• מאת
    דיון
  • #16814 הגב
    מרי
    אורח

    חיים שלום,
    קראתי את ספרך "הורים כמנהיגים" ונהנית מאוד מיישום ההמלצות וההצעות לשיח ודיאלוג עם הילדים. רציתי להתייעץ לגבי בתי, בת
    ה-19, שנראה כי חזרה שוב לגיל ההתבגרות. כרגע חיילת, לפני כמה שבועות,לאחר ויכוח שהיה לה עם האח הקטן על האוטו (ואנו לא נקטנו עמדה רק אמרנו שידברו ביניהם ויגיעו להסכמה) החלה ל"החרים" אותנו; לא עונה לפלא,לא מגיבה להודעות,מה שקודם לא היה כך כלל. נמצאת כחצי שנה בבסיס סגור,שם טוב לה והיא השתלבה יפה עם כל החברה. מזה כחודש היא מגיעה הביתה מהצבא לא משתפת, לא מתקשרת כמו שהייתה וגם לא נענית לחיבוק או נשיקה מצידינו. נמצאת בתהליכי מיון לקצונה אך לא משתפת כלל בשלבים ובתוצאות (את האחים הגדולים כן). פתאום רואה בנו כמו "אויב" וניכר כי משקיעה המון אנרגיות ב"להסתדר לבד ולא לשתף",גם לא מוכנה לקבל כסף שהיינו נוהגים לתת לה כל פעם שיוצאת לבסיס. יש לה 2 אחים בוגרים ממנה (29,26), אתם היא מתקשרת והאח המתבגר, אתו היא בעיקר רבה. בעקבות המלצות מספרך ניסינו לתקשר ולהגיד מה אנו מרגישים עם המצב הזה ומבקשים לדעת אם קרה משהו שקשור אלינו, בלי להאשים ולהתווכח. היא הייתה במערכת יחסים קצרה שנגמרה וייתכן שזה חלק מהמצב. אנו עומדים מהצד בסבלנות, בהבנה, אהבה והכלה ומחכים שזה יחלוף. אך יחד עם זאת מאוד חוששים שמצב זה יגרום לה להתרחק ויפגע ביחסים שלנו ובאווירה המשפחתית,ובמיוחד שלא ייגרם לה איזשהו נזק. תמיד היא הייתה ילדה ששיתפה וסיפרה פחות אך הייתה קרובה יותר מבחינת שיח, צחוקים, חיבוקים וכו'. אשמח לשמוע דעתך ואם יש כמה עצות שאוכל ליישם.

    • הדיון הזה עודכן לפני 5 שנים, 7 חודשים ע״יחיים עמית.
מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #16815 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום מרי,
    לא ברור ממה שאת מתארת מה קרה שהיא כל כך כועסת עליכם, ולא מדברת על כך. מה ההשערה שלכם? מה האחים שלה חושבים?
    בברכה,
    חיים עמית

    #16836 הגב
    מרי
    אורח

    חיים שלום,
    תודה להתייחסותך. המשכנו להתנהג באהבה וחיבוק (וממש בלענו את הצפרדעים),כדי לאפשר לה "לרדת מהעץ הגבוהה שעליו היא טיפסה". כמעט בטוחה שזו הייתה פרידה מחבר. וחזרנו לשגרה בריאה יותר. היא התחילה קורס קצינים וחזרנו לקשר היומיומי והמשתף, היא יוזמת יותר ומשתפת (אם כי,תמיד הייתה ילדה שאוהבת פחות לדבר). יחד עם זאת, אני חושבת שחשוב שנקיים שיחה בנושא כשהכל "רגוע" כדי שזה לא יהיה דפוס התנהגות שחוזר על עצמו בכל פעם שקורה משהו מחוץ לבית. אשמח להמלצות ממך (וגם נעזרת בכל מיני משפטי מפתח בספר).
    בתודה ובברכה

    #16837 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    כל הכבוד לכם! זה באמת דורש גדולת נפש להכיל, לעמוד מהצד דאוגים וכואבים. אני חושב שזה רעיון מצוין ליזום, בכל זאת, שיחה על מה שהיה. מאחר שבתכם מתקשה לשתף, נראה לי שחשוב שתהיו מוכנים לשיחה קצרה. כדאי שתפתחו בתחושה הטובה שלכם שעניינים חזרו לתקנם, ואתם שמחים על כך, אבל אתם מעוניינים להפיק לקחים כדי שבפעם הבאה, אם תקרה, יהיה יותר קל. מאחר שבתכם במסגרת קורס קצינים, הרעיון של הפקת לקחים, תחקיר לאחר אירוע, יכול למצוא חן בעיניה. מה דעתך?

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
מענה ל־Reply #16815 in גיל התבגרות מאוחר
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן