[טלי]

הי חיים, מה שלומך…כבר זמן מה שאני רוצה להתייעץ איתך. בעבר השתתפתי בקורס, ועכשיו אני בדילמה חדשה (כמו כל תקופה חדשה בחיים). הבן שלי בן 3 ו-8 חודשים, גמול מזה כשנה וחודש ביום, ובלילה עדין עם טיטול. עדין לא ניסיתי בצורה שיטתית לגמול בלילה, אך כשקורה בטעות ששוכחים לשים בורח לו מספר פעמים במהלך הלילה, והוא לרוב לא מתעורר מזה. התהליך הוא כזה: רגע לפני שנכנס למיטה הולך לפיפי ואז שמים חיתול. בבוקר ברגע שקם מבקשת ממנו להוריד אך ברור לי שאת הפיפי של הבוקר הוא עושה בטיטול, כי אם אני שולחת לשרותים כבר אין. בעוד כחודש אני כבר מתכננת לגמול את אחותו שתהיה בת שנתיים, שכבר מוכנה בהחלט לתהליך. איך אני בכלל מתחילה איתו תהליך של גמילה בלילה, ומה קורה אם מנסים והוא ממשיך להרטיב לאורך זמן? אשמח לעצה!!! טלי

דיון

[חיים עמית]

שלום טלי,
באופן עקרוני זה יכול להיות רעיון טוב, להצמיד את ניסיון הגמילה שלו בלילה לגמילת אחותו! מדוע את חושבת שאחותו יותר מוכנה ממנו, או במילים אחרות, מה חסר אצלו לדעתך?
בברכה,
חיים עמית

[טלי]

אחותו מוכנה לגמילה ביום, ואני מקווה שאיתה אצליח לעשות במקביל את התהליך גם בלילה. איתו מאוד חששתי, תהליך הגמילה החל יחסית מאוחר (למה שנכון לדעתי…גיל 2:7) ולכן הלכתי כמו ההמלצות להתחיל ביום ואז בלילה. אבל הוא בימים הראשונים היה קם עם טיטול יבש ואז כנראה מכורח ההרגל לחיתול זה נעלם. אז אני לא יודעת איך יהיה איתה בלילה, אבל ביום היא נראית מוכנה לכך.

[חיים עמית]

עדיין: מה לפי דעתך חסר לו למוכנות לגמילה, שכנראה יש לאחותו?

[טלי]

המוכנות הפיסית הכי מטרידה אותי…אצלה רואים כבר עכשיו חיתול יבש לאורך זמן, אומרת כשעושה וכו'…אצלו התחלנו ללא הסימנים האלו, מפאת הגיל. ומספר פעמים שלא שמנו בלילה-הוא עשה פיפי כמה פעמים, לא פעם אחת..אז אולי מבחינה פיסית הוא עדין לא מסוגל להתאפק כל כך הרבה זמן? אגב גם בגן קורה אחת לשבוע/שבועיים פספוס. בבית זה די נדיר וגם כשאנחנו בחוץ זה נדיר עד כדי כך שבבריכה ובים הוא לא יעשה אף פעם..הוא תמיד מבקש או מחכה שנצא.אבל בלילה הרי הכל אחרת. אגב גם בצהריים כשהוא ישן, קורה לפעמים שבורח לו. לרוב לא, אבל קורה. אז איך מתחילים ומנסים, ותוך כמה זמן צפויה ירידה בשכיחות ההרטבות בלילה, מה עושים אם אין ירידה בכך?

[חיים עמית]

שלום טלי,
יתכן באמת שבנכם לא היה מוכן מספיק פיזית לגמילה, אבל היום ללא ספק הוא בשל פיזית, לפי תיאורך. כנראה שבאופן כללי הוא פחות חד משמעי מאשר אחותו… לכן, המשיכי כפי שתכננת, ונעקוב ביחד אחר התהליך.
בברכה,
חיים עמית

[טלי]

תודה!! באופן מקרי והזוי אתמול הוא ביקש לישון בלי חיתול וזרמתי…בבוקר קם וברח לו הפיפי, אבל התחושה שלי היא שזה פיפי ראשון של הבוקר ואני מקווה שאני צודקת, כי אז זה באמת רק עניים של הרגל שהוא כבר לא עם חיתול…וכמו שאמרת נחיה ונראה…אנחנו ממשיכים גם הלילה ללא חיתול והפעם אין לי כוונה להתייאש מהר…

[חיים עמית]

שלום טלי,
תחושת הביטחון שלנו בעצמנו, הבאה ממקום עמוק של הבנה ושכנוע, היא המפתח לחינוך ילדינו, במיוחד בגיל הרך. נשמח שתעדכני אותנו בהמשך.
בברכה,
חיים עמית

[טלי]

הי חיים!!
תודה על התגובה שלך. ראיתי שהשרשור שלי הפך למפורסם במייל…רציתי רק לעדכן מה מצבנו בעניין גמילת הלילה. זה כבר שבוע שלישי שהוא ישן בלי טיטול ולמרות שהיו לילות שביקש והתחנן הסברתי יפה שהוא לומד ולכן לא נשים טיטול. בלילות הראשונים ברח כמובן. אחרי 3 ליליות החלטתי לקחת אותו לפיפי לפני שאני הולכת לישון, וזאת על אף שאני יודעת שזה לא כדאי כי זה לוקח מהם את השליטה. כך אני פועלת עד היום. לפעמים הוא מצליח להחזיק מעשר ועד הבוקר יבש, לפעמים קם מוקדם יותר לבד והולך עצמאית לשרותים ולעפמים יש גם אי הצלחות, בהן או בורח לו ממש בשעתיים הראשונות של השינה או לקראת התעוררות בבוקר. אבל בד"כ אם אני לוקחת אותו בשעה לא מאוחרת מידי, בערך כשעה וחצי אחרי שהלך לישון, אז הוא מחזיק עד הבוקר שזה 9 שעות וזו הצלחה מבחינתי…אשמח לשמוע את דעתך לגבי העניין והשיטה של לקחת להתפנות. חשבתי אולי כמו שעשיתי גמילה מבקבוק, כל פעם להקדים את השעה שאני לוקחת אותו כך שתהיה יותר קרובה לשעת ההרדמות עד שאוריד זאת בכלל…מה אתה חושב?
תודה
טלי

[חיים עמית]

שלום טלי,
אכן, אני מתנגד לשיטה זאת של לקחת את הילד ישן לעשות פיפי בשירותים. זהו הישג הרטבתי לטווח קצר וכישלון חינוכי לטווח ארוך. במקום זאת, עדיף להקפיד על כך שהילד לא ישתה שעה לערך לפני השינה, לדבר איתו בצורה רגועה לפני השינה ולהזכיר לו שהוא יכול להתאפק עד הבוקר או לקום וללכת לשירותים באמצע הלילה, ובעיקר, לא להיבהל ולא להתייאש כשיש פספוסים ולעודדו.
בברכה,
חיים עמית

[טלי]

חיים היקר,
אני חייבת את עזרתך, או אפילו רק תמיכה מוראלית. הייתי אולי אופטימית עם הגמילה. רק שיהיה ברור, אם אני לא לוקחת אותו בלילה-בוודאות בורח לו, וגם לפעמים בורח אם אני לוקחת שוב בערב, אבל אז בורח לרוב הפיפי הראשון של הבוקר כי זה קורה סביב חמש-שש בבוקר. בשני הלילות החאורנים, ברח לו עוד לפני שהספקתי לקחת. היום למשל חזרתי הביתה בתשע ובגלל שנשאר עם בייביסיטר נרדם על הספה. אז בדרך למיטה לקחת לפיפי אבל לא היה כלום. הבנתי שעשה לפני שנרדם. שעה אחרי, הוא קם בוכה והמיטה רטובה. הורדתי אותו על הרצפה ואמרתי לו ללכת לשרותים אבל הוא המשיך לעשות על השטיח…כנראה שישן לגמרי…ואז כשהלך לשרותים עשה על המכסה והרצפה, ובקיצור פיפי בכל מקום-חוץ מבשרותים. במקביל אני בגמילת יום עם הילדה, המכונה עובדת ללא הפסקה…אין לי עזרה, בעלי בחול. אני דיי מיואשת. האם יכול להיות שהוא כלל לא מוכן לגמילת לילה? הוא עוד חודשיים בן 4…אשמח לעצתך שוב…
תודה רבה
טלי

[חיים עמית]

שלום טלי,
אני מזכיר לך שמלכתחילה בנך היה פחות מוכן פיסית לגמילת הלילה, וניכר שקשה לו להתאפק לאורך לילה שלם. יחד עם זאת, יש לו יכולת שליטה בסיסית תקינה, על פי מה שקורה ביום. אני מציע לך לקחת אוויר, להפסיק להילחץ מההרטבות, להיות מוכנה לכך שהוא ירטיב, לא להעיר אותו בלילה ולא לקחת אותו. במקום זאת, כל ערב לחזור ולהזכיר לו, ברוגע ובלי לחץ, שהוא שולט בהרטבה, ואם ירגיש במהלך הלילה שהוא צריך לעשות פיפי, שיקרא לך או שיתאפק. זה נשמע בנאלי ומיותר, אבל תתפלאי כמה שזה יכול לעזור לו, אם תעשי זאת בעקביות וברוגע.
בברכה,
חיים עמית

[טלי]

חיים תודה, אני אקשיב לעצתך. בין כה ברוב לילות אני מחליפה סדינים, אז אם לטווח הרחוק זה יעשה את העבודה כנראה זה עדיף.
תודה לך על העזרה..

[חיים עמית]

ברצון

[מאת]

תגובות