[ג'מילה]

שוב שלום,
הפעם ארצה להתייעץ לגבי בני בן ה 7. כאמור, אני גרושה שחיה עם בן זוג. בני נוהג במקרים רבים בהם לא מקבל מה שרצה לומר שהוא ילך לבית אחר. עד לא מזמן היתי מנסה ללכת איתו בדמיון לבית החלופי שהוא מדמיין ושואלת לגבי המיקום והחוקים שיהיו בבית החלופי הזה וזה היה מרכך אותו קצת…
בזמן האחרון הוא היה ממש בוכה וכועס ולא רוצה לשתף פעולה. בפעם האחרונה שזה קרה, הלכתי (יש לציין שבלי כעס) ואמרתי לו שאני יעזור לו להכין תיק עם בגדים ושבאני הייתי מאוד שמחה אם הוא יחליט להישאר כי כאן זה הבית שלו, ושלא ישכח להתקשר רק לעדכן אותי שהכל בסדר איתו. הוצאתי תיק והלכתי לכיוון החדר שלו, שמתי שם קצת בגדים והגשתי לו את התיק. הוא פתאום נעצר, כאילו יצא ממנו כל האויר ושאל אם אני רוצה שהוא ילך. חזרתי שוב על דבריי ברגיעה- שמבחינתי כאן הבית שלו ואני אוהבת שהוא כאן. הוא נפתח ושוחח איתי והרגשתי שיכולתי לדבר איתו על העניין שבגללו הוא בכה מלכתחילה. יש לציין שמאז לא חזר על האמרה הזו ובאופן כללי הרבה יותר רגוע, גם כשלא מקבל מה שהוא רוצה. אבל אני נשארתי עם חשש שאולי עשיתי לו טראומה? מה דעתך?

דיון

[חיים עמית]

שלום ג'מילה,
לא נראה כך. נראה שבעמדה העניינית, הרגועה, הצבת לו גבול ברור, שעזר לו להתארגן יותר טוב עם עצמו.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות