[אמא חורגת]

לבעלי שני ילדים מתבגרים מנישואים ראשונים. הסדרי הראיה הם חצי-חצי. הבן הצעיר הוא בן 13 ותמיד היה ילד שובב שלא אוהב ללמוד. מבחינת יכולת כולם מסכימים שהוא מסוגל++ אבל מאז כיתה א' הוא ילד שעושה בעיות בביה"ס. מפריע בשיעורים, מתחצף למורות, בקושי עושה את המטלות כמעט לא עושה שעורי בית וכו'. בביה"ס היסודי הוא איכשהו הסתדר גם בגלל שהוא ילד חכם שלא היה צריך להשקיע הרבה בשביל להצליח וגם בגלל שהוא תמיד היה, למרות ההתנהגות, חמוד והמורות נתנו לו "פס" על ההתנהגות. הבעיה הרצינית התחילה לפני שנה שהוא עלה לחטיבה. מכיוון שתמיד נתנו לו "פס" הוא עלה לחטיבה בלי שום הרגלי למידה ועם פערים רציניים בחומר (בעיקר במתמטיקה שם כל שנה "נבנית" על החומר של שנה שעברה). בכיתה ז' שמו אותו בכיתות רגילות בגלל ההכרה ביכולת שלו אבל הוא פשוט נכשל כמעט בכל הכיתות בגלל שעשה בעיות בשיעור וכמעט לעולם לא עשה שעורי בית. יחד עם חוסר ההצלחה שלו בביהס באו גם תיסכולים עצומים מצידו וירידה חדה בתחושת הערך-העצמי שלו. גם מבחינת ההתנהגות בבית יש הדרדרות עצומה (אמא שלו מדווחת שאצלה תמיד הייתה בעיית התנהגות בבית אבל אצלינו בד"כ הוא באמת התנהג למופת מבחינת כבוד למבוגרים ומטלות בבית). גם מבחינה חברתית מילד מקובל חברתית עם הרבה חברים בגלל ההתנהגות שלו הוא נדחק לשוליים החברתיים. השנה הביהס החליט לשים אותו לא בכיתות הרגילות אלא בכיתות קטנות ומתוגברות מה שפגע בו מאוד מבחינת הערך העצמי והמוטבציה. אנחנו מנסים לאזן בין לתת לו תמיכה אבל גם לדרוש מצד שני. אבל הוא ממש לא משתף פעולה ולא מוכן לקחת אפילו קמצוץ אחריות על מצבו ולעזור בשיפו המצב (למשל: אם תעשה מאמץ בלימודים תגיע להשגים ויחזירו אותך לכיתות הרגילות). הוא כל הזמן כועס עח כל העולם ובטוח שכולם נגדו. אבל בהתנהגות שלו הוא באמת מקומם את כל העולם נגדו ויש כאן מעגל אכזרי שלא ברור איך לצאת ממנו. הוא לא מוכן לשמוע על עזרה פסיכולוגית חיצונית או כל עזרה אחרת גם של הביהס וגם שלנו. במבדקים שעבר, כנראה אין לו בעיית קשב וריכוז נורוילוגית אלא בעייה התנהגותית.ההורים הביולוגים שלו לא ממש מלאי מוטבציה הורית לעזור לו ואני מרגישה שלא נכון יהיה מצידי לנסות לדחוף אותם ליותר מעורבות (וגם לא להתערב בעצמי מול הביהס). מצד שני כואב לי מאוד לראות אותו סובל. המדרון תלול…ואין לנו מושג איך להגיע אליו ולעזור. מה עושים?

דיון

[חיים עמית]

שלום אמא חורגת,
יש את הבעיה של הילד, שציירת אותה היטב בהודעתך, ויש את הבעיה שלך, שרמזת עליה במשפט האחרון: מצד אחד לא נכון לדחוף בתור האם הלא ביולוגית ומצד אחר כואב לך לראות אותו סובל. טוב את עושה שאת לא דוחפת. כל שאתה יכולה לעשות, וזה חשוב, זה לעודד ולתמוך, על אף ואולי דווקא בגלל המשך הקשיים. מאוד כדאי שהמבוגרים במשפחה יגיעו לטיפול.
בברכה,
חיים עמית

[אמא חורגת]

איך "תומכים" ומעודדים מבלי להתערב יותר מדי? היו תקופות שישבתי איתו שעות על שעורי בית יום הוא ממש לא רוצה. פעם גם שאלתי אותו שאלות על הביה"ס והשיעורים – פעם הוא רק חיכה לשאלות האלו והיה מספר בפירוט רב – היום עושה רושם שהוא רק רוצה שאני "ארד ממנו". אם הייתי אמא ביולוגית לא הייתי מרפה אבל מכיוון שאני לא – אני לא יודעת אם זה נכון "לדחוף" למרות שנראה לי שאף אחד אחר לא מתעניין ביומיום שלו

[חיים עמית]

לא, אני לא חושב שאת צריכה "לדחוף", בוודאי לא בתור האם הלא ביולוגית שלו. חשוב שידע שאת שם בשבילו, שאת מוכנה לעזור לו. כדאי גם פחות לשאול את השאלות שהוא לא רוצה שתשאלי אותו. אם ירצה שתעזרי לו, תעשי זאת. אם לא, אל תעשי זאת.

[עדה]

שלום, אני מקוה שזה בסדר שאני מגיבה. האם לילד המקסים הזה יש תחומי התעניינות שאינם קשורים לבית הספר? במה הוא אוהב לעסוק בזמנו החופשי? הוא עוסק בספורט? קורא מדע בדיוני? מצטיין במשחקי מחשב? אוהב סרטים? מוסיקה?
לא כל העולם הוא בית ספר ושיעורי בית.
אולי תוכלי ליצור איתו קשר קרוב סביב נושא שמעניין את שניכם ושאינו קשור לבית הספר ובזה תפתרי גם את ההתלבטות לגבי המעורבות שלך עם הילד בנושאים שהוריו צריכים כביכול לעסוק בהם. שחקו שח, מונופול, צרו אוירה נעימה בבית. משם אולי (אולי) ניתן יהיה להתקדם לעזרה נוספת. בהצלחה.

[חיים עמית]

מבחינתי, עדה, זה בסדר גמור, ותודה על תרומתך.

[אמא חורגת]

תודה על התגובות. יש לי קשר טוב מאוד איתו שלא נסוב רק סביב הלימודים. הבעיה היא לא הקשר שלי איתו הבעיה היא חוסר ההצלחה שלו בלימודים שמביאה אותו לתיסכול עצום. עצוב לי לראות אותו ככה ובגלל שאני לא הורה ביולוגי היכולת שלי לעזור מוגבלת מאוד. העלתי את נושא שעורי הבית בגלל שפעם הוא עוד היה פתוח לעזרה כי כנראה ראה עוד "תקווה" במצבו והיום הוא כל כך מיואש מעצמו ומההשגים שלו שהוא כבר לא רואה סיבה לנסות אפילו.

[חיים עמית]

אני מבין זאת, וחוזר על המלצתי, הקשה, לקבל את גבולות חוסר היכולת שלך לעזור בתחום הקונקרטי, וליהנות מיכולתך לתרום ולעזור בתחומים רבים אחרים.

[מאת]

תגובות