- This topic has 5 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 10 שנים, 10 חודשים by .
-
דיון
-
שלום רב,
נושא כאוב אצלנו בבית…הבכור בן ה10 (אח לעוד שני אחים קטנים) כבר המון זמן מפחד להיות לבד (מעל שנתיים) לא מדובר על מקרה שהלכנו מהבית אלא בתוך הבית עצמו…צריך ללוות אותו לשירותים, לשבת לידו כשהוא מתקלח ולהיות בחדר שהוא מנסה להרדם.לטענתו הוא מרגיש בנוכחות מפחידה כאילו שמישהו שם ובתחושות פחד..הוא בעצמו מבין שבאופן הגיוני אין לו באמת ממה לפחד ושאין שם כלום אך עדיין הוא פוחד. היה בטיפול בעניין שעזר קצת אבל לא פתר את הבעיה (והפתרון אינו נראה באופק). זה כבר נהייה רוטינה אצלנו שהוא לא הולך לשום מקום בלעדינו, נרדם איתנו במיטה ולא עושה אמבטיה או שיניים מבלי שאנחנו בפועל לוקחים אותו. בלי קשר לעניין הפחד שלו הוא מאוד בעייתי בכול נושא התפקוד, לקום לביה"ס להתלבש, לעשות שיניים, לאכול…כול דבר לוקח לו שעה ועד שלא נגיע לצעקות או בכוח שנעזור לו להתלבש לא יקרה כלום. כאילו שהפחד הוא תירוץ לעצלנות והעצלנות תירוץ לפחד ושניהם משתלבים יפה מאוד בכול הנושא של להיות פסיבי. למעט זה מדובר על ילד נבון מצליח בלימודים ומקובל על חבריו כאילו שבחוץ יש ילד אחד ובבית הוא וזר להיות בן 4. איך אפשר לעזור לו להתבגר?