• מאת
    דיון
  • #2242 הגב
    סופי
    אורח

    חיים שלום,
    בני בן השלוש וארבעה חודשים, חזר להרטיב גם בלילה (וכאן אני מודעת לעניין התורשתיות…שינה עמוקה מאוד…)וגם ביום (בשבועיים האחרונים. שמנו לב שהוא מתאפק המון זמן עד שבורח לו. אנחנו לא מזכירים לו ללכת לשירותים היות והוא ילד מאוד עצמאי ואחראי שידע עד עכשיו לעשות זאת בכוחות עצמו).
    אחת הסיבות לדעתי היא העובדה שאני עתידה ללדת בימים שבועות הקרובים ויש מצב שההתרגשות והציפייה וגם החרדה והחשש מטרידים את הילד. אבל היום שמנו לב לתופעה "מיוחדת". הוא מרטיב מעט בתחתוניו ואז קורא לנו ומודיע לנו שברח לו. אנחנו אומרים לו שזה לא נורא, נותנים לו בגדים להחלפה (הוא מתלבש לבד מגיל שלוש ומסרב שנעזור לו) והוא מחליף בכוחות עצמו וממשיך בעיסוקיו. אחרי כמה דקות שוב מרטיב מעט , קורא לנו, שוב אותה רוטינה. ככה מספר פעמים במשך שעה נתונה. אנחנו מבינים שעיקר ההתעסקות נובעת מהרצון להשיג תשומת לב, אבל הוא מקבל אותה, והרבה, במהלך היום בין אם מדובר במשחקים, ביצירה, בצפייה משותפת בתכנית אהובה, בטיול קצר וכו'. אנחנו דיי מתוסכלים ובאיזשהו מקום מנסים להבין מה השתבש. מה עושים במצב כזה ?

מוצגות 5 תגובות – 1 עד 5 (מתוך 5 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #2243 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום סופי,
    נראה שאתם מאוד מודעים לרגשות של בנכם ומשתדלים להעניק לו הרבה תשומת לב בתקופה משברית זאת בחייו. אולי אתם קצת מגזימים בכך, ועל כל פנים, נחוצה גם העמדת גבולות ברורה למשחק החדש שפיתח אתכם. כדאי שתאמרו לו בתקיפות שאתם לא מסכימים לכך, שזה משחק לא מתאים, ושאם הוא רוצה את קרבתכם הוא יכול לבקש אותה, גם בלי להרטיב. כמו כן, בלי קשר לאירועים אלה, האם אתם מדברים איתו גם על החששות שלו, על החרדה שלו?
    בברכה,
    חיים עמית

    #2248 הגב
    סופי
    אורח

    בוקר טוב חיים,
    אני חייבת להודות לך על התשובה המהירה. תודה שוב ושוב על פורום כה מסקרן, מלמד ומעשיר.
    כן, אנחנו אכן מדברים איתו על ההתרגשות, על החששות , על החרדות הוא אפילו עוזר בארגון החדר (עזר לארגן את המגירות של התינוקת, המשחקים שלה, צייר לה ציור שנתלה מעל מיטת התינוקת וכו'). יש לו מקום מאוד חשוב בכל הנוגע לקבלה שלה בבית ולהתסגלות המחודשת לתינוקת חדשה שמגיעה הביתה.
    ושוב, בעלי ואני מוצאים את עצמנו מתלבטים בשאלה האם להזכיר לו ללכת לשירותים מידיי פעם (כי כשאנחנו עושים זאת התשובה היא "לא" ואז אחרי מספר דקות פספוס) או להזכיר לו את כללי הניקיון בכל הנוגע לעשיית צרכים בשירותים מבלי "לחפור" לו (כך בעצם האחריות עוברת אליו)? מה לומר כשמפספס ? (עד עכשיו כשפספס בלילה ולעיתים רחוקות ביום אמרנו "לא נורא, זה יכול לקרות, אנחנו יודעים שאתה יכול לשלוט בצרכים שלך וכו', אבל עכשיו הפספוס הוא יום יומי וגם בגן, אז מה עושים? )
    תודה על ההתייחסות,
    סופי

    #2255 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום סופי,
    לגבי התזכורות, עדיף לקבוע 3-4פעמים ביום (למשל: בבוקר, כשחוזרים מהגן, לפני ארוחת ערב, לפני ההליכה לישון) שבהם הוא חייב ללכת לשירותים, לשבת מספר דקות, ולרדת, בין אם יש תוצרת ובין אם לאוו…
    לגבי הפספוסים, במקום שאתם נמצאים בו, עדיף להתעלם לחלוטין. נראה שזו כבר הפכה להיות דרך למשיכת תשומת לב.
    בברכה,
    חיים עמית

    #2256 הגב
    סופי
    אורח

    חיים, תודה רבה על התגובות והתמיכה !!!
    אנחנו ניישם את הדברים .
    תודה על הכל,
    סופי

    #2260 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום סופי,
    ברצון.
    בברכה,
    חיים עמית

מוצגות 5 תגובות – 1 עד 5 (מתוך 5 סה״כ)
מענה ל־נסיגה בעשיית צרכים
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן