[טליה]

שלום,
בתנו בת שנה ושמונה חודשים,בת ראשונה. לפני חודש וחצי היא התחילה מעון ,הגננות מספרות שכל ילד שמרביץ, לוקח לה משחק וכו'.. היא בוכה בהיסטריה והגננת מרימה אותה עד שהיא נרגעת. זה קורה הרבה פעמים במהלך שהותה בגן.המטפלות מנסות להרחיק אותה מילדים שיותר מרביצים אבל קשה להם לפקח על זה כל הזמן. אתמול הייתי איתה אצל חברה עם ילד בגילה שהרבה להרביץ לה ולקחת לה משחקים והיא בכתה הרגעתי אותה וחזרה לשחק, אבל שמתי לב שהתגובה שלה מאד חזקה ומפוחדת וזה יוצר אצלה תיסכול. היא מאד עדינה ולא מרביצה בכלל ולא מחזירה. (עד עכשיו היא הייתה אצל מטפלת עם 2 ילדים נוספים ובבית אין לה אחים)

מה אפשר לעשות? בעיקר במעון, איך ללמד אותה להתגונן ולא לקחת את זה קשה? אולי היא מנצלת את ה"מסכנות" שלה כדי לקבל יחס מהמבוגרים ואז נכון יותר לא להגיב?

אשמח לעצתך

דיון

[חיים עמית]

שלום טליה,
בתך מתקשה להתמודד עם אירועי תוקפנות שכיחים בחברת הילדים בגיל זה. המטפלות ואת עושות כהלכה שאתן באות לעזרתה ומרגיעות אותה, אבל את צודקת שכדאי לחזק את יכולתה להתמודד בצורה עצמאית יותר במצבים אלה. אין לך שליטה על מה שקורה בגן, אבל את כן יכולה לנצל מצבים שקורים איתך. למשל, באירוע שתיארת, אחרי שהרגעת אותה, את יכולה לומר לה: "עכשיו נעשה משחק. אני אקח לך משחק ואת לא תתני לי, כי זה שלך". אפשר גם לתרגל זאת בלי קשר לאירוע תוקפנות, תוך כדי משחק בבית.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות