- This topic has 11 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 2 years, 5 months by
.
-
תגובות
-
הי חיים
בני בן ה- 7.5 בכיתה א’, הוא ילד חכם וחברותי.
בחודשים האחרונים הוא החל משקר, משקר על דברים שקרו לו ביום יום, דברים שיש בהם אינטרנס לקבל משהו, חומרי או לעיתים תשומת לב. ולפעמים גם סתם שקרים על דברים שבא לו להעצים, את עצמו או את המקרה.
אני רואה שזה משהו לא ממש נשלט, זה בורח לו בלי לחשוב פעמיים והוא מבין שזה לא בסדר.
אני תופסת אותו בשקרים ומעירה לו (אלו דברים שמתגלים בקלות מאד), לא כועסת אבל כן מסבירה ברצינות רבה שזה חמור ויוצר מצבים לא נעימים בם לא אוכל להאמין לו ולא אדע אם הוא משקר או דובר אמת.
הוא מבין או לפחות כך הוא אומר, מהנהן בהסכמה, אבל השקרים ממשיכים.
מה עלינו לעשות? כיצד לנהוג במצבים הללו? כיצד לדבר על הנושא על מנת שזה יפסק?תודה רבה
עתהי חיים
לשאלתך, אביו מגיב כמוני פחות או יותר, לא כועס, משוחח, מסביר את ההשלכות של השקרים וזה משהו שאנחנו מבקשים שיפסק (כמובן שלעיתים אנחנו כן כועסים כשאנחנו מגלים שקר מול עינינו…אבל במידה הגיונית למדי).
הבן שלי בתקופה שהוא רוצה להיות יותר עצמאי, להחליט החלטות, לבחור וכ”ו, רצון גדול לעצמאות.
מאידך לעיתים השקרים הם לתשומת לב יתרה, אנחנו נותנים את מיטב תשומת הלב אך הוא ילד רגיש וגם מקנא באח שלו הקטן ולעיתים גם זו אולי סיבה לשקר. לעיתים אלו שקרים של העצמה של אירועים או מקרים, לעיתים מתוך עצלות (כן צחצחתי שיניים או שטפתי ידיים…כן טעמתי ולא היה לי טעים בזמן שאני יודעת שהוא לא טעם ולא צחצח…).
לתחושתי יש מגוון של שקרים, הם לא ספציפיים אלא פשוט כשיותר נוח וקל לומר את זה, מאשר לעשות משהו שצריכים או אם נעשה משהו לא טוב אז לשקר לגביו. (או העצמה, כמו שאמרתי)יש פתיחות רבה במשפחה, הוא ילד שמספר על מה שאירע לו ומה הוא חש ומאידך הוא גם ילד רגיש עם צורך בתשומת לב ושיראו אותו ואת יכולותיו…(בן בכור)
עניתי בהרחבה, מקווה שזה נותן תמונת מצב.
תודה
ענתהבנתי את השערתך לגבי שקרים של העצמה או עצלות, אבל לא את הרצון לתשומת לב יתרה. כיצד זה שהוא מקנא באחיו הקטן גורם לו לשקר לדעתך?
אני לא מחברת בין הקנאה לאחיו לשקרים, ממש לא.
רק ציינתי כמה נקדות שאולי מעידות משהו על אופיו של הילד.
הוא ילד של תשומת לב ואהבה, רגיש מאד אם כועסים.
הוא מקנא בחמידות של אחיו הקטן ודורש גם את האהבה והחיבוק שלו.בסדר. צריך להיזהר שהשקרים לא יהפכו לדרך לא מודעת להשגת תשומת לב שלילית דרך התייחסות מוגזמת שלכם אליהם. לכן, כאשר השקר הוא דרך להעצמה, כדאי להתייחס ישירות לרצון להעצמה: “אתה מאוד רוצה שנחשוב/שיחשבו/שיהיה לך/שתרגיש” וכו. כלומר, לא להתייחס לשקר אלא לצורך ולהמשיך הלאה. כאשר זה עצלות וכו’ אותו הדבר: “אתה רוצה להקל על עצמך ולכן אתה אומר ש…” ולהמשיך הלאה. מה דעתך?
נשמע לי אפשרי בהחלט וגם מתאים לרצון שלו להעצמה.
אני אנסה זאת ואקווה לשינוי.אופן כללי האם לתת את היחס לשקרים בשיחות עם הילד או להעיר ולהמשיך הלאה?
זאת אומרת רק לומר את המשפט שאני מבינה מה הוא מנסה להשיג ויותר לא לדבר על העניין של לשקר
ושזה לא בסדר?נכון מאוד! הדיבור על השקר מעצים את השקר, את התחושה של “ילד רע”, ואילו המשפט שמבין מה הוא מנסה להשיג מגלה הבנה לצורך, מבהיר שמדובר על אי אמת לא מקובלת, ומאפשר לילד לשנות את התייחסותו בצורה רגועה.
תודה רבה רבה
על הזמן, ה
סבלנות והטיפים הטובים.שבוע טוב
