[יהודה]

יש לנו 3 ילדים. הגדולה בת 5.8 בגן חובה אחריה בת 3.7 בטרום טרום חובה וקטן בן שנה. הגדולה אובחנה כסובלת מקושי בויסות חושי. לפני כשנה ניסינו לגמול אותה ממוצץ ובמקום קיבלנו אצבע בפה. בעקבות פנייה של הגננת שלה שאמרה בשם היועצת שזה הזמן לגמול, עשינו ניסיון לגמול אותה בשילוב של תמריץ חיובי ועזרה בפן מעשי (מרה, הערות) בכל מקרה, במקום אצבע נכנס השרוול או כל דבר אחר. במקביל היא החלה לדבר כמו ילדה קטנה. לזה לא מסכימים בשום אופן ומעירים לה או לא מגיבים לדיבורים האלה. אנחנו כרגע חושבים פשוט להרפות מהנושא של האצבע בגלל הלחץ הרב שזה יוצר. האם אנו לא גורמים לזה שיהיה עוד יותר קשה לגמול בעתיד, או שמא זה המצב והדבר הנכון הוא להרפות?
כמובן שהדבר גם משפיע על אחותה הקטנה שלא רוצה עכשיו לוותר על המוצץ ומפתחת בו תלות נוראית.
נשמח לעצה.

דיון

[חיים עמית]

שלום יהודה,
מאחר שבתכם סובלת מקושי בוויסות חושי, האם ברור לכם שזו הסיבה העיקרית לקושי המתמשך שלה בגמילה? ובכל מקרה, מאחר ויש לה צורך ברור בתחליף, אין טעם לנסות לגמול בלי לספק לה תחליף הולם. מוסכם?
בברכה,
חיים עמית

[יהודה]

מאחר וזה לא ברור לנו במאה אחוז, אך אנו לא מתפלאים, שכן מגיל צעיר יש לה צורך חזק במגע, שהוא הסיבה שבדקנו את הנושא. גם מוסכם שצריך למצוא תחליף. אך לא ברור לנו שאנחנו לא נגיע למצב אחר שהוא גם לא טוב. לכן פנינו להיוועץ. מה דעתך? יש לנו בבית טרמפולינה שעוזר לה להרגע כשהיא צריכה וגם כדור קפיצה (כזה עם אוזניים). איך לא נטעה שוב ונגיע למצב לא רצוי אחר?
תודה.

[חיים עמית]

האם ניסיתם לשאול אותה מה יכול להיות בשבילה במקום מספיק טוב?

[מאת]

תגובות