• מאת
    דיון
  • #16759 הגב
    רונלי
    אורח

    עמית שלום,
    בני בן 4.3 לא מקשיב לדברים שאני מבקשת ממנו, כמו להתלבש בבוקר, או כשאנו בגן משחקים ואני אומרת לו שחוזרים הביתה הוא לא מוכן, והכל מלווה בבכי נוראי והתנגדות גופנית לבצע את בקשותי.
    לפני כמה ימים לא רצה ללכת בבוקר לגן ואמר שהוא רוצה להישאר בבית, בתחילה התווכחתי איתו ואמרתי לו שאי אפשר ושאבא ואמא הולכים לעבודה והוא לא יכול להישאר לבד בבית וחייבים ללכת לגן, והוא כמובן היה בשלו, בוכה ובוכה.
    בסוף, החלטתי לשנות גישה ואמרתי לו, שאם הוא רוצה להישאר בבית הוא צריך להבין שהוא נשאר לבד עם הכלבה (שלנו) ואין אף אחד איתו, ואין מי שייתן לו ארוחת בוקר/צהריים וגם מי שנשאר בבית, צריך לטאטא את הבית. והוא הסכים להישאר לבד.
    וכך היה, יצאנו מהבית (כמובן מתוך כוונה להשאיר אותו לכמה דקות בלבד) ותוך כדקה הוא קרא לנו בבכי. נכנסתי מייד ושאלתי אם הוא רוצה משהו, והוא אמר בבכי שהכלבה מפריעה לו לטאטא את הבית. אמרתי לו, בוא עזוב את המטאטא ונלך לגן, והוא בא איתי ללא התנגדות וללא ויכוח נוסף.
    מאז לא חזר מקרה דומה אבל אימי אמרה לי שעשיתי מעשה שגוי, כיוון שילד צריך לדעת שאבא ואמא לעולם לא יעזבו אותו ובמעשה שלי נתתי לו להבין שדבר כזה יכול לקראת.
    האם לדעתך שגיתי?

מוצגות 13 תגובות – 1 עד 13 (מתוך 13 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #16762 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום רונלי,
    נכון, חשוב שילד ידע שהוריו לא יעזבו אותו אף פעם, אבל אני לא חושב שזה מה שילדך הבין מהמצב, כי זה לא מה ששידרת לו נכון? להפך, בנך הבין, שגם משעה שאת עוזבת אותו, את תמיד איתו כשהוא זקוק לך. אני חושב שהפגנת גישה יצירתית, שנתת לו להבין שאת סומכת עליו שהוא מספיק נבון, שמשעה שתצאו ממעגל הוכחנות, הוא יבין שהוא זקוק לך, ועדיף לו לוותר על גישתו הוכחנית.
    מדוע הגעתם למערכת יחסית כזאת, שבה נזקקת לאמצעי כל כך קיצוני, אף כי יצירתי, זו כבר שאלה נפרדת.
    בברכה,
    חיים עמית

    #16765 הגב
    רונלי
    אורח

    עמית,

    גם אני מרגישה שאני מגיעה עם הבן למצבים קיצוניים. אפרט מעט.
    יש לו אח בן 3 כמעט (הפרש ביניהם שנה + 4). והבכור (שאיתו יש לי את הבעיה) מתחרה המון באחיו הצעיר וחשוב לו להיות ראשון בכל פעולה שהוא עושה, לדוגמה: בבוקר כאשר אני מעירה את שניהם, הבכור איטי וישנוני יותר ולוקח לו יותר זמן להתעורר ולהתלבש ולעומתו אחיו הצעיר "קפיץ", קם מהר ומתלבש בשמחה, וכך נוצר מצב שהצעיר מוכן לפניו ויורד לסלון ושותה את השוקו וצופה בטלוויזיה ואז מתחיל הבלאגן – הבכור מתחיל לבכות "למה לא הערת אותי ראשון" (למרות שאני מנסה להעיר אותו קודם אבל הוא לא מתעורר) "למה הוא ירד ראשון" "אני רוצה לבחור בטלוויזיה ראשון" וכו' וכו'.
    ניסיתי הכל, אמרתי לו בליליה שלפני, שבבוקר שאני מעירה אותו כדאי לו לקום מהר ולהתלבש מהר וכך הוא יהיה ראשון והוא אומר בסדר אבל בפועל הוא לא מתעורר וגם כשהוא כבר קם הוא עושה הכל לאט ולרוב בבכי,
    ניסיתי להגיד לו שזה לא תחרות וכל אחד מתלבש בקצב שהוא רוצה ולא חשוב מי ראשון ומי שני,
    ניסיתי רק לחבק ולהגיד מילות אהבה,
    ולמרות הכל, אני לא מצליחה לגרום לו לעשות פעולות יומיומיות בלי שיכעס על כך שהוא לא ראשון.
    לפני כמה ימים כעס שאחיו סיים להתקלח לפניו, השתטח על הרצפה בכה כמעט עד הקאה, אז אמרתי לו שאחרי שאסיים לקלח אותו, אקרא לאחיו לאמבטיה ואקלח אותו שוב. וכך היה, רק שלא שבאמת קילחתי את הצעיר, אלא רק אמרתי לו לבוא ושאני רוצה שיעזור לי במשהו והבכור חשב שהוא התקלח שוב. ואני מבינה בדיעבד שזה לא היה נכון לעשות צעד כזה.
    המצב בבית מייאש.
    זקוקה לעזרתך.

    #16766 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    האם הבעיה של הבכור עם אחיו היא בעיקר הנושא של התארגנות איטית? האם יש לו בעיה אובייקטיבית בעניין זה?

    #16767 הגב
    רונלי
    אורח

    אני חושבת שמכורח המציאות זה הופך לאובייקטיבי אבל לא בגלל שאני גורמת לכך אלא בגלל שהצעיר עושה דברים מהר ופשוט מסיים ומתקדם קדימה והבכור עושה לאט (וזה לא בגלל שאין לו יכולת, הוא חכם מעל הממוצע, פיקח, בריא, יש לו את היכולת לעשות יותר מהר דברים) זה האופי שלו. בדברים שבשליטתי, אני משתדלת לחלק ביניהם את הדברים באופן שווה. כמו למשל דוגמה נוספת, מי יכנס ראשון לאוטו כשחוזרים מהגן ואת מי אחגור קודם, אז אני משתדלת (עד כמה שאני זוכרת – קשה לזכור כ"כ הרבה פעולות מי עשה קודם ומה עשה) שהם יתחלפו ביניהם בכל יום. ישנם ימים, שאפילו שהבכור היה יום קודם ראשון, עדיין מתעקש להיות שוב למחרת ראשון.
    אני מרגישה שקשה לו הנוכחות של אחיו – "תופס לו את המקום", למרות שיש ימים שהם גם משחקים מאוד יפה ביחד והוא גם לפעמים מחבק אותו.
    אני מנסה במהלך היום לתפוס רגעים ואומרת לו כך סתם שאני מאוד אוהבת אותו, ומרעיפה עליו שבחים מתוך מחשבה, שאולי זה יקטין את ההתחרות באחיו.
    דבר נוסף שעולה בדעתי, כיוון שזה אופיו, אני יודעת שגם בגן הוא לא בין הראשונים (הגן מרושת במצלמות וגם הגננת אומרת שהביטחון העצמי שלו חלש), הכוונה לא יודע לעמוד על שלו ולכן לא מצליח להשיג או לקבל דברים שאחרים יודעים לבקש בקול, אז יכול להיות כאשר הוא מגיע הביתה, הוא משלים את החסר.

    #16768 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    טוב, אז משתדלת ככל יכולתך לסייע לבנך בתחושת התחרותיות הגדולה שהוא נמצא בתוכה. איך זה קשור לזה שאת לא מצליחה איתו במשימות יום יומיות שהוא לא ממושמע לך?

    #16769 הגב
    רונלי
    אורח

    הוא לא ממושמע בגלל שזה נובע מכך שהוא לא ראשון ולא מוכן לשתף פעלה.
    מה אני עושה לא נכון?

    #16770 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    לא הבנתי: מה הקשר בין זה שצריך להתלבש בבוקר או צריך לחזור מגן המשחקים לבין זה שהוא לא ראשון? האם מה שמפריע לך זה שהוא לא עושה, או שהוא עושה ובוכה, מקטר?

    #16771 הגב
    רונלי
    אורח

    מה שמפריע זה שהוא בסופו של דבר לא מקשיב למה שאני מבקשת ממנו.
    כשחוזרים מהגן, אם הוא לא נכנס לאוטו ראשון כל הכניסה לאוטו מתרחשת כנגד רצונו
    כשצריך להתלבש בבוקר, אם הוא לא ראשון, הוא מתנגד להתלבש
    כל פעולה לא מתרחשת בגלל שהוא לא ראשון.
    מידי פעם מסכים שאחיו גם יהיה ראשון אבל הוא לא מוכן שתהיה חלוקה שווה
    אני רוצה לנטרל את הרצון שלו להיות ראשון כל הזמן ולהקשיב למה שאני מבקשת כאשר אני אומרת שהיום אני מלבישה את אחיו קודם ואח"כ אבוא להלביש אות

    #16772 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    זאת אומרת, שאם תמיד הוא יהיה ראשון, לא תהיה בעיה בהתלבשות בבוקר ובכניסה לאוטו וכו'?

    #16773 הגב
    רונלי
    אורח

    נכון, אבל הצעיר לא מסכים הוא רוצה גם להיות ראשון. והצעיר מבין שכל פעם מישהו אחר לפי תורו יהיה הראשון אבל הבוגר לא מוכן לקבל זאת והרבה פעמים עושה בעיות

    #16774 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    יופי. אז בבירור הבעיה היא להתמודד עם קנאת האחים. בנך הבכור לחוץ לקבל התייחסות כל שהיא לעובדת היותו בכור, למרות שאין הבדל משמעותי בגיל בינו לבין אחיו הצעיר. קצת דומה למצב של תאומות, שאפילו שיש הפרש של כמה דקות בגיחה לעולם, הבכור לא יוותר על מעמד זה. לכן, כדאי לדבר עם הבכור על משמעות היותו בכור, ולהבהיר שהוא תמיד יהיה הראשון, שיש לו מקום מיוחד בלבכם עקב כך, אבל שזה לא מקנה לו שום זכויות מיוחדות. יש לעשות זאת בשיחות שאינן במצבי לחץ שאת מתארת. כמו כן, יש להבהיר לו את המשמעות המעשית של זה במצבי הלחץ, ולא לוותר בשום אופן. מה דעתך?

    #16775 הגב
    רונלי
    אורח

    אני אנסה לעשות זאת ואכתוב לך בעוד כשבוע שבועיים האם הצלחתי ויש שיפור

    #16776 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    בסדר

מוצגות 13 תגובות – 1 עד 13 (מתוך 13 סה״כ)
מענה ל־Reply #16766 in האם שגיתי בחינוך???
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן