[טל]

שלוםחיים,
קצת רקע:אני גרושה כבר 7 שנים.אני והגרוש גרים קרוב אחד לשניה ביחסים טובים.יש לי 2 ילדים:ילד בן10 וילדה בת 14.5.אני במערכת יחסים פרק בת כבר 4.5 שנים.כאשר עד לפני שנה גרנו ביחד 2 שנים,כאשר לבן זוגי 2 ילדים.לאחר שנתיים של מגורים ביחד ועוד שנתיים לפני שלא גרנו ביחד,נפרדנו והוא עבר לגור בבית אחר קרוב לילדיו.במהלך הזמן שהוא כ6-8 חודשים נפרדנו וחזרנו כ3 פעמים.כרגע אנחנו ביחד ,משתדלים להיפגש בלי הילדים למרות שילדי נמצאים גם לפעמים בימים שהם אמורים להיות עם אביהם וז הם כן חשופים ונפגשים עם בן זוגי.פעם אחרונה נפרדנו ל3חודשים ועכשיו כשבועיים אנו ביחד,ילדתי הגדולה היתה אצלי בשבת האחרונה (כשבעם הייתה אמורה להיות עם אבא שלה)ובן זוגי הגיע(בנוסף רוצה לציין שכל השנים היא לא ממש התחברה אליו והיו לה כל מיני התנגדויות,רציתי גם לצייןבן זוגי אדם מאוד חיובי)והיא אמרה שהיא לא רוצה לראות אותו ושאם הוא כאן היא הולכת(באותו יוןם).השאלה שלי איך אני מתנהלת איתה?מה להגיד לה? והאם גם הוא צריך לדבר איתה על זה? ,כי אני כן רוצה שהקשר יצליח(אמרתי לה לפני כמה ימים שאני והוא מאוד אוהבים אחד את השני והיו קשיים שאנו רוצים לפתור ולהמשיך ביחד.
תודה טל

דיון

[חיים עמית]

שלום טל,
מה סיבת ההתנגדות הגלויה של בתך לבן זוגך, ומה לדעתך הסיבה הסמויה להתנגדות זאת? האם את מדברת איתה על כך? האם את מנסה להבין אותה? מה היתה תגובתך באירוע זה?
בברכה,
חיים עמית

[טל]

חיים שלום,
לדעתי התהגותה נובעת מכמה דברים :
1.מחוויות העבר עם בן זוגי ,כשהיא היתה מסתגרת ומתרחקת ממנו הוא נהג לעשות אותו דבר מולה.התנהג אליה לפעמים בחוסר רגישות עם הערות לא נעימות שגרמו לה לדחות אותו.(ברצוני לציין שילדתי מאוד רגישה ולא קל לה להיפתח ולדבר על דברים ,בעיקר שקשים לה)
2.בגלל הפרדות והחזרות שלנו נראה לי שאולי היא מרגיש שיש לה"כוח "לשנות את המצב.
3.אולי מרגישה שהוא תחרות..מאיים על הקשר שלה איתי.
בעבר היו לי כמה שיחות איתה אשר היא הביעה את זה שהיא ממש לא רוצה לגור איתו וכל ההתנגדות שלה אליו,בלי ממש פרוט על משהו מסויים.אני בעיקר הקשבתי אמרתי שאני מבינה ,אבל זהו המצב
הפעם הזאת ,שהיא הקצינה את המצב ,שלא מוכנה אפילו להגיד שלום ולראות אותו ,עדיין לא דיברתי איתה.רק אמרתי לה שלפחות תצא להגיד שלום ,אך היא סירבה.לגבי זה שהיא אמרה שלא תישאר אצלי היום אם הוא נישאר(למרות שזה יום שהיתה אמורה להיות אצל אביה)אמרתי לה שאין קשר אם הוא כאן והיא יכולה להישאר,לאחר חצי שעה בדקתי איתה מה החליטה והיא אמרה שאבא שלה בא לקחת אותה. אני רוצה לדבר איתה על כל העניין,אבל להיות מוכנה לפני. מה חשוב להגיד..(בכל מקרה אני ובן זוגי החלטנו שאנו כרגע ניפגש בעיקר לבד ,בלי הילדים.כמה שניתן..)
מחכה לתשובתך
תודה טל

[חיים עמית]

שלום טל,
חשוב שבשיחה עם בתך תשלבי את שני המרכיבים: הקשבה וביטוי אהדה לרגשותיה בלי להתווכח או לנסות לשכנע, והבהרה תקיפה וחד משמעית לגבי המשך הקשר שלך עם בן זוגך, בלי להתנצל. אני מציע שתבהירי לבתך שחשוב לך שהיא לא תברח מהבית, ואת תעשי כל מאמץ כדי להתחשב בה, כולל להיפגש כרגע פחות בבית, אבל שתכבדי את רצונה ללכת מהבית, במידה וזה יהיה לה קשה מדי.
בברכה,
חיים עמית

[טל]

חיים שלום,
תודה על תשובתך ,רציתי לדעת בנוסף האם לדעתך אני צריכה כרגע להיפגש כמה שפחות עם בן זוגי בנוכחותה ?
תודה טל

[חיים עמית]

שלום טל,
כן, לא כדאי לזרות כרגע מלח על הפצעים, ואת יכולה להביא זאת כדוגמה להתחשבות שלך בה.
בברכה,
חיים עמית

[טל]

חיים שלום
ברצוני לשאול עוד שאלה:האם בן זוגי יכול באיזה אופן ,לעזור בעניין?איך הוא אמור לדעתך להתנהג עם ביתי ?
תודה טל

[חיים עמית]

שלום טל,
כדאי שבן זוגך ישמור על גישה חיובית, סבלנית, מכבדת. לא לנסות להתקרב יותר מדי, לכבד את המרחק שבתך רוצה ממנו. העבודה, בשלב זה, היא בעיקר שלך.
בברכה,
חיים עמית

[טל]

שלום חיים
רציתי להןדות לך על התייחסותך
יום טוב טל

[חיים עמית]

ברצון

[מאת]

תגובות