- This topic has 6 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 7 שנים, 2 חודשים by
.
-
דיון
-
שלום ד״ר עמית,
הבת שלנו בת 7, בכיתה א. היא ילדה נעימה, מקסימה וטובת לב. הבעיה הענקית היא העקשנות שלה, שבעיקר מתבטאית בבקרים – היא מתקשה להתארגן בזמן לבית הספר. היא קמה כשעה לפני זמן היציאה מהבית, מכינה בגדים בלילה שלפני, אבל עדיין לוקח לה המון זמן להתלבש ולעשות את המשימות הקטנות של הבוקר. הכל טוב ויפה, רק שהיא עושה את כל זה תוך כדי זה שאנחנו מאיצים בה (אנחנו חייבים להגיע לזמן בעבודה ולקחת את אחיה הקטן), ושהיא יודעת שהיא מרגיזה אותנו. היא מוצאת ספר או מתחילה לצייר, או שפתאום נכנס לה ג׳וק לראש ״אני רוצה צמה כזו ולא אחרת״, ״רציתי שאבא יקח אותי״ (והוא בינתיים נסע) ומוצאת דווקא את הדברים שהם לא הגיוניים לשעה לחוצה זו של הבוקר. היא מכעיסה אותנו מאד מכיוון שהיא ״מטפסת על עץ גבוה״, לא מצליחה לרדת ממנו, בוכה וכעוסה, ואנחנו מחזיקים את עצמינו להיות מכילים וקשובים, עד שבסוף אנחנו מתפרצים ומדברים לא יפה אליה וגגוררים אותה בכוח. וכולנו בבית מתחילים את היום עם אנרגיה של כעס וצעקות ואכזבה. היתה פעם למשל גררנו אותה בסוף החוצה ללא נעליים, כי היה כבר 8:10 (!), וגם מהאוטו לבית הספר היה צריך להוציא אותה בכוח. אנחנו לא מענישים בדרך כלל, ושומרים על גבולות בשיחה. אבל בבוקר, פשוט שום טקטיקה לא עובדת. אלא אם היא בעצמה בסוף מתרצה מרצונה. מה עושים? אנחנו חסרי אונים וממש כבר עייפים מהעניין. תודה רבה, אחינעם