[שרה]

שלום חיים עמית
נשואה + 3 גילאי: 26 23 10. ההתייעצות נוגעת לגבי בת ה10, ילדה חכמה עם יכולות קוגנטיביות גבוהות, לא רק לדעתי פשוט התעודות והמורות מדברות בעד עצמן. הקושי שלי איתה הם בשלושה תחומים: 1)למרות יכולות לימוד שלה החליטה לעשות את כל המאמצים להיכשל בלימודים כדי לקבל סיוע ותיגבור על חשבון לימודים מהמורות, ואולי גם לזכות לחונכת כמו החברות שלה.
2) היא משקרת בצורה פתולוגית עד שממש לפני כחודש שוחחתי איתה שיחה מאוד קשה שבו הסברתי לה שהשקרים הללו עלולים לסבך אותה בהמון צרות לא איתי אלא בחברה בחוץ. היות שבין אם היא משקרת או לא אני אוהבת אותה ומקבלת אותה כמות שהיא כרגע גם כשאני מודעת שהיא משקרת כדי להשיג דברים ואו נודע לי בדיעבד אני לא עושה כביכול כלום(אני לא דוגלת בשיטת עונשים ואו ריתוק היות שלדעתי לא משיגים בהם כלום חוץ מזה שמבינים שברגע שה"שוטר" הולך ניתן לעשות הכל)אולם לעתיד לבוא השקרים עלולים להחמיר כדי להשיג דברים יותר גדולים ואז עלולים לעבור על החוק ואז להסתבך באמת.
3) הילדה אוהבת שיגעו לה בפות, ואו לגעת בחברות שלה בפות, בעבר כשגליתי זאת שוחחתי איתה והסברתי לה שהיא עדיין צעירה בשביל לתת לאחרות לגעת בה, ושאם מעניין אותה אוכל לתת לה ספרים לקרוא, נוכל לשוחח על כך והיא ענתה לי שזה מביך אותה וביקשה לא לשוחח על כך עוד. אולם בתקופה האחרונה היתה לי הרגשה שהיא ממשיכה לעשות זאת, שלשום היה סרט על התעללות מינית בקטין ועם כל ההסתייגות שלי (הסרט לא לווה בקטעים מוחשיים אלא רק דובר על הנושא)נתתי לה לצפות בסרט וניסיתי לשוחח איתה על הסרט ולבחון את תגובתה אולם היא ממש לא כל כך התייחסה לכך, אתמול כבר לא יכולתי להתאפק ודיברתי איתה ובקשתי שתסביר לי למה היא רוצה שיגעו לה ואו היא רוצה לגעת בהן היא ענתה לי שזה דרך ללמוד על גוף האדם, עניתי לה שזה הדרך לחקור על המין והמיניות, ואם הנושא הזה כולל למידת גוף האדם מעניין אותה ניתן לפנות לספרים וענתה לי שהיא לא מעוניינת לקרוא בספרים כי יש שם המון מלל, הסברתי לה שיש ספרים שמיועדים לילדים בגילה עם פחות מלל.
בהמשך דברתי איתה והסברתי לה שאם היא תיגע באיבר שלה וזה עושה לה נעים זה בסדר אולם זה שהיא כופה על הילדות שיגעו בה ואו היא תיגע בהן זה לא בסדר, ואם הן לא מרגישות נעים ויספרו להורים שלהן ואחד ההורים יפנו למשטרה ויתלוננו על כך היא תיסתבך ולא נוכל לעזור לה בכלום, רק לתמוך ולאהוב אותה כמות שהיא.
לגבי הנושא שאמרה שכך לומדים על גוף האדם שאלתי אותה אם מישהו אמר לה זאת והיא ענתה לי לא.
אני ממש לא יודעת איך לשוחח איתה ומה לעשות עוד כדי שתפנים את הדברים בצורה חיובית ולא דרך ה"פחדות"
סליחה על אורך הכתב.
בברכה,
שרה

דיון

[חיים עמית]

שלום שרה,
למה כוונתך שהיא משקרת בצורה פתולוגית? באילו נושאים? האם תוכלי להביא דוגמה?
בתך מסבירה שדרך הנגיעות בפות היא לומדת על גוף האדם. למה כוונתה? מה היא רוצה ללמוד? מדוע דווקא שם?
בברכה,
חיים עמית

[שרה]

שלום חיים עמית,
הכוונה שלי למשקרת בצורה פתולוגית, היא יש לה מטרה להשיג משהו היא לא תיבחל בשום אמצעי כדי להשיג אותו, הדוגמא הכי טריה שיש לי זה מלפני כשבועיים, ביום שישי מס' שעות לפני כניסת שבת, ביקשה ממני את הפלאפון כדי לדבר עם חברה שלה אבל בפאלפון של אימה, שאלתי אותה אם היא מתכננת לקבוע איתה להיפגש בשבת ואו למטרה אחרת, היא ענתה לי שהיא לא מתכננת לקבוע איתה פגישה היא רק רוצה להזמין אותה לשחק מולה במחשב אמרתי לה אין בעיה, למרות שהיתה לי הרגשה שהיא רוצה לקבוע איתה פגישה(זה לא שאני מתנגדת שתיקבע ותיפגש עם החברה, פשוט קרה כבר מס' שבתות שהן קבעו להיפגש ופשוט הילדה לא הופיעה והיא ביטלה השתתפות בבני עקיבא, לכן כאשר שוחחנו לאחר מס' שבתות שלא המלצתי לה לקבוע להיפגש פשוט שבוע לפני כן ממש אסרתי עליה לקבוע איתה פגישה בשבת היות ואינה יכולה לשוחח בטלפון ויוצא שהיא מחכה לה זמן ארוך במקום אומנם ציבורי אולם אני מעדיפה שלא תעמוד שם לבד, לאורך זמן והבטיחה לי שלא תיקבע, אחרי שנתתי לה את הטלפון האזנתי לשיחתה עם האימא של החברה שלה וביקשה להודיע לה שתפגוש אותה בשעה מסויימת, כאשר דקות לפני כן אמרה לי בפירוש שהיא לא מתכננת לקבוע איתה פגישה, ויש עוד מס' עצום של דוגמאות שבהם היא שיקרה, ואו סיפרה חצאי אמיתות, פעם קרה אפילו שטענה שמורה מסויימת היתייחסה אליה בצורה לא יפה ולא התייחסה למצוקתה של בתי ואחרי שהמשכתי לשוחח איתה וסיפרה את מה שאירע הבנתי שלא דובים ולא יער, פעם גם קרה שאמרה שילדה מהכיתה שלה הזמינה אצל ילדות מכתה ו' שירביצו לבתי מחוץ לבי"ס, שבהתחלה האמנתי ואף פניתי לביה"ס, ואף להורים של אותה ילדה, וכאשר הוברר לי שלא היו דברים מעולם,(אומנם אותה ילדה הרביצה לבתי אבל מדובר בשתי ילדות בנות אותו גיל שרבו על משהו ולצערי התברר לי שבתי היתה זו שהרימה את היד ראשונה, ובעקבות כך גם פנינו לעזרתה של פסיכותראפיסטית)ועוד המון מיקרים שבהם בתי שיקרה וממשיכה לשקר, כאשר כל פעם ששוחחתי איתה על כך של למה שיקרה לי, היו פעמים שענתה שפחדה שאכעס עליה, ואו אצעק עליה וכד'.
בברכה,
שרה

[חיים עמית]

שלום שרה,
תוך כדי תיאור השקרים, הבנתי שפניתם בקשר לכך לטיפול, נכון? איזה סוג של טיפול והאם אתם, ההורים, קיבלתם הדרכה? אגב, התיאור המפורט של השקר בקשר ליום שבת מבליט שמדובר על שקר "נורמאלי" אף כי מאוד מרגיז: בתך רצתה לעשות משהו שאסור, ושיקרה לשם כך.
לא התייחסת לשאלתי הנוספת: "בתך מסבירה שדרך הנגיעות בפות היא לומדת על גוף האדם. למה כוונתה? מה היא רוצה ללמוד? מדוע דווקא שם?"
בברכה,
חיים עמית

[שרה]

שלום חיים עמית,
אכן פנינו לעזרתה והדרכתה של פסיכותראפיסטית, שמיקדה והסבה את תשומת ליבנו לגבי עקביות והתמדה במתן גבולות, והבהרת הציפיות והעמידה בהם.
לגבי השאלה למה כוונתה בלמידה על גוף האדם ולמה דווקא שם, מהתחלה כשהיא ענתה לי את התשובה הזאת היתה לי הרגשה שזה היה סוג של מענה כדי לסבר את האוזן שלי ואולי כך להפסיק את השיחה איתה, אולם כאשר קראתי את שאלתך ביום שישי ניכנס בי ספקות לכן הבוקר שוחחתי עימה שוב ושאלתי אותה למה התכוונה כשאמרה שבנגיעות בפות היא לומדת על גוף האדם? לאחר דקות ארוכות שלא ענתה לי פישטתי את השאלה ושאלתי אותה למה לדעתה דווקא בנגיעות שם היא לומדת על גוף האדם ולא על הלב? ואו הפנים, הבטן, ואז ענתה לי שאת הלב לא רואים לכן לא ניתן ללמוד על כך, ואילו בנגיעות על הבטן הן נוגעות כאשר הן משחקות ב"רופא", אולם לגבי הנגיעה באזור לא היה לה מענה מדוייק.
בברכה,
שרה

[חיים עמית]

שלום שרה,
אם כך, אפשר להשמיע צפירת הרגעה: בתך סקרנית בקשר למיניות של עצמה,והיא מיטיבה לבטא את עצמה בקשר לכך. היא חוקרת את גופה, דווקא באזורים המסקרנים והפחות נגישים, וזה טבעי. כנראה שרמת היצריות הכללית שלה גבוהה, וגם זה נורמאלי, והיא מתקשה להסתדר עם מגבלות ועכבות. מה דעתך? זה מסביר גם חלק מהשקרים שלה.
בברכה,
חיים עמית

[שרה]

שלום חיים עמית,
אכן אני מסכימה עם כך, אולם הדבר שמטריד אותי הוא שבחקירות שלה היא לא מסתפקת רק בגופה אלא משתפת, ומשתתפת עם חברות, שזה קצת מטריד אותי, היות שאני חוששת שהיא מאלצת, ואו החברות מאלצות אותה בנגיעות הללו.
ועוד דבר שאני חוששת ממנו עצם האמירה הזאת שאם אחד ההורים של אחת החברות שלה יגלה זאת עלול להגיש עליה תלונה במשטרה, האם ייתכן שהפחדתי אותה?
בברכה,
שרה

[חיים עמית]

שלום שרה,
חששותייך לא לשוא, ואכן זה עלול לקרות, לכן הבעיה אינה אם הפחדת אותה, שזה לא רעיון רע בכלל, אלא אם זה יותר מדי, ולא נראה כך. שמת לה גבול נכון, ונראה שגם לא הגזמת בעניין. כן כדאי לכם לבדוק את עצמכם, ההורים, מדוע בתכם נאלמת לשקר לכם, במקום לדבר אתכם בצורה ישירה על מה שהיא רוצה, גם אם אינו תואם את ערכיכם.
בברכה,
חיים עמית

[שרה]

שלום חיים עמית,
מאז שהילדה החלה לדבר באופן ממש רציף שזה בסביבות שנתיים וחצי, הילדה לא יודעת אם זאת המילה הנכונה לתאר אולם היא פתחה את הפה בשקרים, שזה הדהים אותי הדוגמא שהכי השאירה את חותמה עליי היה שיום אחד היא באה אליי ואמרה לי שהילדים בגן הרביצו לה(עד גיל שלוש היא גדלה איתי בבית) בהתחלה הסקתי שאולי כאשר אחד הילדים הבוגרים שלי לקחו אותה לגן משחקים אירע משהו בין הילדים לכן כאשר סיפרה לי רק אמרתי לה כמה זה לא נעים וכואב כאשר מרביצים, יותר מאוחר כאשר הילדים היו בבית שאלתי אותם אם מישהו בגן המשחקים הרביץ לה, ואו דחף, או צעק עליה, והם ענו שאף ילד לא התקרב אליה. ומאז אפשר להגיד שהילדה חיה בתוך העולם שלה בבחינת מה שמתאים לה לאותם רגעים, ומאז אני תמיד מדגישה כמה חשוב להגיד את האמת כמובן לפי רמת הבנת הגיל, בהתחלה זה היה ברמזים שזה לא נעים כשלא מספרים אמת לאחר מכן כשעלתה לגן עיריה וגם קרה שהילדה סיפרה לי שקרים לפי עצת פסיכולוגית של הגן המליצה לי לעמת אותה ולשיים לה את המעשה שלה, אולם לאחר מס' חודשים שלא היה שיפור רק החמרה מבחינה ריגשית הפסקתי לקרוא למעשים שלה שקרים, וגם זה לא עזר רוב השיחות התנהלו בשקט וברוגע, אולם היו פעמים שגם לווה בצעקות לצערי הרב, מאז ועד היום אני לא מוצאת את הסיבה שהילדה משקרת לי, תאמין לי היו לנו המון שיחות הבהרות של למה שיקרת שתמיד ענתה לי פחדתי שתצעקי עליי, ואו הרגשתי לא נוח, או לא נעים, ותמיד זה לווה בהבטחתי שכל היא תתמיד באמירת אמת היא לא תיסתבך ב"שיחות נפש" ואו "הרצאות" ארוכות, ואו בשום כעסים או צעקות, וזה הסתיים בכך שהיא תישתדל לספר את האמת ולצערי הרב זה ניגמר באותו רגע של האמירה שלה.
בברכה,
שרה

[חיים עמית]

שלום שרה,
נראה לי שמגיל צעיר התייחסת בחומרת יתר לשקרים הטבעיים של בתך. לא כל אי אמירת אמת בגיל הצעיר היא שקר, במובן המבוגר. פעמים רבות זה צורך בתשומת לב, רצון לבדוק את הכוח, אמונה תמימה ואמיתית וכיוצא באלה. נראה שבתך קיבלה תשומת לב רבה במהלך השנים מאי אמירת אמת…
בברכה,
חיים עמית

[שרה]

שלום חיים עמית,
לצערי הרב כאשר שמתי לב לכך התחלתי "לסנן" התייחסות לשקריה, אולם המצב עדיין ממשיך, ואני ממש מקווה שבאיזה שלב זה יתמתן ואו יפסק, אולם האם לדעתך כדאי להתייחס ולהתמיד ולעמת אותה אם כל אי אמירת אמת ואו אי דיוק, ואו להתעמת רק עם דברים ממש מוחשיים, היות שלפעמים אני נוטה להזכיר לה שבגלל השקרים שלה היא כמעט הסתבכה עם החברות שלה כאשר ניסתה לערב אותי,ומאז אני לפעמים כאשר יש לי הרגשה שהיא לא מספרת את הדברים אני נוטה להזכיר לה, אבל אני מרבה להרהר שאולי אני צריכה להפסיק עם כך?
בברכה,
שרה

[חיים עמית]

שלום שרה,
בהחלט שכדאי לך להמעיט בהתייחסות לכך, אלא היכן שזה הכרחי.
בברכה,
חיים עמית

[שרה]

שלום חיים עמית,
תודה רבה על העצות המחכימות, אולם ברשותך רציתי לשאול האם יש עוד דרך או שיטה שדרכו אוכל לבתי להפנים את החשיבות של לא לכפות על חברות וכמובן גם עליה משחקים כפי שתארתי?
בברכה,
שרה

[חיים עמית]

שלום שרה,
כפי שהבנתי עד כה, הבעיה היא לא שהיא מאפשרת לכפות עליה, אלא שהיא כופה משחקי חקירה מינית על אחרים, נכון?
נוסף למה שעשית עד כה, מה שחשוב זה לבדוק את ההבנה של בתך: לא רק הפחד, ההימנעות בגלל השוטר החיצוני. את זה ניתן לעשות בשיחה רגועה, שלא קשורה לשום אירוע במציאות. למשל, את יכולה לנצל את עניין החופשה המתקרבת, ובעוד שבוע לערך, לנהל איתה שיחה לקראת החופשה, ובין היתר, כבדרך אגב, לבדוק איתה האם היא זוכרת את הכללים בקשר לחקירה של גוף של האחר, ולוודא שהיא מבינה שזה אסור ומדוע.
בברכה,
חיים עמית

[שרה]

שלום חיים עמית,
אכן עיקר הבעיה היא שהיא כופה על הילדים להמשיך את המשחק, היות שמי יוזמת את המשחק מלכתחילה זה לא כל כך ברור לי.
לגבי ניהול שיחה לקראת החופשה המתקרבת אכן אעשה זאת, ולברר בדרך אגביות את הבנתה והפנמת החוקים לגבי חקירה של גוף אחר.
תודה רבה,
שרה

[חיים עמית]

שלום שרה,
את מוזמנת לעדכן בהמשך.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות