[מיכל]

שלום חיים,
אני נמצאת בלופ מאוד בעייתי ולא יודעת איך לצאת ממנו. אני בקונפליקט מתמיד עם בתי בת ה 12 ששוב ושוב אני מעירה לה על דברים קבועים: להחזיר את החלב למקרר, לכבות את האור ועוד ועוד. עשרות פעמים ביום. והיא שוב ושוב לא מכבה את האור. היא צודקת שהיא אומרת לי שבלתי נסבל כל היום לשמוע את ההערות שלי. אבל אני גם צודקת שאני רוצה שהיא תעשה את זה כבר. אשמח לשמוע מה עושים במצב הזה.
תודה
מיכל

דיון

[חיים עמית]

שלום מיכל,
האם כל הדברים שאת מעירה לבתך קשורים לשכחה?
בברכה,
חיים עמית

[מיכל]

שלום חיים,
לא, אבל לענייני התארגנות. סדר בחדר, לסדר את האמבטיה אחרי שמסיימת לתהקלח, להרים את המגבת שנפלה שניה אחרי שתלתה אותה, לשים נעליים במקום…
הדברים הרגילים והמעצבנים
זה מאוד מאוד לא מעניין אותה
ומאוד מאוד מעניין אותי
מיכל

[חיים עמית]

האם לבתך יש גם בעיות התארגנות בלמידה?

[מיכל]

לא.
הולך לה טוב ובקלות

[חיים עמית]

אם לבתך אין בעיות התארגנות בבית ספר, זה אומר שאתן משחקות משחק: היא מקבלת ממך תשומת לב שלילית רבה, כשאין לכן שליטה על כך, ועל אף המחירים הרגשיים הכרוכים בכך. למה זה קורה? איני יודע. בכוחך להפסיק משחק זה. רוצה?

[מיכל]

קשה לי מאוד.
אני מבינה שנאי צריכה לשחרר.
אבל אני זועמת כשאני רואה את החלב בחוץ, האור דלוק ועוד ועוד.
איך אני שןלטת בכעס לי ולא מעירה לה? וכן, איך היא תלמד בסופו של דבר אם אעשה במקומה את הדברים?

[חיים עמית]

מעכשיו עליך להפסיק לחלוטין כל הערה שלילית בנושאים אלה! ומעכשיו רק הערות חיוביות, גם על דברים קטנים וטיפשיים בנושא זה. כך היא תלמד, אם תצליחי להיות עקביות בהתנהגותך.

[מאת]

תגובות