[דוריו]

שלום רב
בתי תהיה בת 4 בספטמבר. גמולה ביום מגיל שנה וחצי. בגלל עצלנות שלנו וחוסר נכונות להתמודד (בעיקר מצד בן זוגי) לא גמלנו אותה בלילה עד עכשיו. חשוב לציין שלפני כחצי שנה היה שבוע שלם שקמה עם חיתול יבש ובעקבותיו הורדנו את החיתול אך כבר באותו הלילה הרטיבה במיטה וביקשה לחזור לחיתול וכך היה.
לפני חודש וחצי החלטתי שהגיע הזמן להפסיק עם חיתול בלילה. דיברנו איתה על זה שמעכשיו עושים פיפי בלילה רק בשירותים. כמו כן הדלקנו את האור השירותים ושמנו ישבנון כך שתהיה לה גישה נוחה לשירותים בלילה. מאז ועד היום כל לילה הילדה מרטיבה במיטה ולפעמים גם יותר מפעם אחת. אנחנו די מיואשים ולא יודעים מה לעשות.
חשוב לציין:
1. שאנחנו לא עושים ענין כשהיא מרטיבה רק מזכירים לה ש"פיפי עושים בשירותים".
2. לרוב היא בכלל לא מתעוררת מההרטבה (אנחנו בודקים אותה בלילה ורואים שהיא רטובה).
3. נולדה לה אחות לפני 3.5 חודשים (שהיא מאד אוהבת ומגיבה אליה בצורה מאד חיובית).

מה ניתן לעשות בנדון?

שאלה נוספת בתחום אחר:
לאחרונה (שבועיים בערך) היא התחילה לגרד באף עד כדי דימום ולקלף את השפה העליונה. אנחנו מדברים איתה על זה ומסבירים שזה לא טוב (אפילו הצענו פרס אם תפסיק) אבל שום דבר לא עובד. לפעמים היא קמה בבוקר עם אף שכולו דם מרוב גירוד. ממה זה נובע וכיצד ניתן להפסיק את התופעה?

בתודה מראש!

דיון

[חיים עמית]

שלום דוריו,
לגבי ההרטבה, האם אתם מקפידים שלא תשתה סמוך לשינה? האם אתם מקפידים שתתפנה לפני השינה? כיצד בתכם הגיבה להחלטה שלך להפסיק חיתול בלילה?
לגבי הגירוד באף, יתכן שהדברים קשורים, ומבטאים מצוקה של בתכם. האם יש אפשרות שיש גורם מתח בבית שהיא "מריחה" אותו, ומגיבה אליו?
בברכה,
חיים עמית

[דוריו]

לגבי ההרטבה היא לא שותה הרבה במהלך היום שותה לגימה של מים לפני השינה ואנחנו מקפידים שתעשה פיפי לפני השינה. היא שמחה בנוגע להחלטה על הורדת החיתול כי היתה מתלוננת שהוא עושה לה סימנים.

בנוגע לגירוד באף, יכול להיות שאני קצת חסרת סבלנות יותר עכשיו כשאני צריכה להתמודד עם התינוקת ואיתה בחופש הגדול ובייחוד בערבים כשבעלי עובד ואני לבד איתן. אני לפעמים מרגישה אשמה על שאני נוזפת בה כשהיא דורשת עודף תשומת לב דווקא במצבים שאני חייבת לטפל בתינוקת. אז יכול להיות שזו הסיבה? אם כן מה לעשות?
מעבר לזה ולתינוקת החדשה היא מתחילה גן עירייה לראשונה אבל אתמול במפגש עם הגננת היא חזרה מאד מרוגשת ושמחה ולא יכולה לחכות להתחיל את הגן.
תודה ולילה טוב
דורין

[חיים עמית]

לגבי ההרטבה, המטרה אינה שהיא תתעורר בלילה ותרד לשירותים, אלא שתלמד להתאפק עד הבוקר. כדאי לדבר איתה על כך. איך באופן כללי יכולתה להתאפק במהלך היום?
לגבי הגירוד באף, זו בהחלט יכולה להיות דרך למשוך תשומת לב, ולכן עדיף להתעלם, מצד אחד, ולהעניק ביוזמתך תשומת לב מצד אחר.

[דוריו]

במהלך היום היא יכולה להחזיק הרבה זמן בלי לעשות פיפי. אז מה כדאי לעשות?

עכשיו שהחופש נגמר 🙂 אני בהחלט אנסה להירגע יותר ולתת לה יותר תשומת לב.

[חיים עמית]

להבהיר לה שהמטרה היא להתאפק במהלך הלילה, ורק אם אין ברירה לקום לשירותים, ממש כמו שהוא במהלך היום.

[דוריו]

אני אנסה.
תודה רבה על המענה המהיר ☺

[חיים עמית]

ברצון

[יונתן]

שלום חיים,
המקרה שתואר לעיל ממש מתחבר לי למקרה של ביתי-
בת שנתיים וחמישה חודשים, גמולה ביום כבר כחצי שנה, כולל בשנת הצהריים.
מזה כ-3 חודשים יש לא מעט הרטבות בצהרים – יום כן יום לא.
מלבד זאת, דיברנו איתה כבר תקופה על להוריד חיתול בלילה.
היא הייתה מאוד בעניין ורצתה כל הזמן לישון בתחתונים.
אמרנו לה שאם תקום עם חיתול יבש – נעבור לתחתונים.
אלא, שאחרי מקרה אחד כזה -שקמה יבשה, הורדנו את החיתול, ומאז היא מרטיבה כל לילה.
לרוב היא בכלל לא מתעוררת מכך, ויכולה לישון עד הבוקר.
אנחנו לא עושים מזה עניין, וגם לא חושבים שלהעיר אותה באמצע הלילה כדי ללכת לשירותים זו השיטה,
אבל מרגישים אובדי עצות.לא ברור לנו מה יגרום לה להתאפק למשך כל הלילה?
אנחנו גם לא רוצים לחזור אחורה, ולהחזיר לה את החיתול.
אציין שביום יכולה להתאפק הרבה, נוהגת לשתות לא מעט,ובערב מקפידים ללכת לשירותים לפני השינה ולשתות מעט.
אודה לעצתך,
יוונתן

[חיים עמית]

שלום יונתן,
למה אתם כל כך נחושים לא להחזיר לה את החיתול? נראה שבתכם אומרת לכם בצורה ברורה שהיא עדיין לא בשלה לתהליך: קשה לה לילה שלם להתאפק או להתעורר באמצע הלילה לשירותים. אפילו בשנת צהריים קצרה קשה לה, אז בלילה? הלא כן?
בברכה,
חיים עמית

[יונתן]

תודה חיים,
אני מקבל את עמדך שאפשר גם להחזיר את החיתול,
אלא שהיא עצמה מאוד רוצה לישון עם תחתונים ולא עם חיתול.
וגם –
מה יכול לגרום לה לרכוש את היכולת שלא להרטיב – רק הזמן?
האם פשוט צריך לחכות די זמן עם החיתול עד שתתחיל להתעורר באופן קבוע יבשה – ואז להסיר אותו?
האם מדובר בתהליך פיזיולוגי בעיקרו – או שנדרשת גם מוכוונות רגשית/מחשבתית לכך – לשאיפה שלה לקום יבשה – שתשפיע על ההרטבה או אי-ההרטבה?
בסופו של דבר, הרי תהליך הגמילה ביום מלווה בלמידה – ללכת לסיר וכו' – ולא רק מחכים שהילד יפסיק מעצמו לעשות בחיתול.
איך גורמים לדבר כזה גם בלילה?

[חיים עמית]

תהליך גמילה כרוך בשלושה תנאים: מוכנות פיזיולוגית, הבנה קוגניטיבית ורצון. האחרון הוא כמובן הבעייתי ביותר. האם יתכן שאצל בתכם, בצד ההבנה והרצון שללא ספק יש לה, יש גם קושי, אולי לא גדול, במוכנות הפיזיולוגית? האם היא מסוגלת להתאפק במהלך היום ולכמה זמן? מה הדיווח בגן?

[יונתן]

במשך היום היא מצד אחד שותה המון, אך יודעת ללכת בזמן להתפנות.
במקרים בודדים כאשר עסוקה ומרוכזת במשחק – יכול לברוח לה.
באשר להתאפקות – יכולה להחזיק מספר שעות בלי ללכת לשירותים, אם כי לרוב התכיפות יחסית גבוהה לאור השתיה המרובה.

[חיים עמית]

יתכן, אם כך, שיש גם חולשה מסוימת של השרירים הטבעתיים. ככל שתגדל, השרירים יתחזקו. הייתי מחכה כרגע אם הגמילה בלילה.

[מאת]

תגובות