[קרל]

חיים בוקר טוב,
השבוע אחרי הפסקה של ביקורים אצל האבא חזרו הילדים לשיגרת הביקורים.
כשהגיעו הבייתה סיפרה לי בת ה – 12 כי אבייה אמר לה שכשהם יוצאים לחופשה בבית המלון זו האחריות שלה לטפל באחים שלה.
נכון שהוא היום נשוי אבל אישתו לא אחראית לילדיו ורק אם היא תירצה ותסכים היא תעשה מה שיתאים לה.
אמרתי לה שאני מבינה, אבא יהיה זקוק לעזרתך מאחר ואתם ארבעה ואת הבכורה אז זה הגיוני שהוא יפנה אלייך שתעזרי לו. היא הביעה חוסר שביעות רצון מהעיניין אז אמרתי לה את יודעת מה תעזרי מתי שאת רוצה. אבא יפנה אלייך כשהוא צריך עזרה מתאים לך תעזרי לא מתאים לך אל תעזרי.
אז שוב היא מביעה חוסר שביעות רצון מהתשובה שלי כי בבית היא חייבת לעשות דברים שהיא שונאת למרות שהיא לא רוצה.
אמרתי לה תיראי שיגרה וחופשה הם לא אותו מצב.
אנחנו עושים דברים שלא תמיד מתאימים לנו,פשוט כי צריך.
שוב אני אומרת אתם יוצאים לחופש להנות יחד, שיהיה כייף. אם אבא פונה אלייך ומבקש מימך עזרה את יכולה להענות בחיוב גם אם לא בשימחה גדולה.את לא חייבת זו זכותך לסרב.
אני לא יודעת אם זה נכון לומר לה שלאבא קשה עם ארבע ילדים ואישה חדשה ושזה לוקח זמן ללמוד לחיות במצב הזה השונה הלא מוכר ולבקש מימנה לעזור להתאקלם בייתר קלות.

האבא חיי אצל הסבא עם האישה החדשה עד שיעברו לגור בניפרד,הסבא היה למעשה יד ימינו עד עכשיו. במצב החדש הוא מאבד את עזרת הסבא ולא מקבל תמיכה כמו שהייתה לו עד עכשיו מהאישה שאיתו.
כאילו מה איכפת לי שיתמודד עם מה שהוא עושה.
כן איכפת לי כי הילדים שלי שם איתו/ם וחשוב לי שיהנו ויכייפו, זו החופשה השנתית היחידה שלהם.

יום ניפלא ,קרל.

דיון

[חיים עמית]

שלום קרל,
נראה שבמורכבות המשפחתית שלכם, ובאילוצים הקיימים, הגבת בצורה מאוזנת ומתאימה.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות