים לך מרחוק. הם עושים זאת לא בגלל משהו מיוחד שהם צריכים ממך, וגם לא בגלל שעמום גדול שהם מרגישים. הם פשוט כאלה. לעתים אמירת השלום ההדדית מתפתחת לשיחה ידידותית קצרה, ולעתים היא נשארת כתחושה ידידותית נעימה. ויש חברים שאומרים שלום כאילו כפאם השד, בחטף, ללא חיוך, כמעט בלי להזיז את שרירי הפה. הם נוהגים כך לא בגלל שהם ממהרים באותו יום, וגם לא בגלל שהאחר לא מגיב אליהם באהדה. הם פשוט כאלה, אך אני לא מבין אותם: אם אתם כבר אומרים שלום, למה לא לחייך באותה הזדמנות?

חיוך, בפשטות, הוא הבעת פנים המביעה שמחה, והוא מתבצע על ידי מתיחת שרירי הפנים (כ-26 שרירים!), במיוחד אלה הנמצאים משני צידי הפה וסביב העיניים. ילדים מחייכים הרבה, עד 400 פעמים ביום. מבוגרים מחייכים הרבה פחות: יותר משליש מאיתנו מחייכים כ-20 פעם ביום; מעטים מאיתנו, כ-14 אחוז, מחייכים פחות מחמש פעמים.

חיוך הוא התנהגות חברתית חשובה.

ניסיתם פעם לחייך לעצמכם, ללא נוכחות אחרים? קשה, נכון? לכן חיוך לעצמי הוא נדיר. לעומת זאת, יש לחיוך ערך חברתי רב. אנשים מחייכים נתפסים כמושכים, אמינים, רגועים וכנים. כך מצא מחקר של אוניברסיטת פן שבמדינת פנסילבניה שבארה"ב, שפורסם בשנת 2011. מחקר אחר שנערך באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה במשך שלושים שנה בחן את הקשר בין חיוכים של סטודנטים בתצלומים בספרי מחזור להצלחה ותחושת הרווחה שלהם במהלך חייהם. החוקרים מצאו קשר ישיר בין זווית ועוצמת החיוכים שבתמונות הסטודנטים למידת ההצלחה וההגשמה העצמית שלהם בהמשך חייהם. חיוך הצליח לנבא במידה רבה את רמת הסיפוק מחיי הנישואים, את תחושת הרווחה, ואפילו עד כמה החייכנים של ספר המחזור יהיו אנשים מעוררי השראה.

חיוך משקף את תחושות השמחה שלנו.

אנשים שטוב להם, שחווים חוויות שמחות, מחייכים פעמים רבות. במובן הזה, החיוך לאחרים הוא סמן למצב רוחנו הפנימי. אם אנו מחייכים כשאנחנו פוגשים אנשים, כנראה שטוב לנו עם עצמנו, ולא רק עם האחרים אליהם אנו מחייכים. הטוב שאנו מרגישים פנימה משתקף בחיוכנו החוצה. לעומת זאת, אם אנו ממעטים באופן קבוע לחייך לאחרים, כנראה שיותר לא טוב לנו עם עצמנו מאשר לא טוב לנו עם האחרים אליהם אנו לא מחייכים. תחושות פנימיות של מרירות, תסכול, נרגנות, מוטרדות וכיוצא באלה משתלטות עלינו ומשתקפות בחוסר חיוכינו אל אחרים.

חיוך הוא לא רק תוצאה של שמחה אלא שהוא גם יכול לגרום לשמחה!

כבר צ'ארלס דרוין טען בספרו המפורסם "מוצא המינים" (1859) שהמוח שלנו לא רק שולח הוראות ומידע לשרירים, אלא שגם הדרך ההפוכה מתקיימת, והשרירים שלנו משגרים גם הם מידע. הוא טען שאנחנו לא רק מחייכים כשטוב לנו, אלא שגם עצם פעולת החיוך גורמת לנו להרגיש טוב יותר.

איימי קאדי, פסיכולוגית חברתית מאוניברסיטת הארוורד, מביאה בספרה המרתק "נוכחות" (מודן, 2017) מחקרים עדכניים שתומכים בתיאוריה של דרווין. למשל, במחקרים שעשו שימוש בהדמיית fMRI למדידת פעילות מוחית לפני ולאחר הזרקת בוטוקס לדיכוי שרירי החיוך, נמצא שהחיוך מעורר את מנגנון הגמול במוחנו, ממש כשם שגירויים אחרים, כמו שוקולד, מעוררים אותו. זאת הסיבה שאנו מרגישים טוב יותר כאשר אנו מחייכים.

יתרה מזאת, אנו יודעים כיום שחיוכים תורמים לבריאותנו.

חיים במתח אינם מוסיפים לבריאותנו הפיזית. זה ידוע. אבל מחקרים חדשים מלמדים שגישה חיובית לחיים, וחיוכים במיוחד, תורמים בצורה מעשית ברורה לבריאות. למשל, במחקר שפורסם בדצמבר 2002 בכתב עת פסיכולוגי סקנדינבי נמצא שחיוכים יכולים לסייע בהורדת רמת ההורמונים מגבירי לחץ (כמו קורטיזול, אדרנלין ודופאמין), להגביר את רמת ההורמונים מעודדי מצב רוח טוב (כאנדורפין ואוקסיטוצין) ואף לסייע בהפחתת לחץ דם. מחקר הונגרי מאוחר יותר, משנת 2011 , בדק את הקשר בין חיוכים למערכת החיסון ומצא שפעולת החיוך מעודדת את הגוף להפיק כדוריות דם לבנות במטרה להילחם במחלות ובזיהומים.

רון גוטמן, ישראלי, מנכ"ל חברה שעוסקת בפיתוחי בריאות אינטראקטיביים, מביא בהרצאת טד מבריקה ממרץ 2011 נתונים מחקריים נוספים להוכחת הטענה שחיוך תורם לבריאות. כך למשל, מחקר של אוניברסיטת וויין בעיר דטרויט שבארה"ב שפורסם ב-2010, בחן תמונות קלפי שחקני ליגת הבייסבול מלפני 1950, ומצא שרוחב החיוך של שחקן יכול לנבא את אורך חייו. שחקנים שלא חייכו בתמונותיהם חיו בממוצע 72.9 שנים, בעוד ששחקנים עם חיוכים קורנים חיו בממוצע כמעט 80 שנה, כלומר כשבע שנים יותר.

מתברר גם שחיוך עושה טוב לא רק למחייך אלא גם לסביבתו.

חיוך לאחרים גורם בדרך כלל גם לאחרים לחייך. כך למשל, במחקר של אוניברסיטת אופסלה בשבדיה משנת 2014 נמצא שקשה מאוד להזעיף פנים כאשר מתבוננים במישהו שמחייך. החוקרים מצאו אזור במוח שלנו, בקורטקס הצינגולרי, שפועל כשאנו מחייכים. אזור זה מגיב לגירויים בצורה אוטומטית ובלתי נשלטת, כך שקשה מאוד לא להגיב לחיוכים. נראה שלעובדה שהחיוך מדבק יש ערך אבולוציוני. חיקוי החיוך מסייע לנו להבין האם החיוך של האחר הוא אמיתי או מזויף, ולכך חשיבות רבה ביחסים בין בני אדם: הלנו אתה אם לצרנו. לכן, בדקו את עצמכם כיצד אתם נכנסים הביתה: בחיוך רחב או בפה קפוץ? יתכן שבכך אתם משפיעים על המשך היום שלכם בבית: האם ילדכם, בת/בן זוגכם, או קרובים אחרים יזעיפו פנים אליכם או יקבלו אתכם בחיוך. יתרה מזאת, נסו בזמן מריבה מיותרת עם יקרים לכם, כשהרגשות סוערים והספינה מיטלטלת, לעשות את הקשה מכל – לחייך. יתכן שבכך תסייעו להנמיך את הלהבות, למתן את הרגשות, ואולי אף לסיים את המריבה ולייצר קרבה.

כדאי, אם כך, לחייך כשאנו פוגשים אנשים, קרובים ורחוקים.

בסיכומו של דבר, כשאנחנו מחייכים אנחנו עוזרים לעצמנו וגם לאחרים: אנחנו מרגישים טוב יותר, אנו נתפשים אמינים וחברותיים יותר, מצבנו הבריאותי משתפר ויש סיכוי שאנשים בסביבתנו יחייכו אלינו יותר. אז אם אתם כבר אומרים שלום, לקרובים ולרחוקים, במשפחה ומחוצה לה, למה שלא תלוו זאת בחיוך רחב ככל האפשר? אל תתעצלו: אמצו את שרירי הפנים, הרגישו את החיוך הרחב, ותנו לו לשהות שם זמן רב ככל שתוכלו.

בלונים מחייכים1

חיוכים

מילים: לאה נאור. ביצוע: חווה אלברשטיין.

אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא

אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם

אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים

אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?

אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר

אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק

צוחק השוק, הים, הפעמון של בית הספר

אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק?

כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים 

לא לקמץ בחיוכים 

והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב 

כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם 

כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב .

כדאי גם לחייך, מותר לכעוס 

אך בזהירות לא להרוס 

אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר 

הכל יהיה עוד טוב יותר ודאי, אבל בינתיים 

אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר .

אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו

והוא שותק והעולם כולו שותק

לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו

והאדם צוחק והעולם כולו צוחק.

ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת

גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב

האור נושק לצל והפסים את הרכבת

רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב.

כדאי, כדאי ללמוד…

  • לספרים, סדנאות וקורסים אינטרנטיים של חיים עמית, לחצו כאן.
Share
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA): עמית, חיים. (2012.) אם כבר אומרים שלום, למה לא לחייך? מיומנו של חבר קיבוץ חדש, [גרסה אלקטרונית].
נדלה בתאריך 09/19/2018 מאתר עמית בעין החורש http://amithaim.com/2018/07/12/im-kvar-omrim/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *