• מאת
    דיון
  • #17246 הגב
    זהבי
    אורח

    חיים שלום,

    יש לנו ילדה בת 8. היא ילדה נעימה, חיובית ובילדותה הייתה עם המון שמחת חיים. בשנתיים/ שלוש האחרונות אנחנו מבחינים בכך שבסיטואציות רבות היא מגיבה בבכי רב, קשה ומיבב. היום לדוגמה הגיעו אלינו אורחים והיא לא רצתה ללכת לחוג. מיד כשהיא התקשרה אלי לדבר על כך, השיח היה יללני ולאחר שהבהרתי לה שהיא צריכה ללכת לחוג, מאותו רגע ואילך השיח נהיה בבכי ויללות רמות (נושא החוג זה אישיו בנפרד).
    אני מתרשם שהעניין הזה הוא בעיקר מולנו שכן המורה לא שיתפה אותנו בבעיות מהסוג הזה כלל.
    במקרים רבים כשמעירים לה אפילו הערה עדינה היא מגיבה בכעס.
    עוד אוסיף שבאחת הפעמים שביקשתי ממנה להפסיק לבכות היא שפכה מונולוג שמסביר על זכותה לבכות, על כך שזה לא מפריע לאיש ושזו הדרך שלה להתמודד עם הדברים קרי, היא מבטאת את עצמה נהדר.
    לסיום אוסיף שהיא משדרת לי כבר תקופה לא קצרה צורך לעשות פעילויות אחד על אחד בעיקר מולי. בקשות שבשל לחץ בעבודה ובמקומות אחרים, לצערי הרב, לא מתקיימות.
    אשמח לדעתך בנושא. האם יש לה קושי רגשיאו שמא זה מולנו? מה הדרך הנכונה להכיל את זה? איך נכון לגשת לסוגיה הזאת? ברורה לי היריעה. יש לנו את הספרים שלך ככה שאם תוכל, תפנה אותנו לאח הספרים ונרחיב את היריעה.

    תודה

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #17247 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום זהבי,
    מדברייך עולה שהקשיים הרגשיים האלה של בתך החלו עם כניסתה לבית הספר. יכול להיות? האם אירע איזה אירוע אחר במשפחתכם במועד זה? מה מבנה המשפחה שלכם? האם יש לכם השערה לגבי ההתנהגות הרגישה שלה?
    בברכה,
    חיים עמית

    #17248 הגב
    זהבי
    אורח

    חיים שלום,

    ראשית הילדה היא שניה מתוך ארבע. הגדולה בת 10 ולאחריה ילדה חזקה מנטלית ודומיננטית בת 5.
    כמו כן, עברנו מאיזור המרכז לאיזור הצפון לפני כשנה וחצי. אני לא יודע לשים את האצבע האם ההתנהגות הזו החלה אז. אני עם היד על הדופק לרוב ולא הרגשתי בשינוי משמעותי.
    היא מאד מאד רוצה זמן איתי. כשהיא איתי לבד (כמו יום ש"המציאה" שכואבת לה הבטן) היא שואלת אותי צרורות של שאלות ברתף, חלקן סתמיות ולא קשורות לכלום (לאחר רצף של שאלות מה בדיוק אני עושה בעבודה ולאחר שקיבלה תשובות יכולה להגיע שאלה אם היה לי קורקינט שהייתי ילד). כאילו היא על זמן שאול ושאם השאלות יגמרו, יגמר הקשר.
    בנוסף, שנינו מתקשים להכיל את התגובות הקיצוניות ואת הבכי.

    שוב תודה

    #17249 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    כתבת שהיא השניה מתוך ארבע ומנית רק שלושה ילדים.
    אני מבין, אם כך, שיש אירוע נוסף משמעותי שאירע סמוך לכניסה לבית ספר וזה המעבר מהמרכז לצפון. אני מבין אם כך שמדובר על שני אירועים עם פוטנציאל משברי שאירעו ביחד: מעבר מגורים וכניסה לכיתה א', נכון?
    איך אתה מסביר את הרצון של בתך להיות דווקא איתך?

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
מענה ל־Reply #17247 in ילדה בת 8 בוכה המון
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן