[מיכל]

שלוםפ חיים
השבוע קרה מקרה שאני מאוד מתלבטת לגביו.
בתי בת ה 9 חיכתה לי שאבוא לקחתה בסיום יום הולדת. במקביל הייתי ביומולדת של אחיה יחד עם אמא נוספת שלה גם היה ילד שחיכה לה איפה שבתי חיכתה. לא ראיתי כל קושי עם העובדה שאני שולחת אותה להביא איתה גם את בתי. הודעתי לבתי שלא אני אגיע אלא אותה אם , היא ענתה לי בהודעה שהיא לא רוצה אבל זה כבר היה מאוחר מדי. בכל מקרה, היא סרבה לעלות עם אותה אם ומצאה לעצמה טרמפ אחר.
בחוויה שלה היא לא מספיק מכירה את האם הזו וחוץ מזה היא זונאת את בנה ואינה מוכנה לנסוע איתו באוטו.
אני מאוד כעסתי על שהפרה את בקשתי. כעסתי כי ראיתי בזה מעשה קפריזי ולא מכבד אותי או את אותה אם. מצד שני יש בזה גם משהו ראוי להערכה שהיא לא מוכנה לעלות לאוטו עם כל אחד ואם היא לא מסםפיק מכירה, היא מסרבת.
אני ממש בקונפליקט עם עצמי האם היה זה מעשה הראוי להערכה או פשוט מעשה מתריס וחצוף. אני ממש מתקשה להלחיט. אשמח להארה.
מיכל

דיון

[חיים עמית]

שלום מיכל,
אני מבין את ההתלבטות. האם מקובל עליך שבתך מצאה לעצמה טרמפ אחר? האם היא אמורה הייתה לבקש ממך רשות, להתייעץ איתך? זה בסדר לחזק את בתך על האסרטיביות שלה, בתנאי שיהיה ברור שהיא חייבת לקבל את אישורך לאלטרנטיבה.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות