[יניב]

היי עמית,
יש לי 2 בעיות.
הילד בן שנה ו3 חודשים
בעיה ראשונה זאת שהילד לא עוזב אותי לשנייה, הוא לא יכול להיות עם אף אחד אחר וגם לא עם אמא שלו.
בהתחלה לא הפריע לי אסל עכשיו אני כבר לא מסוגל, ברגע שמתרחק ממנו מטר הוא כבר מתחיל לצרוח ולהיות חרד ברמה שממש מפחידה ולא ניתן להרגיעו עד שאני מרים אותו או נוגע בו.

בעיה שנייה זה שהוא לא מסוגל לישון לבד.
ברגע ששם אותו בלול שלו הוא ישר עומד ולא מפסיק לצרוח ברמה מחרידה ומפחידה.
הוא גם לא מפסיק לבכות ולצעוק במשך זמן רק. לא נרגע לשנייה עד שהוא לא רואה אותי.
אין לנו ברירה אלא לקחת אותואיתנו למיטה ושיישן איתנו.
בהקשר לבעיה הראשונה גם בשינה הוא חייב שאני אשן איתו ולא אמא שלו אחרת הוא ישר צורח ובוכה עד שאני מגיע.
לפעמים אשתי מרדימה אותו בלול שאני לא נמצא בבית אך ברגע שהוא מתעורר והוא תמיד מתעורר מספר פעמים בלילה הוא צורח וחייבים להעביר אותו למיטה שלנו ושיישן לידי.
חשוב לציין כי בעבר בדיל 8 חודשים הוא היה ישן לבד, מניחים אותו בלול והוא היה נרדם ופתאום זה השתנה.
נשמח לעזרתך בנושא מכיוון שאינו מסוגלים להתמודד עם זה.
תודה מראש, יניב

דיון

[חיים עמית]

שלום יניב,
אני מבין שהקושי של בנכם לישון לבד הוא מגיל 8 חודשים, אבל הצמידות אליך היא מאז ומתמיד. מה קורה כשאתה לא בשטח? האם יש לכם השערה מדוע זה כך בצורה כל כך קיצונית? מה תהליך ההשכבה לישון שמתקיים אצלכם?
בברכה,
חיים עמית

[יניב]

תודה על המענה,
בגיל 8 חודשים הוא ישן לבד היינו אומרים לו לילה טוב , מניחים אותו מכסים אותו והוא עם עצמו עד שנרדם.
מגיל שנה בערך התחיל הבעית שינה, אנחנו מקלחים אותו, מאכילים אותו ושמים אותו לישון. כך גם היה בגיל 8 חודשים כאר ישן לבד.

כשאני לא בשטח הוא בסדר, משחק חייכן מאוד ובגן הואמנרדם בקלות ומשחק עם כולם כך גם בבית כאשר אני לא נמצא.
אך ברגע שהוא רואה אותי לשנייה ישר מתחיל הבכי.
אין לי מושג מדוע הוא קשור אלי כל כך..אוחי בגלל שאני חוזר פעמיים בשבוע ב8 בערב אבל שאר הימים כולל שבת הוא דבוק אלי ולא זז ממני.
אם אנחנו יוצאים החוצה לגן משחקים אז הוא משחרר ממני

[חיים עמית]

אז ראשית מה שקרה לבנכם בגיל שנה לערך הוא נורמאלי לחלוטין: שנתם של ילדים קטנים עוברת שינויים במהלך התפתחותם. למשל, בגלל התחלת חלומות וחרדות. תגובתכם לכך מחמירה, כנראה, את הבעיה. כיצד מתרחש תהליך ההשכבה כאשר אתה אינך בכלל בשטח? האם ניסיתם זאת? האם הצרחות אחרות? כתבת שאתה ישן איתו? למה הכוונה?

[יניב]

התהליך מתבצע אותו תהליך כמו שאני בבית.
מתקלח, אוכל ומניחים אותו בלול.
לפעמים הוא קצת בוכה אבל בסוף נרגע ומהר, כי אני לא בבית.
הוא קם באמצע הלילה מלא פעמים ונורא קשה לקום אליו כל כך הרבה פעמים ואנו נאלצים להביא אותו אלינו למיטה וכך הוא ישן רגוע כל הלילה. זה כמובן שאני לא בבית.
ברבע שאני בבית מראש הוא ישן איתנו במיטה מכייון שלא נותן לאף אחד אחר להיות איתו ולנסות להרדימו
ברבע ששמים אותו בלול הוא מתחיל לבכות ולצעוק.

[חיים עמית]

בדרך כלל אנחנו רואים תופעה של שתלטנות הילד הקטן על אמו, והנה במקרה שלכם זה הפוך. מעניין. יש לכם הסבר לזה? בכל מקרה, ברור שבהתנהגותכם אתם משתפים פעולה עם שתלטנות זאת, ואף מחזקים אותה. זה בסדר שאתם מאפשרים לבנכם להגיע למיטתכם, כי באמת קשה לתפקד אחרת. אבל, זה לא בסדר שאתם מאפשרים לו להחליט מי יטפל בו.

[יניב]

מה ניתן לעשות?
אתמול בערב לא הייתי בבית והוא נרדם, כשהוא התעורר ב 10 בלילה עדיין לא הייתי בבית והוא התחיל לצרוח וחבכות ולחפש אותי בכל החדרים בבית.
רק כשהדעתי ב11 וחצי הוא נרדם איתי במיטה.
נשמח לדעת מה עושים כי זה כבר מנייף ומתיש.

[חיים עמית]

לא ברור לי כיצד תינוק מחפש אותך בכל החדרים בבית באמצע הלילה! נראה לי שמתרחש אצלכם קלקול רציני שממנו אתם ובנכם סובלים מאוד. אני מציע לכם לפנות לייעוץ מסודר, שכן כל ייעוץ שטחי כאן עלול להחמיר את המצב במקום להקל.

[אריאלה אדרי]

לדעתי, יש כאן עניין עם ההיעדרויות של האב מהבית. האם הן קבועות או מזדמנות?
הן מחויבות המציאות? האם יתכן כי הילד חש את היעדרו של האב ומגיב לכך?

[חיים עמית]

שלום אריאלה,
זו הערה מעניינת. מהתיאור של יניב התרשמתי שלאב נוכחות קבועה ומשמעותית מאוד, אבל אולי יתכן שאין הדברים כך.

[מאת]

תגובות