• מאת
    דיון
  • #9378 הגב
    יעל
    אורח

    שלום,
    אנחנו משפחה עם 3 ילדים בגילאים: 11,4,5 שחיים ב9 שנים האחרונות מעבר לים.
    אחרי חשיבה ארוכה ולבטים עמוקיםת בעלי ואני החלטנו לחזור לישראל בשנה הבאה. ההחלטה לא נבעה כי רע לנו פה, אנחנו אוהבים מאוד את המקום וסגנון החיים השלו, אך בענינו העובדה שהילדים גדלים ללא משפחה חמה וחברים, בדינמיקה חברתית שטחית, ובנוסף אנחנו יודעים שביום שהילדים יצאו מן הבית גם לנו כאן לא יהיה הרבה מה לעשות (החברויות והקשרים אינם עמוקים).
    אנחנו נוהגים לבקר בארץ מידי שנה, המשפחה מבקרת אןתנו, הילדים שלנו מדברים עברית טובה והגדולה גם יודעת לקרוא ולכתוב בעברית.ישראל היא לא רק מדינה על הגלובוס עבורם.
    עדיין לא שיתפנו את הילדים בהחלטה, שכן לא רצינו להכנס אותם לכל המתחים וההתרגשיות שנלוות להתהליך שכזה בשלב כה מוקדם.
    הבת שלנו הגדולה אומרת לנו מידי פעם שהיא רוצה לגור בישראל קרוב לכולם, אך אנחנו לא בטוחים שהיא ממש מבינה את המשמעות של העניין, שכן היא הגיעה לפה כשהיתה בת שנתיים (אני בטוחה שברגע שהיא תיכנס לביהס בישראל היא תחטוף את שוק חייה )
    הייתי רוצה לשמוע את דעתך, מתי ראוי לספר ולשתף את הילדים בחלטה? כיצד להעביר את המסר ולנסות לנטרל חששות ככל שניתן?
    אשמח גם אם תוכל להפנות אותי לחומר קריאה בנושא.
    המון תודה,
    יעל

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #9379 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום יעל,
    אכן, אתם מתחילים תהליך חשוב, שיכול ארוך או קצר, קשה או קל.
    כמובן שיש הבדל גדול בין סוג התהליך שצריך לעשות שני הקטנים לעומת סוג התהליך שצריך לעשות עם הגדולה. אבל, בכל מקרה, חשוב שתשתפו את ילדיכם ברצונכם לחזור לישראל מהסיבות האמיתיות שלכם, ותהיו פתוחים לשמוע את החששות שלהם, ואולי גם את ההתנגדויות שלהם.
    אני מציע שתקראו את המאמר שכתבתי המפורט שכתבתי בנושא: מיקום-מחדש-בחזרה (Re-relocation, בקישור: https://amithaim.com/2012/01/14/mikoom-mehadash-behazara/
    ונמשיך משם.
    בברכה,
    חיים עמית

    #9455 הגב
    יעל
    אורח

    חיים שלום,
    קראתי בשקיקה את המאמר שכתבת, וכאילו עמדה מראה גדולה מול עיני.
    אף על פי שהחלטנו שחוזרים, כל הלבטים צפו ועלו, הקשיים שתיארת ( את כולם אנחנו מדקלמים מתוך שינה..) שוב עמדו כצל מעלינו.
    אני חייבת לציין שהמעבר למדינה שבה אנו גרים בה כיום היה די פשוט, למרות הבדלי השפה והתרבות. הגענו לכאן עם ילדה אחת, וההסתגלות היתה הרפתקה נעימה ללא דרמות ודמעות.
    עכשיו שאנחנו חוזרים עם 3 ילדים ושאחת מהם נכנסת לחטיבה, המשימה נראית קשה מנשוא( אגב, רוב חברנו שחזרו טוענים שלקח להם בין שנה לשנה וחצי להסתגל ולהרגיש ׳בבית׳).
    כמו שכתבתי, אנחנו מרגישים שהגענו לנקודת האל- חזור ואם לא נעשה את הצעד עכשיו, כנראה לא נעשה זאת לעולם.
    כיוון שישנה עוד שנה לפנינו,אני חוזרת לנקודה שגם אתה דיברת עליה והיא -התיזמון, מתי לדעתך צריך לדבר עם הילדים על החזרה?
    מצד אחד אנחנו בהחלט לא מעוניינים לתת שבועיים התראה, אך מצד שני, אם נספר חצי שנה לפני , זה אולי יעסיק אותם יתר על המידה? והשיגה שלהם תהפוך לרצף של חרדות מהלא נודע.
    תודה,
    יעל

    #9456 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום יעל,
    הבעיה כמובן פחות עם הילדים הקטנים ויותר עם הילדה הגדולה. אין צורך לשתף כרגע יותר מדי את הילדים הקטנים, אבל עם הגדולה, שגם כך מביעה רצון לחזור לישראל, כדאי לדבר בצורה מוחשית יותר על האפשרות הזאת, לבדוק איתה אם היא מבינה את המשמעות של זה, ולהבטיח לה, שבכוונתכם לחזור. את זה אפשר לעשות כבר בזמן הקרוב, כקריאת כיוון כללית, אך ברורה.
    בברכה,
    חיים עמית

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
מענה ל־Reply #9456 in חזרה לישראל
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן