[טל]

רציתי לשאול מספר שאלות, אך לשם כך נדרש לך רקע-סליחה על האורך-
אז כך….הילד שלי בן 3 סרבן אכילה מאז שנכנס למעון בגיל שנתיים (לא היו בעיות עם ההנקה, עד גיל שנתיים לא זכורות לי בעיות אכילה משמעותיות למעט כך שהיה זורק את האוכל כשסיים לאכול, ת"כ (כנראה כי ראה שזה מאוד מפעיל אותי) ובייחוד כשלא רצה). כשאני מנסה לחשוב מה היה בכניסה למעון שעשוי היה לחולל את השינוי, אני יכולה להצביע על כך שחשתי אשמה שאני מכניסה אותו למסגרת, והקושי שלו להסתגל אליה גרמו לי ל"פצות" אותו על ידי מתוקים.
מאז הילד אוכל מאוד מצומצם (אני יכולה למנות על שתי הידיים שלי את מספר הדברים שאוכל), והוא יודע, בייחוד איתי, שאם לא יאכל את האוכל הבריא יקבל מתוק (בהדרכת הורים שעשיתי הגענו לכך שהעדפתי שיאכל מתוק מאשר לא יאכל, ובהיותו עקשן מאוד, הוא צם לא מעט כשלא קיבל מתוק בעבר)
בגן הוא אוכל ארוחת עשר בלבד (וגם רק אם זו לחמניה ריקה/עם שוקולד), ארוחת צהרים לא אוכל (אם רעב מבקש מהם לחם ריק), בבית ניזון ממתוקים, מדגנים ודברי חלב.
המקום היחיד שהוא אוכל אוכל הוא אצל סבתא שלו (שאצלה היה עד גיל שנתיים. כששאלתי בעבר במרפאת אכילה שבה היינו מדוע זה כך, אמרו שכנראה מקשר אותה כדמות המאכילה?! ובהדרכת הורים נאמר לי שהיא כנראה משדרת לו רוגע וששם האוכל הוא non issue)

בשנה האחרונה יאיר חווה גירושין. ילד יחיד.

לבד מהאוכל, יש לי קושי רב להציב לו גבולות (כאנטי טיזה לאמא שלי שהיתה נוקשה מאוד), ועל אף שעשיתי את הדרכת אדלר והדרכה פרטנית ואני קוראת ומודעת לדברים, אני נעה בין סמרטוט לנבוט (כפי שאתה מכנה בספר).

אצלנו בבית הממתקים היו הדרך של אבי ז"ל להעניק לנו אהבה מחוסר יכולת להראות אותה בדרכים אחרות. נראה שהדבר הוטמע בי, וכך (כמה אבסורד) אני מגלה איך אני מציעה בעצמי מתוקים כדי לפנק.

עוד כמה פרטים קטנים-כנשים רבות, גם לי יש הפרעת אכילה, אז אני אוכלת רק מזונות מסוימים, גם אצלי המזון לא מגוון, ומכיוון שהחיים שלי מאוד סובבים סביב האוכל, קשה לי לתזמן את עצמי לזמנים של הילד, אז אנחנו בקושי אוכלים יחד, וכדי שכן תיווצר אכילה משותפת, אני לרוב אוכלת איתו ירקות. קשה לי עם זה שאני לא מעניקה לו דוגמא אישית.
רוב הזמן אני אוכלת ליד מחשב, ולאחרונה כדי שיראה שאני אוכלת אני משתדלת לא לאכול לצאת לסלון כדי שיראה אותי .

1. נראה כי הרגלי האכילה הקלוקלים שלו כבר מושרשים בו. על רקע כל המתואר- האם עוד אפשר לתקן?
2. בהרצאה אתה אומר שיש לומר לילד שמותר רק ממתק אחד ביום ורק אחרי האוכל, אך לי בהדרכה בעבר נאמר שלא אתנה באוכל כי הרי לא אעמוד בזה, שאתן בכל מקרה את הממתק האחד שמותר ביום, וכן נראה לי כי התנית הממתק באוכל היא העברת מסר שהממתק הוא פרס, ואנחנו רוצים להימנע מייחוס משמעות רגשית לאוכל. מה דעתך?
3. דיברת על הצעת מגוון ועל כך שכשמגישים מנה חדשה יש להגיש לידה מנה מוכרת. אין סיכוי בעולם וניסיתי כבר מספר פעמים שאגיש לו דגנים ולידם מנה נוספת והוא יבחר במנה החדשה.
4. יש טעם ללכת לדיאטנית ילדים או שמכיוון שמדובר כאן בעניין רגשי, אין טעם?

תודה רבה רבה

אמא מודאגת

דיון

[חיים עמית]

שלום טל,
לשאלותייך:
1. בוודאי שיש מה לעשות עם הרגלי האכילה של בנך, שהוא עדיין צעיר מאוד. לפי תיאורך, זה ידרוש הרבה עבודה שלך עם עצמך! את מודעת לקלקולים וחשוב שתנסי לתקנם.
2. במקרה שאת מתארת הממלצה שלי לממתק אחד חיונית!
3. כאמור, נדרשת ממך עבודה רבה עם עצמך, כולל להיות נחושה ועקבית, במיוחד בדברים הקשים, אלה שלא הולכים בקלות.
4. כן, כדאי מאוד גם להתייעץ עם דיאטיקנית ילדים במקביל לטיפול רגשי שחשוב מאוד שתעברי.
בברכה,
חיים עמית

[טל]

חיים שלום
תודה על המענה.
בהחלט נדרשת ממני עבודה עצמית קשה והמילים נחישות ועקביות הן המדויקות במקרה שלי.
מפתיע אותי שעם כל הידע שיש לי עדיין הלכה למעשה קשה לי מאוד להוציא לפועל ואני מוותרת לילד. זה זוכה לביקורת עצמית מאוד קשה ואני מרגישה נכשלת.
שוב תודה
טל

[חיים עמית]

ילדינו מוציאים מאיתנו את המיטב שבנו אך גם מביאים אותנו לנקודות שפל עם עצמנו. האם נצליח להתעלות?

[מאת]

תגובות