[דנה]

שלום חיים עמית,
בני בן ה-6.4 מלכלך את תחתוניו באופן קבוע ומספר פעמים ביום. רופא הילדים הפנה אותנו למומחה רפואי.
עברנו משבר ומתח במשפחה אך זה מאחורינו מזמן. יש לבני בעיית שליטה קשה, בכל דבר הוא חייב לשלוט כמו בכמות האוכל (מאז ומתמיד היה בעייתי באוכל), הוא ילד חם שאוהב הרבה תשומת לב (גם לדברי המורה), חיבוקים ונשיקות אך בכל פעם הוא "מחפש" סיבה כדי לחמוק ממטלות שונות כמו ארוחה, שיעורי בית. למען האמת, הדברים מאוד לביליים ואין עקביות התחושה היא שצריך ללכת איתו "על ביצים" כדי שלא ימצא תירוץ, יתרגז ויפנה עורף. אני אוהבת אותו אהבה עזה ומחוברת אליו מאוד אבל הוא ממשיך להישאר קטן בתחומים מסוימים. הוא ילד דעתן, חכם ויודע לעמוד על שלו. גם שאנחנו מזכירים לו ללכת לשירותים מספר דקות אחר כך הוא אומר ברח לי (בורח לו ממש מעט. ממה נובע אנקופרזיס (אבחנה של הרופא הילדים). אשמח לתגובה.

דיון

[חיים עמית]

שלום דנה,
אנקופסרזיס, אי שליטה על הפרשת צואה, קשור פעמים רבות לקונפליקט סביב נושא השליטה, כפי שמאפיין את בנך, לדברייך.
האם הבנתי נכון שהלכלוך הוא מזערי, משעה שהוא מתרחש? האם לאחר מכן הוא הולך לשירותים? האם הוא הולך מדי פעם לשירותים ביוזמתו? כמה זמן נמשכת התופעה? למה לדעתך יש לבנך "בעיית שליטה קשה"?
בברכה,
חיים עמית

[דנה]

שלום חייים
הלכלוך הוא נע בין מזערי ואף יותר מכך, הוא לא הולך לשירותים מיוזמתו ומחכה שנזכיר לו בדרך כלל. התופעה נמשכת כבר הרבה זמן וגם באוכל עד שהוא מתחיל לאכול לוקח הרבה זמן, בדרך כלל לא מסיים כשאני לחוצה (כי יש חוג לילדה וכו) אני מתייאשת ומאכילה אותו לפעמים זה נגמר בכעס כיוון שהתופעה מתסכלת וההתנהלות סביב האוכל נמשכת זמן רב. אני מנסה בכל מיני שיטות כולל טבלת חיזוקים ושום דבר לא עוזר.
מיואשת
תודה

[חיים עמית]

שלום דנה,
נראה שלבנך יש מספר דרכים למשוך תשומת לב נוספת למה שהוא מקבל: התלכלכות ואכילה איטית. בשניהם הוא מקבל תשומת לב שלילית מרובה. מה דעתך על כך? אני מבין שיש ילדה נוספת במשפחה? בת כמה? מה מקומו של האב במערכה? אם השערתי נכונה, דבר ראשון עליך להפסיק כל התייחסות שהיא לנושא ההתלכלכות: לא חיובית המשבחת אותו כשהוא הולך לשירותים ובוודאי לא שלילית, המאיצה בו, מעירה לו, נוזפת בו. זו כמובן רק התחלת הדרך.
בברכה,
חיים עמית

[דנה]

שלום חיים
יש לו אחות בכיתה ג' והאבא מאוד מעורב ודיי מתעצבן מכל הנושא. עלי לציין שהוא מוצץ אצבע ביד אחת, יד שנייה נוגעת באוזן (כמעט מהיום שנולד), לא היה לו אובייקט מעבר ולאחרונה הוא ממולל את שערותיו. דבר נוסף, הוא גם מרטיב לא בכל יום אבל בשכיחות דיי גבוהה. יש לו שיער מעט ארוך ומקסים. לעניין תשומת הלב הוא כל היום מקבל אותה הוא מקבל המון חיבוקים ונשיקות ומבקש חיבוק כוח כדי שיהיה לו כוח לאכול, חיבוק מוח כדי שיכין שיעורים ובכלל כמעט לפני כל פעולה הוא צריך חיבוק רק כשהוא רואה פרק בסדרה בטלוויזיה שהוא מקבל במידה ועשה את כל משימותיו או אז אני ממש לא מעניינת אותו הוא מרותק למסך במשך 22 דקות (אורך כל סדרה).
האם הכל מתמצא בתשומת לב? אין פה משהו עמוק יותר? אנקופרזיס לא נוגע בכעס, שליטה?
אודה לתשובתך

[חיים עמית]

שלום דנה,
לא, זה לא רק תשומת לב, זה גם הרבה מאבק כוח על תשומת לב ועל עניינים נוספים. מאחר שמדובר על מגוון של תופעות מציקות ומזיקות (כולל מציצה והרטבה חלקית) ידרש טיפול מקיף ושינויים רבים במשפחה. אני מציע שתפנו ליעוץ פסיכולוגי מסודר.
בברכה,
חיים עמית

[לילך]

חיים שלום,
פנייתי זו נעשית מתוך ייאוש… אני אם לארבעה ובני הקטן(תאום לאחותו) בן הארבע ושמונה חודשים מלכלך את בגדיו מספר פעמים ביום בצואה. לא מרטיב. הוא נגמל לקראת גיל שלוש והיה גמול לגמרי מספר חודשים. לאחר מכן החלה הבעיה למשך כחצי שנה בה בה שלט בצרכיו עד לשעת הצהריים בה היה מגיע הביתה. התופעה נפסקה ושוב החלה לפני כחודשיים. אני בטוחה כי הבעיה הנה התנהגותית כיוון שלאחרונה הכנתי טבלת עידוד בה היה מקבל מדבקת חייכן בכל פעם בה הלך לשירותים ואולם זה עבד כשבוע והוא שוב החל. ניסינו להתנהג בהבנה, ברוך, בכעס ונראה שכלום לא עובד. נראה כי הוא מתבייש במעשיו. אנו מיואשים ואני מקווה כי תוכל לתת לנו מעט אור בתשובתך.
תודה מראש, לילך

[חיים עמית]

שלום לילך,
חבל להתחיל נושא רציני כל כך, כשרשור של הודעות קודמות.
אני מציע שתעתיקי את הודעתך כהודעה חדשה בפורום, ואשמח להתייחס אליה בהקדם, על מנת שתוכלי לזכות בכל תשומת הלב האישית האפשרית, במגבלות המדיה.
בברכה,
חיים עמית

[אייל]

חיים שלום,
בני בן חמש לא מוכן ללכת לשירותים, הוא ילד חכם ומבריק, מקובל ומוביל חברתי. יחד עם זאת הוא מתאפק ולא מוכן לשבת על האסלה. פיפי אמנם בורח לו לעיתים רחוקות מאוד אך בדר"כ הוא מחכה עד הדקה ה-90 לפני שהוא מתפנה. אני ואשתי פנינו לגן לפני כשנתיים בבקשת עזרה לטיפול בבעיה. שם הוצע שיוקצה לנו פסיכולוג עירוני שילווה אותנו בתהליך, במשך כשנה וחצי נפגשנו עם הפסיכולוג תדירות של שבועיים. בהתחלה הפגישות נערכו בגן יחד עם הגננת ולאחר (ללא הילד) לאחר מכן המשכנו ללא הגננת. לפני כחצי שנה הוצע לנו על ידי רופא הילדים לפנות לכיררג ילדים מומחה שיבדוק את הנושא. מאז הוא מטופל בנרות וחוקנים על בסיס יומי. הבעיה היא שבכל בדיקה יש רופא אחר שמציע שיטת פעולה שונה.

ניסינו אין ספור שיטות כדי לעודד אותו לעשות את צרכיו באסלה. החל מחי\וקים חיוביים בהם אנו ממשיכים עד היום ועד טבלאות מעקב, עידוד עם פרסים, פרס אם כל השבוע אין פספוס. חוויה או פעילות מיוחדת שיבחר אם ילך לשרותים ביוזמתו ומה לא.

זהו הבן הבכור שלנו, הנכד הראשון משני הצדדים עם כל המשתמשע מכך. יש לו קושי רב בדחיית סיפוקים. ביקשנו ממנו שאם הוא מרגיש שנוא צריך לשרותים שיקח איתו את הצעצועים.

אני חושב שניסינו כל מה שאנחנו יודעים עליו, האם לדעתך יש צורך שפסיכולוג ילדים ידבר עם הילד וינסה להסביר לו את המצב?

[חיים עמית]

שלום איל,
לא ברור לי: האם הפסיכולוג שטופלתם על ידו לא פגש עם בנכם?
בברכה,
חיים עמית

[אברהם]

שלום דוקטור
בני גלעד בן ה8 ילד חכם ומבריק
אבל בורח לו צואה במכנס כמעט כל יום זה מלווה בצעקות וכעסים רבים מיוזמתו הוא לא ניכנס לשירותים ,הוא רואה זאת העונש גדול
אשמח לדעת האם זה יכול להיות המחלה הזאת ?

[חיים עמית]

שלום אברהם,
בהחלט. כדאי לפנות דחוף לטיפול בבעיה.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות