• מאת
    דיון
  • #7141 הגב
    שחר
    אורח

    היי חיים
    אני פונה אליך בבעיה שיש לנו עם בנינו בן ה-7. הוא אח אמצעי (סנדביץ) , כשמעליו יש אח בן 10 ומתחתיו אחות בת 4.8. בד"כ הוא ילד מלא חיוניות, מאד חברותי, מאד יודע לעזור ולתת לזולת. אלא שלאחרונה אנו מתמודדים עם קשיי התנהגות שמתבטאים במרדנות בעיקר, ובסיטואציות שבהן הוא מצליח לסובב אותנו ולעשות עלינו מניפולציות.
    המרדנות מתבטאת לעיתים קרובות בפעמים שאנחנו צריכים לצאת מהבית. אנחנו מרבים לטייל בטבע, טיולים קצרים בסביבה (לא טיולי מטיבי לכת ).בחודשים האחרונים נתקלנו לא מעט בסרבנות מצידו לבוא איתנו.לא רק לטיולים אלא גם למשל כשאנחנו נוסעים להוריי. הוא מתחיל לבכות ולהשתולל ומסרב לצאת מהבית, אומר שזה משעמם ושהוא פשוט לא רוצה לבוא ושאם זה לא משהו כיף-אם לא הולכים לאיזה אטרקציה או שלא נקנה לו משהו- הוא לא בא. כך הוא יוצר לנו תנאים. כמובן שאנחנו מנסים להראות לו שיהיה כיף, מזכירים לו שבפעמים הקודמות הוא מאד נהנה בסופו של דבר- אבל הוא בשלו, ממשיך לבכות ועושה סצינות שכל השכונה שומעת. היו פעמים שזה נגמר בזה שלא היתה לי ברירה, היינו חייבים לצאת לביקור משפחתי ובסוף תפסתי אותו בכוח הכנסתי אותו לאוטו,וקשרתי בחגורת הבטיחות מאחור. כמובן שהדבר מאד ייסר אותי והרגשתי מאד רע עם הכוחניות הזו שהפעלתי עליו.פעלתי כך רק שממש לא היתה לנו ברירה. כי הרי אי אפשר להשאיר ילד בן 7 לבד בבית. בפעמים אחרות, מכיון שיש סבתא באיזור,אז כשהיא יכלה והסכימה הצענו לו שישאר איתה במשך היום. הוא הסכים וכך עשינו. נסענו בלעדיו להוריי, הוא קיבל "זמן סבתא" רק לעצמו וכולם יצאו מרוצים.

    עוד תופעה שכיחה אצלו היא הטיפוס למקומות גבוהים כשהוא כועס. נ' הוא ילד קצת פרוע והיפראקטיבי שלא פעם עושה שטויות שמסכנות אותו או את הסובבים אותו. לדוגמה- היום כשהייתי איתם במגרש משחקים שני הבנים, כהרגלם, השתוללו בתוך מגלשות מסתלסלות סגורות ומנעו אחד מהשני לטפס למעלה. באיזשהו שלב גיליתי שנ' אוחז בידיו אבנים ומשליך אותם. הגבתי בכעס ובדרישה שירד למטה וירפה מהאבנים. שניה אחר כך הוא פגע עם אבן בראשו של אחיו שהגיע אליי בבכי וצעקות. כעסתי עליו מאד ובתגובה הוא טיפס על מגלשה גבוהה מבחוץ והחל לבכות. אחיו שנפצע קלות בראש רצה שנחזור הביתה. לא יכולתי להשאיר אותו שם על המגלשה ודרשתי שיירד ויבוא איתנו.הוא אמר שעד שאח שלו לא מבקש ממנו סליחה (על כך שהוא מנע ממנו לעלות במגלשה לפני כן) הוא לא יורד.
    זו סיטואציה שחוזרת על עצמה לא מעט. לעיתים כשאנו כועסים עליו בגלל משהו שעשה הוא בורח לשכנים שגרים מעלינו ובוכה שם. מיותר לציין כמה זה מביך אותנו. וכשאנו מסבירים לו למה אנו כועסים עליו ודורשים ממנו התנצלות הוא מצליח תמיד לסובב זאת כך שאנחנו או אח שלו נגיד את הסליחה, כי אחרת הוא לא יורד מהעץ/ מגלשה/ הקומה מעל.
    אני מבין שאולי ההתנהגות הזו נובעת מהצורך של הילד בתשומת לב, מהרגשת קיפוח, למרות שאנו הורים מודעים ומאד משתדלים לתת לכל אחד מילדינו את תשומת הלב באופן שווה, מנסים למשוך אותו לא פעם לפעילות פרטנית אחד על אחד- מה שלא תמיד מצליח כי הוא מסרב, ומחזקים גם אותו על כל התנהגות חיובית ועל ההצלחות שלו.
    מה עושים? איך ניתן להכחיד התנהגות כזו מניפולטיבית שבה כדי לגרום לו "לרדת מהץ" אנחנו אלה שבסופו של דבר מתנצלים בפניו או מבטיחים לו איזה פיצוי? אני מרגיש שיש פה משהו מאד מעוות שהילד מצליח לשלוט בנו ולסובב אותנו, ובאמת לא יודע כיצד עלינו לפעול איתו.
    אני מתנצל על הכתיבה הארוכה והמפורטת
    אך היה לי חשוב להמחיש היטב את הקושי שאנו חווים כרגע עם בנינו בן ה-7.
    אודה מאד על התייחסותך
    אבא של נ'

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #7144 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אבא של נ',
    אתה מתאר התנגדות של בנכם לבלות איתכם, המשפחה. למה לדעתך זה מופיע בזמן האחרון? כמו כן, אתה מתאר טיפוס למקומות גבוהים ומסוכנים. אני מתאר לעצמי שהסברתם לו את הסכנה שבכך. האם דיברתם גם על תגובה שלכם כשזה קורה?
    אתה טוען שילדך מעט היפראקטיבי. האם הוא אובחן? האם יש קשיים בבית ספר?
    בברכה,
    חיים עמית

    #7164 הגב
    שחר
    אורח

    היי חיים. שורש הבעיה כפי שאני תופס אותה הוא לא הסרבנות לבלות עם המשפחה.
    כמשפחה טוב לנו מאד ביחד רוב הזמן, וכך גם לבננו. אלא שלעיתים, מסיבה שלא לגמרי ברורה לנו עדין (הוא אומר: זה משעמם לטייל או משעמם אצל סבא וסבתא) הוא נכנס לסרבנות כזו, ומתעקש להישאר בבית. אולי זה איזשהו פחד ממעברים או ה"לא נודע", אולי פחד ממאמץ פיזי שעלול להיווצר בטיול שלנו.
    בקשר לבעיה של הטיפוס או הבריחה לשכנים- כמובן שאנו מסבירים לו את הסכנה ו/או למה זה לא ראוי. אנחנו גם מסבירים לו מה עלולות להיות ההשלכות של מעשים אילו. הענין הוא שהוא בקטעים האלה הוא צועק ובוכה ולא מסוגל לשמוע אותנו. כל מה שהוא רוצה באותו רגע זה שנגיד סליחה על זה שכעסנו עליו.כשאני מדבר איתו אני מנסה להסביר לו שהתנצלות צריכה לבוא כשמישהו עושה משהו שפגע או העליב או שנגרם בגללו נזק, ואני לא זה שצריך להתנצל עכשיו כי אני כועס על מה שהוא עשה (כמו האבן שהשליך על אחיו אתמול). בסופו של דבר אני אומר לו סליחה (על זה שכעסתי) , ובכך למעשה נותן לו דוגמה אישית. מצד שני- אני חש שהוא סובב אותי ושהסליחה שלי נאמרה רק כדי שהוא יירד מהמקום אליו טיפס או שייצא מאיזה פינה שהוא נדחק אליה.אח"כ אני לרוב מחכה לסליחה שלו על ההתנהגות (כלפיי, או כלפי אחיו/אחותו או אשתי), לרוב בסוף הסליחה מגיעה.
    האם לדעתך כך צריך לפעול?
    האם אנחנו לא מלבים את ההתנהגות המניפולטיבית שלו ונותנים לו לשלוט בנו בכך שאנחנו אלה שמתנצלים בפניו , על משהו שהוא בעצם עשה?
    ולשאלתך- לא עשינו איתו אבחון מלא, אבל כן הוא נפגש פעם אחת עם פסיכיאטר באזור שלנו שאבחן אותו כבעל לקות בקשב וריכוז והמליץ לתת לו ריטלין(עוד נושא שנוי במחלוקת ביננו ההורים, שעליו אולי אשאל אותך בפוסט אחר). בננו עולה עכשיו לכתה א', לאחר שהשארנו אותו שנה נוספת בגן.
    מצפה לתשובתך. תודה מראש!
    אבא של נ'

    #7165 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אבא של נ',
    נתחיל הפעם מהסוף להתחלה.
    מאוד כדאי לכם להקדים תרופה למכה, לעשות איבחון מלא לבנכם, שתהיינה בו המלצות למערכת החינוך. הוא יזדקק לזה, ככל הנראה.
    בכל מקרה, יש להתייחס לתופעות שאתה מתאר גם מזויית ראייה זאת, ילד בעל לקות בקשב ובריכוז.
    לגבי הטיפוס למקומות גבוהים, אכן הטיפול שלכם בעניין לא מתאים, לדעתי. עליכם לעשות שיחה על הנושא, שלא בזמן האירוע. בשיחה, לאחר שתוודאו שהילד מבין שהמעשה אסור ולא מקובל, כדאי שתבהירו מה כן מותר לו לעשות בזמן כעס, איזה סוג של התרחקות, שזה כנראה מה שהוא מחפש, הוא יכול כן לעשות. לאחר מכן תבהירו מה יקרה אם הוא בכל זאת ישגה, ויטפס, כי בהתחלה יכול להיות שיהיה לו קשה לעשות שינוי בהרגל. הכוונה להבהיר רצף של פעולות שתנקטו, ולכן אין לבקש עליהם סליחה. כמו כן, אתם יכולים גם להגדיר סנקציה שתינקט במידה והוא לא ישמע לכם באירוע.
    לגבי המרדנות, האם היא רק או בעיקר לגבי יציאה איתכם מהבית?
    בברכה,
    חיים עמית

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני 10 שנים, 8 חודשים ע"י חיים עמית.
מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
מענה ל־מטפס על עץ גבוה מדי
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

דילוג לתוכן