[אבא מודאג]

שלום חיים, בתי בת ה-11 חווה קשיים חמורים בהרדמות. התופעה החלה עם תחילת המבצע בעזה והחמירה עם האזעקות הראשונות בביתנו (היו בודדות).
היא לא מצליחה להירדם בחדרה (יש לה חדר לעצמה) ולא עם אחותה ולאחרונה גם לא בחדרנו (על הרצפה).
היא קמה מספר רב של פעמים עם תלונות על צמא, חום (למרות המזגן) וחוסר יכולת להירדם.
כשנסינו לדובב אותה, היא טוענת שהיא כל היום מפחדת שהלילה יגיע אבל אין לה מושג ממה היא מפחדת. היא מזכירה את תחושת הביטחון שעוזרת לה ככל שהיא יותר קרובה אלינו.
חשוב לציין שהיא ילדה אינטליגנטית מאד (שכלית ורגשית) בעלת מודעות עצמית ויכולת הבעה גבוהה ביותר.
נשמח לעצה והנחיה, תודה מראש

דיון

[חיים עמית]

שלום אבא מודאג,
האם בתך סבלה בעבר מחרדות אחרות? האם היו לה בעבר הרחוק קשיי הירדמות? האם אתם מנסים לדבר איתה על מה שאתם חושבים ממנו היא מפחדת: אימי המלחמה שיחזרו על עצמם?
בברכה,
חיים עמית

[אבא מודאג]

שלום חיים,
תודה רבה על התגובה המהירה!
לא היו בעבר מקרים דומים של חרדה או קשיי שינה.
אנחנו מנסים לדובב אותה לגבי החששות והפחדים ללא הצלחה. בדרך כלל היא פתוחה ומשתפת אך הפעם לא הצלחנו לרדת עימה לשורש הפחד.
תודה שוב,
אבא

[חיים עמית]

שלום אבא מודאג,
אין צורך לחפור במקרה זה, שכן הדבר ברור, לא?
אני מציע שתשוחחו עם בתכם, ביום, על הפחד בלילה, ותאמרו לה שאתם מבינים שהפחד קשור, כנראה, למלחמה שהייתה. תסבירו לה שזה עלול לקרות, שהפחד ממשיך על אף שהבעיה הסתיימה בעצם, ושחשוב שלא תנציחו את הפחד בהתנהגות שלכם. לכן, היא חייבת לחזור לישון בחדרה, ואתם תעזרו לה שם. זו נקודת המוצא. אם יש צורך תשבו לידה עד שתירדם. אם יש צורך, תשימו אינטרקום, למען תחושת הביטחון שלה, וכו'. מה דעתך?
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות