• מאת
    דיון
  • #7640 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום,

    קורה לדעתי בכל משפחה בארצנו הקטנטונת ואנו מתמודדים עם סוגיית הכינים.
    אצלנו מי שטיפל בבעיה היה אביהם של הילדים מאחר ואני לא רואה טוב.
    עברה עליינו תקופה ארוכה של שקט בערך 5 שנים נקיות מכינים.
    הבכורה התלוננה תקופה ארוכה מבדיקה שלי לא מצאתי דבר.
    ביקשתי מהבת שתבקש מאבייה לבדוק מאחר והוא מומחה וסביר שאם הוא יבדוק הוא יגלה בצורה טובה יותר אם יש או אין.
    הבת חזרה ואמרה שאבא אמר שהיא נקייה.
    הגרוד נימשך ואיתו חוסר השקט של הבכורה – רק היא מתגרדת.
    יש לה שייער ארוך מאוד, סבוך, מלאה, שמקשה את הטיפול.
    קיבלתי מימנו מיסרון זועם על מצב העיניינים …
    עשינו פה בבית מה שצריך,(נאלצתי לקצץ באורכו של השייער)בינתיים האחיות נידבקו גם.
    הוא יוצא בהצהרות שזה התפקיד שלך כאמא לטפל בהן ושהוא לא לוקח אותם ולא מטפל בהן. הוא לא מוכן שהבית של אביו יתמלאה בכינים.
    הוא מתקשר אל הילדים ושואל אותם אם טיפלו בהם באייזה חומרים מתי מי ואיך.
    הבעייה לא ניפתרת בשבוע הראשון ו או בטיפול הראשון.

    הוא שולח אליי מיסרונים מאיימים שהוא יפנה לרווחה על הזנחה שלי את הילדים.
    הוא יבדוק את הילדים בחדר המדרגות ואם יהיו להם בייצים או כינים הוא לא ייקח אותם אליו.

    בסופו של דבר הוא לוקח אותם.גם כשהוא כן מוצא בייצי כינים על ראשם.

    פניתי אל הרב ביקשתי שידבר איתו ויתריעה בפניו כי הוא למעשה פוגע בילדים זה מעשה שלא ייעשה. הוא משפיל ומבזה אותם ברחוב לעייני כל.

    הרב התחמק באלגנטיות ואמר שאין באפשרותו לעשות דבר כרגע שהוא מקווה שהאבא לא יממש את דבריו ושהוא ייפנה לגורם שלישי בעיניין, לצורך התייעצות,איך להתמודד עם האבא.
    הרב שאל אותי למה לדעתך הוא מתנהג כך עניתי שלדעתי יש לו רגשות אשמה בשל העובדה שהוא לא רואה את הילדים כפי שהתחייב וקשה לו עם זה. זו דרכו להראות ולהביעה דאגה לשלום הילדים. בתקופה האחרונה הוא לא רואה את הילדים באמצע השבוע רק בסופ"ש/חג. הוא מבקש ואני מסכימה,אולי עליי לסרב.אבל אני לא רוצה שהילדים יקבלו את הרושם שהם לא רצויים והם מהווים קושי או נטל,נכון שיש לי את התוכניות שלי,ולא פעם נאלצתי לבטל בשל הבלטמים שלו.או להזמין בייביסיטר הבייתה.

    הוא ממשיך גם היום שהם נקיים לבדוק את הראשים שלהם באמצע הרחוב,בחנייה ואפילו כשהם עומדים על הכביש.

    יש לך עייצה מה לעשות בעיניין הזה ?
    בתודה מראש ובברכה לחג שמח,קרל.

מוצגות 25 תגובות – 1 עד 25 (מתוך 25 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #7641 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום קרל,
    כיצד ילדייך מגיבים לכך?
    בברכה,
    חיים עמית

    #7645 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום,

    ילדיי מגיבים בהכנעה.
    לא מתנגדים. לא אומרים שום דבר.
    מקבלים את מה שקורה.

    אני כמובן לא אומרת להם שזה לא בסדר או שיתנגדו ולא יסכימו למה שאבא עושה.
    לא שאלתי אותם איך הם מרגישים עם זה ומה זה עושה להם.
    הוא מחייב אותם לבוא עם שייער אסוף ולא ללכת בשער פזור כלל.
    בבית הם יכולים ללכת כמובן איך שהם רוצים.
    שוב לא דיברנו על זה בפורום המשפחתי.

    לי מספיק העובדה שהם לא רוצים כ"כ ללכת.
    כשהבת מדברת על הגעגועה הבייתה ולכך שלא נוכל לדבר בטלפון.
    כשהבן שואל אם הם חוזרים ביום המחרת ולא נישארים שם גם לשבת.
    עצם הדיבור הישיר שנאמר כי פה הם מרגישים בבית ושם לא נוח להם.

    האם יהיה נכון לשאול אותם מה הם מרגישים בקשר לזה ?

    יום ניפלא,קרל.

    #7647 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום קרל,
    כן, אני חושב שכדאי שתפתחי להם דלת, ואולי חלון לתחושותיהם. ירצו – יכנסו; לא ירצו – יישארו בחוץ. ברור שהם אמביוולנטיים, ולפחות שיוכלו לדבר על תחושותיהם.
    בברכה,
    חיים עמית

    #7666 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום,
    אתמול בזמן הארוחה בחרתי להעלות את הנושאוהתגובות היו :
    הבכורה אני לא יודעת על מה את מדברת אני הרי תמיד מגיעה אחרונה – לרכב.
    הבן – לא יודע אני לא ראיתי שום דבר !
    אמרתי לו אנחנו ירדנו יחד למטה ואתה לא זוכר ?
    הוא ענה בבטחון שוב שהוא לא ראה שום דבר .
    הבת בת ה – 7 שתקה והלכה עם אחייה בתגובה הראשונית,לא זוכרת שום דבר – אותה האבא בדק.
    הקטנה בת 4 אמרה לי שאותה הוא בדק היא זוכרת ולא היה לה נעים.

    אמרתי לילדים שאני שואלת כי חשוב לי לדעת איך אתם מרגישים עם זה לי זה הפריעה ובאותו רגע לא ידעתי מה לעשות.

    מאוד שמחתי שהבת הקטנה נימצאת במקום שהיא רואה את הדברים ומסוגלת לומר שהפריעה לה – הייתי שמחה יותר אם היא הייתה מדברת על זה ביוזמתה ואולי הציפייה הזו שלי מימנה מוגזמת.
    כואב לי שהילדים לא מסוגלים לעמוד מולו ולומר לו – לא !
    אבל זו בהחלט לא אשמתם.

    בזה זה ניגמר.
    מה עכשיו ?

    אני רוצה לתת להם כוחות/כלים לעמוד ולומר מה הגבול,הם ילדים ויש להם זכויות.
    את מנגנון ההשרדות של לזכור רק דברים חיוביים וטובים והכחדה/הדחקה של ארועים קשים אני מכירה. הם הוכיחו לי לא אחת שגם הם מכירים.

    שבוע ניפלא.
    בברכה ובתודה,קרל.

    #7667 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום קרל,
    נכון, בזה זה נגמר, עכשיו.
    למנגון ההדחקה וההכחשה יש חשיבות קיומית רבה, ואין לדרוס אותו בגסות.
    טוב עשית שפתחת חלון, וטוב פעלת שלא הכרחת לצאת דרכו.
    משב קל של אוויר צח שאב מי שהיה זקוק לזה, כנראה.
    בברכה,
    חיים עמית

    #7690 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום,
    אני חוזרת וקוראת את מה שכתבתי פה חוזרת וקוראת את תגובתך.

    מוצאת את עצמי ניתקעת עם שורה מסויימת בראש שלי.
    אני רוצה לתת לילדים שלי את הכלים והכוחות לעמוד מולו.
    מעלה בי גיחוך קל מאחר ואני עצמי לא עומדת מולו.
    מעדיפה להמנעה בכל דרך מיכול עימות.
    פועלת לפי האינסטינקט ההישרדותי הראשוני המוכר מהבית שליווה אותי והגן עלי כ"כ הרבה שנים. להתקפל,להתכווץ,לשתוק,לספוג,להעלם,להיות אוויר,שקופה.

    אני עצמי אין לי את הכלים אין אני רוצה להנחיל להם משהו שחסר אצלי.
    איך אני יכולה לצפות מהם להתנהג אחרת ?

    כשהבכורה הייתה יותר קטנה,היא הייתה מאוד אמיצה הייתה עומדת מולו,עונה לו.היא כבר מזמן למדה איך מתנהגים,להתאים את עצמה לדפוסים ולכללים הנהוגים פה.

    ברמת העיקרון אין בניינו תקשורת מאחר והמטרה שלי היא פשוט לא להיות שק האגרוף שלו.
    אז יש לי נייד חדש אחרי תקופה של קרוב לשנה בלי טלפון כדי שלא יוכל להמשיך… שיחפש כתובת אחרת. (רק הילדים העבודה מיסגרות בה"ס יודעים איך ליצור איתי קשר).

    התובנות הללו אינם חדשות עבורי,הם היוו חלק עיקרי בהחלטה להתגרש,כדי להביא שינוי בדפוסים המוכרים. איך מתנקים מהמנגנונים הידועים ולומדים תגובות חדשות איך אני יכולה בכ"ז ללמוד וללמד אותם לאמץ את הראיה שהם חשובים ומגיעה להם טוב יותר,בריא יותר,הוגן.

    אני מרגישה שאנחנו עכשיו בתקופת גמילה וניקיון מהרעלים שלצערי לא ייעלמו אבל המינון שלהם במערכת יירדו פלאים.

    חיים תודה על המקום המקסים הזה שמאפשר לנתח לעבד פה יחד איתך את הדברים.
    בהערכה,קרל.

    #7695 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום קרל,
    נראה שגם את זקוקה מדי פעם לפתיחת חלון, למשב אוויר צח ומרענן.
    מתברר שזה עושה פלאים, גם אם לא רואים זאת מיד…
    בברכה,
    חיים עמית

    #7701 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום,

    אני רוצה לשתף אותך שהיום קמתי ועשיתי מעשה !
    מי שרוצה לשנות ללמוד להרחיב אופקים ולהתנסות בדרכים אחרות חייב לקחת אחריות ולבצעה אחרת שום דבר לא ישתנה,ועולם כמנהגו נוהג.

    אני בחרתי לעשות היום היה צעד משמעותי לשינוי פניתי לרכוש לעצמי כלים חדשים מאמינה שבעזרתם התמודדות תהיה יותר נוחה אולי יותר זורמת.

    התחושה של לאחוז בהגה החיים היא חזקה ואדירה ויש בה עוצמה ותחושה של אנרגיה והתחזקות (לא בהקשר הדתי).

    זה צעד ראשון כמו שאמרת פתיחת חלון עושה פלאים גם אם לא רואים זאת מיד…זה יגיעה.

    יום ניפלא,
    החיים יפים,קרל.

    #7704 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום קרל,
    אני שמח לקרוא על הצעד החדש, ועל המשמעות הגדולה בשבילך. זה מתחיל להיראות כמו פתיחת חלון מאוד גדול, אם לא דלת…
    בברכה,
    חיים עמית

    #8682 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום,

    יש התפתחויות חדשות…
    הבת השנייה בת ה – 7 שוחחה עם אבייה בטלפון ואמרה לו שאמא בטפלת לה בראש כי מגרד לה ויש לה כינים,שמעתי את התגובה שלו…הבת הייתה עצובה ובוכייה כי הוא מוציא עלייה את הכעס שלו על שיש להם כינים.
    תגובתו איני מוכן לקבל את הילדים עם כינים !
    סימסתי לו שהילדים יחזרו הבייתה ואני אטפל בהם מחר שוב.

    הילדים מאושרים על ההזדמנות שלא ללכת לבית של אבא.

    הבכורה מביעה מירמור מסויים על כך שהוא לא רוצה אותם ומשתמש בכל היזדמנות כתירוץ להיתחמק מהם. אם הם חולים הוא לא לוקח אותם כדי שלא להידבק ולהפסיד ימיי עבודה. אם כואבות להם השיניים או האוזניים כשהם מקיאים… בקיצור הוא רוצה אותם רק מתפקדים, בריאים ועצמאיים.

    בסופ"ש האחרון נפל דבר ויש לילדים את החופש ללכת לישון על הספות בסלון מול הטלוויזיה. בבוקר הם התעוררו והבית היה שקט ושני הגדולים החלו לדבר ולשתף האחד את השני במחשבות על החיים עם אבא,על הכעסים,האכזבות,התסכולים…
    לא יכולתי לשמוע את תוכן הדברים כי הקטנות החלו מתעוררות ומקשקשות במיטה ליידי.
    מאוד שמחתי לשמוע מידי פעם מילה פה מילה שם,להבין שהם מדברים ומשתפים ומבינים האחד את השני והתחושות שלהם זהות והם מוצאים שהם לא לבד.

    הוא אמור לקחת אותם אליו בסה"כ יום אחד בשבוע גם זה בחוסר חשק מובהק,חשבתי להציעה לו שילכו אליו רק לכמה שעות ויוחזרו הבייתה לישון במקום המוכר האהוב החם המחבק המכיל והמבין…
    הבכורה אומרת לי למה את הולכת לקראתו למה את מוותרת לו.אמרתי לה אני לא חושבת עליו אני חושבת עלייכם.(היא חושבת שהם אמורים להיות אצלו ועליו לטפל בהם,אני מסכימה איתה בהחלט,אבל אבא שלה חושב אחרת).

    תודה,קרל.

    #8684 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום קרל,
    אני מסכים עם בתך. אם הוא לא מבקש זאת, לא כדאי שאת תציעי זאת.
    בברכה,
    חיים עמית

    #8709 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום,

    כמה קשה זה כשצריך לעמוד מול איומים תמידיים.

    אבא שלהם שוב מאיים לפנות לרווחה בטענה שאני מזניחה את הטיפול בילדים בגלל ששוב יש להם כינים.

    נו אז מה אם יש להם שוב כינים – ילדים לא נידבקים בכינים שוב ושוב ?

    אולי עדיף שאוציא אותם מהמיסגרת הלימודית ואשמור עלייהם בבית על מנת שלא יידבקו.

    עשיתי להם טיפול אחד השבוע ובמוצ"ש אמורים לעבור טיפול שני והיום הם אצלו (ביום ב סרב לקחת אותם בגלל הכינים) אז מה הוא רוצה מחיי ???

    לא כולם עם כינים רק שניים מתוך הארבע – הקטנות בנות ה – 4 וה – 7.

    אז הוא טיפל להן בראשים היום,נו אז מה קרה ? זה חלק מהתפקידים שלך כאבא.

    אופפפ מזל שאני לא צריכה לחיות עם הדבר הזה באותו בית !

    הקטנה ממש התנגדה ללכת לשם. ביקשתי מאחותה הגדולה שתבוא היא לקחת אותה, אז איתה היא הסכימה ללכת.

    שבת שלום.
    תודה,קרל.

    #8716 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום,

    אחרי שחשבתי על הדברים קיבלתי החלטה ישבתי וכתבתי מיכתב לנציגה מטעם הרווחה אם הוא מאיים אולי יהיה חכם פשוט להקדים אותו ליצור איתם קשר וליידע אותם.

    אתמול יום שישי קיבלתי מXXX מיסרון לנייד של אימי :"XXX מלאה כינים, לXXX כל הראש מלא פצעים מגרוד, זה כבר עובר כל גבול וזה נימשך מראש השנה !!!בפעם הבאה אני הולך לרווחה להתלונן על הזנחה, אין מילה אחרת לתאור המצב, לטיפולך".

    מצ"ב מיכתבו של XXX אלי במייל מחודש ספטמבר.

    ערב טוב
    אני רוצה להודיע לך בצורה מפורשת ושאינה משתמעת לשתי פנים כי המשחקים שלך עם רווחת הילדים והטיפול בהם וזריקת האחריות עלי ואלי חייבים להיפסק.
    אני לא מוכן לקחת מחר את הילדים עם כינים ו/או ביצי כינים. החומר שיש לך בבית מטפל רק בכינים חיות ולא בביצים. חובה לסרק עם מסרק סמיך להוצאה מירבית של הביצים מהראשים עוד הערב ומחר בבוקר.
    אני לא מוכן לקחת את XXX כאשר היא מוגלתית וכואבת. יש לך מספיק זמן הערב או מחר בבוקר לקחת אותה לשפיגל או לכל מרפאת מכבי ולקבל טיפול יסודי בבעייה או לפחות משחה אנטיביוטית לניקוז המוגלה.
    לא ברור לי איך את יכולה להתעלם ממצוקה של הילדים שלך ? מה תעזור XXX בעניין ?
    אני צריך להגיע לרווחה כדי שמשהו ישתנה ? ? ? יש לי תמונות של האצבע של XXX וגם תמונות של עשרות הכינים ומאות הביצים שזחלו על ראשי XXX, XXX וXXX.
    איך מגיעים למצב כזה ? זו הזנחה לכל הדיעות !!!
    אני אבדוק את שני הדברים הנ"ל מחר לפני שאקח את הילדים.

    בברכה לשבוע ניפלא,קרל.

    #8721 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום קרל,
    עצוב מאוד.
    בברכה,
    חיים עמית

    #8722 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום,

    עצוב בהחלט,מתסכל,מייאש…
    לא ברור לי איך זה שאף אחד לא מצלייח להגיעה אליו לדבר איתו לפתוח משהו אצלו.

    פניתי אל הרב של הקהילה שלו בניסיון לגרום לו לדבר עם האבא אבל הוא היתנער מימני בעדינות כמי שלא מוכן לקחת חלק בהידברות איתו.

    בסופו של יום הם הילדים נישארים חשופים מולו.

    לצערי הוא עדיין מצלייח לערער את הביטחון שלי.

    הלוואי והייתי יכולה לעבור דירה רחוק רחוק מימנו.

    (הבן הביא מבחנים בכמה מיקצועות הבייתה בציונים גבוהים. הנמוך מביניהם היה 71 ואחר 104 – בונוס. תגובת האב יופי אבל אני מאוכזב מחלק מהציונים שלך.מבחינת הבן הוא לא סופר את המיבחנים הטובים שלו).

    מחר הם אמורים ללכת אליו לביקור.

    יום טוב,קרל.

    #8723 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום קרל,
    אכן, מתסכל להרגיש את חוסר האונים שלנו.
    בברכה,
    חיים עמית

    #9766 הגב
    קרל
    אורח

    שוב יש כינים אחרי חצי שנה של שקט.
    המעניין הוא שהבכורה והקטנה עם כינים .
    בת ה – 7 שישנה עם הקטנה ואיתי בלי כינים.

    אישתו של האבא אמרה לבכורה שהיא תיקח אותה להיסתפר בשבוע הבא.
    הבת לא רוצה להיסתפר.
    אימי היתקשרה אל הבת ואמרה לה:"אף אחד לא ייגע בשערה משערות ראשך,אלה אם כן הסכמת".
    עכשיו אני בחשש לתגובה שתגיע מחר.
    כרגיל איומים על פנייה לרווחה וכו וכו וכו…
    אפשר לחשוב שרק לילדים שלי יש כינים בכל מדינת ישראל !!!
    יכול להיות שנשים שהן לא אימהות מגיבות אחרת לסוגיית הכינים לעומת נשים שהן כן אימהות ?

    #9773 הגב
    קרל
    אורח

    האבא החליט להרחיק את הבת.
    הוא אוסר עלייה להגיע אליו אלה אם תסכים להיסתר הוא דורש מימני לספר אותה.
    הבת רוצה להמשיך ללכת אליו אבל לא מוכנה להיסתפר.

    #9784 הגב
    קרל
    אורח

    אז היא החליטה לגזוז את הקצוות של השייער ב – 5 ס"מ.
    היא הלכה לגן של אחותה כדי שכשאבא יבוא הוא ייקח אותה גם.
    אבא בא,לקח את אחותה ואמר לה שהיא חוזרת הבייתה.
    "מה את רוצה שאני ואישתי נריב ביגללך?"

    היתקשרתי לעו"ס היא מעודכנת …נאנחת,צריכה לחשוב על זה…
    מבקשת לדעת אם הבת תהיה מעוניינת לשוחח עימה.
    הבת אומרת שהיא לא מאמינה ביכולת של העו"ס לעזור וחוצמיזה היא פוחדת שהם ייכעסו עלייה כי היא מערבת מישהו אחר

    תודה חיים,
    בברכה,קרל.

    #9786 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ליבי עם בתך במלכוד הנורא הזה.

    #9794 הגב
    קרל
    אורח

    לפעמים נידמה לי שיש פה בילבול בתפקידים.
    מאחר והבת דואגת לאבייה,היא מיתקשרת אליו הרבה פעמים ביום.
    ונותנת למצב שלו להשפיע עלייה מאוד.
    היא מרחמת עליו,דואגת לו,מבינה אותו את הקשיים שלו.
    כועסת מאוד ואפילו שונאת את אישתו שמקשה על הקשר בינייהם.

    הבת אמרה לי השבוע מישפט :אני פוחדת שאבא יתאבד.

    התגובה הראשונה שלי הייתה.מה פיתאום,איך את חושבת כאלה דברים על אבא שלך.הוא אדם חזק,נכון שקשה לו עכשיו אבל זו תקופה כזו שאנשים עוברים אותה.

    מרגישה שלא אמרתי את הדברים הנכונים כאילו אין מקום לתחושות שלה לדאגה שלה ואולי אני עצמי ניבהלתי מעצם הרעיון.

    היא מרעיפה עליו חום ואהבה.

    אני לא מעודדת אותה ואני בטח לא אפריע לה.
    מה שמרגיש לה נכון ועושה לה טוב – שתעשה.

    בברכה לסופ"ש ניפלא.
    תודה קרל.

    #9807 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום,
    לשימחתי יש לי אמא שחושבת על הדברים ומעלה רעיונות… פנתה למוקד 100 לשאול מה עושים עם אבא שמסרב לקחת את ביתו ומפר את הסדרי הראייה.
    השוטרת הסבירה מאוד פשוט זה עברה פלילית,עולים לתחנת המשטרה ומגישים תלונה !
    הרגשתי לא נוח עם הרעיון הזה ובחרתי שלא לפעול לפיו.
    ישבתי וחשבתי מה אני אמורה לעשות.
    החלטתי שהגיעה הזמן "להזיז" את הילדה הצידה ולעמוד מולו.
    שלחתי אליו מיסרון אני מצפה שתיקח את הבכורה יחד עם שאר הילדים על פי הסדרי הראיה.במידה ותבחר שלא לקחת אותה אני אגש להגיש תלונה במישטרה.
    התגובה לא אחרה לבוא : תשלחי אותה עם כסף,אני אקח אותה להיסתפר.
    היתקשרתי אל הבת לשאול אותה האם היא רוצה להיסתפר היא השיבה בשלילה.
    חזרתי אליו במיסרון.שהבת מסרבת להיסתפר והוא לא יכול לחייב אותה.
    הוא הביע מורת רוח שבמשך שלושה חודשים היא לא באה אליו ואני לא השמעתי ציוץ על הסדרי ראיה…
    הוא טוען שזו זכותו ולא חובתו לקחת את הילדים ושלא תיתבלבלי.
    כניראה שהוא לא מבין את משמעות התפקיד – אבא.
    כניראה שהוא לא מבין את ההתחייבות שלו בפני השופט.

    באותו היום הבת לא הלכה לבית אבייה…

    היא מתקשרת אליו מתחננת שיאפשר לה לבוא אליו,שהיא מיתגעגעת אליו ורוצה לראות אותו.

    הייתה מסיבת סיום בגן של אחותה הצעירה שם היא זכתה להיות איתו מעט.

    אני לא מבינה למה אני צריכה "להילחם" על זכותה של הבכורה להיות בחברת אבייה.
    הוא פשוט "בועט" בה והיא חוזרת.

    אולי הגיעה הזמן לעשות שינוי בהסדרי הראייה.שיהיו אצלו לכמה שעות ויחזרו הבייתה.

    #9829 הגב
    קרל
    אורח

    הילדים היו שם בסופ"ש.
    כמובן שהוא בדק אותם שוב ולחלק מהם כביכול יש עדיין כינים.
    קשה לי להאמין מאחר ואנחנו ישנות במיטה אחת מה הסיכוי שלחלק יש ולחלק אין.

    אם יש להן כינים כמו שאתה טוען למה אתה לא מטפל בזה ?
    הוא מסרב לטפל בהן ואומר שזו האחריות של אמא שלכם.
    את הבן הוא בודק מכאיב לו ,כשהבן מעיר לו אז הוא עונה לו. זה המחיר שמשלמים על הזנחה.

    הבן מספר בכאב על שאבא מעליב אותו ואומר לו אולי תלך לבקר את הכלבה שתקפה אותך היא בטח מיתגעגעת אלייך (הוחזרה אתמול לבייתה).

    במהלך השבת עברה בי מחשבה שאולי הבכורה מעוניינת שיהיו לה כינים כי כך יש לה זמן אבא,הוא קרוב אלייה,מיתייחס,דואג…

    אז הבת הפריחה את הטענה מאחר והיא היסתרקה בעצמה והוא בכלל לא מיתקרב אלייה יותר.
    מיותר לציין שהוא כועס עלייה מאשים אותה שאחותה עם כינים בגללה.

    הוא אמר לבת להיתקשר לוודא שאני בבית כי הוא רוצה להחזיר אותם אליי…הוא היתחרט והשאיר אותם אצלו בכ"ז.

    הם מבקשים מימני שלא ללכת לשם יותר. רק הבכורה רוצה עדיין את אבא.
    אני אובדת עייצות כי האחים לא רוצים שהיא תלך לשם לבד…

    שיהיה שבוע טוב.
    תודה קרל.

    #9834 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום…

    אז עכשיו זה כבר לא הכינים !

    כתבתי לו :מעכשיו אני שולחת את הילדים אלייך בבגדים שיש לנו בבית.
    במידה ויש לך בעיה עם צורת הלבוש של מי מהם.
    תידאג עבורם לפירטי לבוש בהתאם אצלך.

    אני מבקשת להקפיד לישלוח את הילדים הבייתה בחזרה עם הבגדים שאיתם הם באו אלייך.
    אינני מעונינת לקבל את פירטי הלבוש שלך .

    היתנהלות זו תביא לרגיעה של הילדים בזמן המעבר בין הבתים.

    מקווה לשת"פ ביניינו בנושא זה.

    תגובתו :כאשר הילדים באים אלי הם יבואו לבושים !

    חולצות עם שרוול לבנות

    חצאיות לבת ה – 7 לבכורה (ושתיהן קיבלו ממני חצאיות)

    גם ממני הם יצאו לבושים כמו שצריך !

    הילדים יודעים את הכללים הללו ומכבדים זאת – הבעייה היא אך ורק אצלך ואצל אמא שלך (והיא צריכה להגיד תודה שלא הגשתי נגדה תלונה על תקיפה !)

    אם תקפידי על כך הילדים יהיו רגועים.

    עניתי :כל הילדים לבושים,בצורה מכובדת וראוייה.
    שוב במידה ויש לך השגות תידאג בבייתך להלביש אותם בהתאם.
    איינך יכול להכתיב לי איך להלביש את הילדים !

    אתמול את בת ה – 4 הוא סרב לקחת בגלל שהחולצה שלה מיתחת לשימלה עם שרוולים קצרים מידיי – אלייה הוא כמובן לא היתייחס במיילים שלו,רק למה שנוח לו.
    אימי פנתה אליו במסיבה של הילדה בגן ושאלה אותו בכעס אם חורף עכשיו ? הוא הלביש אותה בחולצת חורף באחד הימים הכי חמים שהיו הקיץ כשהיא אומרת שחם לה והיא לא רוצה את החולצה הזו…

    תודה,קרל.

    #9862 הגב
    קרל
    אורח

    חיים שלום.

    אתמול קיבלתי מיסרון מהאבא שהסבא יבוא לקחת את הילדים בשעה 14:00 שילבשו את הבגדים שהוא קנה עבורם.

    בשעה 13:40 הילדים מיתארגנים לקראת הסבא. הסבא מיתקשר אל הבכורה שאין בכוונתו לקחתם מאחר והוא מבין שהוא אמור להיות עם הילדים לבד.ביקשתי מהבכורה לדבר איתו האבא ואישתו עסוקים והוא מרגיש טוב והכל בסדר אבל הוא לא רוצה לקחת אותם כשהוא נימצא איתם לבד. אמרתי לו שאני מבינה. מדובר באדם מבוגר בן 75,מתפקד נהדר אבל עדיין…יש לו חיים ולא ממש שאלו אותו אלה העמידו אותו בפני עובדה.

    הבכורה היתה מאוכזבת שאר הילדים קיבלו את הידיעה בשימחה ובאנחת רווחה.

    פניתי למישטרה.הם שלחו אותי לרווחה…ברווחה שלחו אותי לבית המישפט ולארגון שנותן שרות של יעוץ מישפטי…

    ואני חשבתי שאחרי שניתגרש ויהיו הסדרי ראיה והכל יהיה מסודר יהיה שקט.
    אייזו אשלייה.

    תודה,קרל.

מוצגות 25 תגובות – 1 עד 25 (מתוך 25 סה״כ)
מענה ל־כשאבא בודק את הילדים בחניה
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

דילוג לתוכן