• מאת
    דיון
  • #2591 הגב
    אביבית
    אורח

    שלום חיים. בתי בת התשע אוהבת לאכול גם הרבה ובעיקר פחמימות. כשאני מציעה לה לצאת איתי להליכה היא מסרבת. וגם לא מוכנה ללכת לחוג ספורט. הרגלי האכילה בבית טובים ואנחנו ההורים עושים ספורט ולא שמנים. האם אנו ההורים יכולים להחליט שהיא חייבת לעשות פעילות ספורטיבית כלשהי ושהיא תחליט מהי. יש לנו עוד בן ובת והם רזים. אנחנו במצוקה ורואים אותה הולכת ומשמינה. זה לא נראה שמפריע לה .

מוצגות 14 תגובות – 26 עד 39 (מתוך 39 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #4970 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אורית,
    את צודקת. בגיל הזה המשמעות של טיפול רגשי מערבת גם את ההורים! חשוב מאוד שתבדקו את הדרכים שבהם אתם מגיבים לבנכם בנושא האוכל, את המסרים הגלויים והסמויים שעוברים ביניכם, את הדוגמה האישית שלכם, וכיוצא באלה. במקביל, טיפול בגיל זה בהחלט יכול לחזק את המודעות של בנכם, את הרצון שלו, וגם לתת לו כלים מעשיים לשליטה עצמית.
    בברכה,
    חיים עמית

    #4979 הגב
    אורית
    אורח

    תודה על המהירות.
    אני יודעת שאתה לא ממליץ על מטפלים באתר, אך האם תוכל לכוון אותי לגבי סוג המטפל? האם פסיכולוגי דינאמי, או אולי עדיף טיפול הנתהגותי? האם תרפייה כלשהי כמו- מוסיקה? אומנות וכו'? או שבכלל הכיוון הוא דיאטנית קלינית?(למרות שכבר ניסינו את זה אבל הוא היה צעיר יותר)
    מה דעתך?
    אשמח לשמוע ממך אביבית, האם נסיתם טיפול רגשי?

    #4982 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אורית,
    הכיוון הוא של טיפול עם אוריינטציה משפחתית, ולא בכיוון של תרפיה במוסיקה וכו', אלא של טיפול פסיכולוגי, זה או אחר. במידה ותיעזרו גם בדיאטנית, חשוב, כמובן, שיהיה קשר ביניהם.
    בברכה,
    חיים עמית

    #5198 הגב
    יעל יגיל
    אורח

    אורית שלום
    מה שאני ממליצה לך זה לבדוק בראש ובראשונה את הדינמיקה שנוצרה בבית סביב נושא האכילה. עד כמה אתם עסוקים ומעיקים בעינין אכילה בריאה, מדברים על זה, מתייחסים למה וכמה הילד אוכל, מעירים לו וכולי. מאוד יכול להיות שהתשובה אצלכם היא להרפות ואני מתכוונת חיצונית ופנימית. לנסות להחזיר לעצמכם את האמונה שילדים יודעים לווסת באופן טיבעי את אכילתם – (וזה נכון – יום אחד לא בא להם חלבון אז לא יגעו בבשר אבל למחרת יפצו את עצמם, זאת בתנאי שזה לא יהפך למאבק של כח כי אז הכל משתבש)ואז לא להעיר לא בגלוי והכי קשה גם לא בסמוי – זו העבודה.
    כן חשוב – בלי יותר מידי דיבורים להקפיד על מה שנכנס הביתה, להקפיד על 3 ארוחות בהן יש אופציות מאוזנות ומזינות ו2-3 ארוחות ביניים בהן אתם קובעים מה מוגש. וכמובן פעם ביום זה ממש בסדר ממתק. כשמרפים קורים הרבה פעמים ניסים ונפלאות. אשמח לשמוע בפורום אם זה מדבר אליך
    בברכה
    יעל יגיל
    דיאטנית קלינית

    #5343 הגב
    אביבית
    אורח

    טוב אז החלטתי לא להעיר תוך כדי הארוחה. לא בכמות ולא במה שבוחרת. בנוסף, ובמקביל, הגדלתי את מינוני החיבוקים, הנשיקות ותשומת הלב. יש שיפור. האהבה לאוכל כמובן קיימת, אבל היא פחות מתעסקת בזה. מבינה שלא מסתכלים לה בצלחת וזה עושה טוב.

    #5344 הגב
    אביבית
    אורח

    בקיצור, ובמילה אחת, להרפות. אורית לשאלתך, לא היינו בטיפול רגשי

    #5345 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אביבית,
    אני שמח לקרוא על השיפור כתוצאה מכך שאת מצליחה להרפות.
    זו לא משימה קלה, ללא ספק.
    נשמח אם תעדכני אותנו גם בהמשך.
    בברכה,
    חיים עמית

    #5374 הגב
    אביבית
    אורח

    חיים תודה. זו אכן משימה לא פשוטה, אבל אפשרית בהחלט. מדהים איך זה עושה לה טוב.

    #5379 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אביבית,
    תודה על העדכון המעודד. זה חשוב ללמידה של כולנו.
    בברכה,
    חיים עמית

    #8600 הגב
    ליבי
    אורח

    היי יש לי ידה בת 9 ששוקלת 44.5 אני גם רוצה להתחיל איתה סוג של דיאטה אך לא יודעת איך חייבת סוג של תפריט מכוון היא כבר מרגישה שבגדים לא עולים עליה ולא נעים לה אבל איך לעשות את זה?

    #8607 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום ליבי,
    השרשור כאן ארוך מדי ולא קריא. אנא פתחי הודעה חדשה לגמרי, ואתייחס בהקדם.
    בברכה,
    חיים עמית

    #11367 הגב
    יעל
    אורח

    שלום את יכולה לתת תפריט לילדה בגיל 9 מספר קלוריות מומולץ?

    #16231 הגב
    ענבר
    אורח

    הי.יש לי ילד בן 11 סובל מעודף משקל ואכילה מופרזת ..אני מורה לספורט ואבא שלו עוסק בספורט..אני מכניסה לביית אוכל בריא במיוחד לאחיו הגדול יותר (שבן 14 שעשה שינוי תזונתי בשנתיים האחרונות בעזרתי אבל בכוחותיו ורצונו)..התיסכול שלנו מאוד גדול על הילד הצעיר.הוא שומע לא מעט את המילה שמן בבית הספר..ניפגע(הוא מאד רגיש)אבל כשהוא פונה אליי ומשתף אותי בעלבון שלו אני אומרת לו שאני מוכנה לעזור אבל זה תלוי רק ברצון שלו…הוא מתוודה שהוא אוהב מדי לאכול בשביל לוותר על ה"עונג הזה שבאוכל…ניסיתי הכל,שיחות,הסברים דוגמה אישית,בישלתי פחות פחמימות כדי שיאכל יותר ירקות וכאלה הצעתי תחליפים..פירות כנישנוש בין הארוחות…הילד עקשן ודעתן…המשפט אני רעב…כל שעה מטריף אותי…אני מנסה להיראות קולית ולא להיכנע לעוד סנדויץ לפי בקשתו..אבל הילד לא מפסיק לאכול כמויות..הוא רוטן כשאני מציעה תוספת ירקות ולא פחמימות..אני כל הזמן אומרת לו..זה משמין אבל אתה אחראי למה שניכנס לך לפה…אשמח לשמוע את דעתכם…תודה מראש

    #16232 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום ענבר,
    כפי שראית מדובר על שרשור ענק של הודעות.
    אנא העתיקי שאלתך כהודעה חדשה לגמרי ואגיב לה בהקדם.
    בברכה,
    חיים עמית

מוצגות 14 תגובות – 26 עד 39 (מתוך 39 סה״כ)
מענה ל־Reply #5198 in השמנה ילדה בת 9
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן