[מירי]

היי.
רציתי להתייעץ איתך על הדרך שבה אני צריכה להתנהג עם בני בן ה4. הוא ילד מאוד חכם ומאוד רגיש וגם בוגר. הוא נגמל לבד תוך יום אחד כשהיה בן שנתיים, אולם בשבועיים שלושה האחרונים יש לו פתאום המון פספוסים של קרי ואתמול והלילה אפילו היה לו 3 פספוסים של פיפי. ניכר שזה כן מפריע לו והוא בוכה ונבוך מאוד כשזה קורה אך מנגד הוא גם ילד מאוד בוגר ששלט לחלוטין בצרכיו מזה שנתיים ולכן זה לא נראה לי "טעות". יחד עם זאת, הוא מאוד רגיש וכבר כמעט 3 שנים שסובל מהפרעות אכילה ובררנות יתר שהולכת ומחמירה. אני לא יודעת אם להגיד סובל זו ההגדרה הנכונה, כי לנו זה מפריע יותר מאשר לו… לפעמים פשוט נראה לי שהסגפנות הזאת, היא דרך הביטוי שלו.
אנחנו לא ממש יודעים איך להתמודד עם זה האמת. מבחינת האוכל כבר ניסינו המון דברים ובסוף פשוט התייאשנו. מדיפעם יש איזה ניסיון לשכנע אותו לאכול משהו חדש אבל רוב הזמן אנחנו נשארים בתפריט המצומצם מאוד שהוא אוכל ואחת לתקופה הולכים לביקורות רופא. עכשיו פתאום התחילו גם הפספוסים האלה ויש לי הרגשה שאיכשהו זה קשור ואני לא רוצה לחזור על הטעויות שעשיתי עם האוכל גם כאן.
בהתחלה חשבנו שזה באמת בטעות וממש לא עשינו מזה סיפור. פשוט החלפנו וניקינו והמשכנו הלאה. כשראינו שזה חוזר על עצמו אז התעצבנו (שזה אולי פחות טוב, אבל נראה לי טבעי…). גם דיברנו על זה עם הגננת ואיתו והוא פשוט מתחיל לבכות ולצעוק כשמדברים איתו על זה אז נראה לי שהוא נבוך ואני מפסיקה. בקיצור, אני מאוד מאוד מעריכה את דעתך ואת הדרך שאתה מוביל ואשמח לעצה טובה. תודה רבה!

דיון

[חיים עמית]

שלום מירי,
האם קרה משהו בחודש האחרון שיכול להסביר את הנסיגה? בגן? בבית? את מגדירה את בנך מגיל שנה עם הפרעות אכילה. למה כוונתך? מה היה בגיל שנה בנושא זה? כיצד הוא מתפקד בגן?
בברכה,
חיים עמית

[מירי]

תודה רבה על התגובה.
בעקרון אני בהריון מתקדם (חודש תשיעי) אבל הוא דווקא מאוד מחכה לתינוק ומדבר על זה שהוא רוצה שייצא. ויש לו גם עוד אח קטן בבית, בן שנתיים. הוא לא סיפר לי על שום דבר מיוחד שקרה בבית או בגן בחודש האחרון, אבל באופן כללי הוא אף פעם לא אוהב לדבר על דברים שליליים וגם כששואלים אותו הוא מסרב לשתף פעולה.
בנוגע לבעיות האכילה, בשנה וחצי הראשונות הוא אכל מצוין הכל ואז הוא נכנס למסגרת חדשה של מעון ופשוט הפסיק לאכול.. יצא שגם כל שנה החלפנו מסגרת וכל פעם מגוון המאכלים שהוא כן אוכל הלך והצטמצם עד שהתפריט שלו הפך להיות מאוד דל. אנחנו עדיין משתדלים שזה יהיה בריא ולא מכניסים אוכל לא בריא הביתה אבל המגוון הוא מאוד מאוד קטן וספציפי וממוקד. השנה המסגרת עשתה לו הרבה מאוד טוב וברמה החברתית חלה התפתחות אדירה, נהיו לו הרבה חברים והוא קיבל ביטחון עצמי וממש התפתח. היה באמת שינוי אדיר. בחודש האחרון ספציפית אני מרגישה בנסיגה, גם ברמת הביטחון העצמי שלו וגם בתחומים אחרים כמו הפספוסים, וגם היו לו כמה בעיות התנהגות קלות שעברו מיד לאחר השיחה עם הגננת. ממש אין לי מושג מה הסיבה לכך.

[חיים עמית]

מתיאורך נראה שבנך נוטה להגיב דרך קשיים באכילה במצבי משבר הדורשים הסתגלות מחודשת. כך זה קרה בכניסה למעון וכך זה קורה עכשיו עם התקדמות ההיריון לקראת הלידה. הוא שמח לקראת התינוק אבל באופן טבעי הוא גם חרד מהשינוי במצב. רוב הסיכויים שכאשר הוא יסתגל למצב החדש בהצלחה, כשם שהסתגל למעון, יכול שיפור גם באכילה, על אף שהיא תישאר, ככל הנראה, עקב האכילס שלוף דרכה יבטא גם בעתיד מתחים ולחצים נפשיים. בכל מקרה, עכשיו, עדיף שתתייחסו למשבר הלידה הצפוי ופחות לעניין האכילה, שהוא כנראה סימפטום של משבר זה.

[מירי]

תודה ושוב שלום.
הפספוסים פסקו לאחר שיחה באותו היום אבל אני רוצה לשתף בשני מצבים קיצוניים יחסית שקרו בימים האחרונים..
ביום חמישי היה מסיבת סיום בגן שהוא מאוד התרגש וחיכה לה. הוא דיבר עליה המון בשבועיים האחרונים (מה שאולי גם מרמז באמת על סיבה כלשהי לחשש מהמעבר לשנה החדשה למרות שהאו ממשיך בקייטנה…). בכל מקרה, באותן היום נתקעתי בפקק נוראי בעקבות תאונת דרכים ואיחרתי בחצי שעה למסיבה כך שהוא היה עם אבא ואחיו. כמובן שהרגשתי עם זה ממש נורא ובערב לפני השינה התנצלתי ואמרתי לו כמה שהייתי עצובה שאיחרתי למסיבה. בתגובה הוא אמר: "אל תדאגי. לא פספסת. הגעת בדיוק כשהמסיבה התחילה. ביקשתי מהגננת בלב שתחכה לך עד שתבואי ושתתחיל את המסיבה רק אחרי זה והיא הסכימה". הייתי המומה מהתגובה.
היום היה מקרה נוסף שבו ממש לא הייתי בסדר, איבדתי עשתונות כשהילד הקטן ברח לנו באמצע הטיול ובקושי הצלחתי לרדוף אחריו ולהחזיר אותו וממש צרחתי ובכיתי ליד הילדים (מה שבאמת מאוד מאוד נדיר). בערב לפני השינה שוב רציתי לדבר על זה ואמרתי שהייתי ממש לא בסדר ושאני מצטערת. והוא בתגובה אמר: "אמא. את לא צריכה להתנצל. לא שמעתי כלום. אני אוהב אותך". אני באמת לא יודעת איך להגיב לזה, אבל זה פשוט מרגיש לי כמו הדחקה שבאה לידי ביטוי בין היתר באמצעות הגוף.
אשמח לעצמך על המקרים ובכלל. הייתי רוצה למצוא דרך טובה יותר שיבטא את עצמו ובכלל.

[חיים עמית]

אכן, ילד מדהים! יכולת האמפתיה שלו מפותחת מעל ומעבר לגילו, וכן, זה קשור להדחקת רגשות שליליים. ביחד זה מחזק את ההשערה שמדובר על משבר לקראת הלידה: הוא רגיש, מזדהה עם הקשיים ולא מרשה לעצמו לבטא בצורה מילולית ישירה את החלק המפחדים, הכועסים, הלא מרוצים שלו במצב. ממליץ לכם להיעזר בצורה מקצועית מסודרת בנושא.

[חיים עמית]

אכן, ילד מדהים! יכולת האמפתיה שלו מפותחת מעל ומעבר לגילו, וכן, זה קשור להדחקת רגשות שליליים. ביחד זה מחזק את ההשערה שמדובר על משבר לקראת הלידה: הוא רגיש, מזדהה עם הקשיים ולא מרשה לעצמו לבטא בצורה מילולית ישירה את החלק המפחדים, הכועסים, הלא מרוצים שלו במצב. ממליץ לכם להיעזר בצורה מקצועית מסודרת בנושא.

[מירי]

מה זאת אומרת צורה מקצועית מסודרת?
אשמח להמלצה שלך בנושא כי אני מאוד מתחברת לגישה החינוכית שלך לוספרים שכתבת והייתי רוצה לנהוג על פיהם…

[חיים עמית]

פשוט מאוד: לפנות למטפל/ת, פסיכולוגית, המתמחים בעבודה עם ילדים בגיל הרך, להציג את הבעיה ולקבל את העזרה הנדרשת, לכם ולילד.

[מאת]

תגובות