חיים עמית

התגובות שלי בפורום

מוצגות 25 תגובות – 1 עד 25 (מתוך 2,439 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • בתגובה ל: ווליום גבוה מידי #18036

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    תודה לי על העדכון החשוב. מאחל לכם בהצלחה ובהנאה, והפעם בווליום גבוה…

    בתגובה ל: הפסדים מול נצחונות במשחקים #18030

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    יופי. ועוד משהו, בעניין הביקורת העצמית גם כשהיא מציירת למשל. כדאי בשלב הזה, להפחית בעבודות מובנות, כמו לצבוע בתוך תבנית, ולהרבות בעבודות לא מובנות, כמו לצבוע שמיים, אדמה וכו’. אפילו הייתי מוחק בטיפיקס קווים, ולאט לאט מוסיף עוד קו ועוד קו.

    בתגובה ל: הפסדים מול נצחונות במשחקים #18028

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום תמר,
    אכן, נושא כאוב: איך לעזור לילדינו להתמודד עם תסכולים, הפסדים. ונכון, פעמים רבות זה קשור לביקורתיות עצמית גבוהה. לא תמיד.
    בתגובה לשאלתה של גבי בשרשור “הכה את המומחה” התייחסתי לשאלה דומה הקשורה להפסדים במשחקים, וכך הצעתי לה, בין היתר, כיצד לעזור לבנה:

    1. שתראי לו מודל של התמודדות עם הפסד: “לא נעים לי שהפסדתי, אבל לא נורא, אולי פעם הבאה אצליח”.
    2. ללמדו מראש, ללא איומים, כיצד להתמודד בשעת הפסד, על ידי סוג של משחק תפקידים: “בוא נגיד שאתה מפסיד במשחק, רק בכאילו. בוא נחשוב כיצד כדאי להגיב. אולי תגיד שאתה כועס שאתה מפסיד? אולי תגיד שהיית מאוד רוצה לנצח?” וכו’.
    3.להציע מדי פעם לסיים את המשחק לפני שיודעים מי מנצח או מפסיד.
    4. לעודד את בנך כל פעם שהוא מצליח מעט, רק מעט, להתמודד טוב יותר עם חווית ההפסד. למשל: “אני שמחה שהצלחת להפסיק לבכות אחרי שאמרנו לך. פעם הבאה אולי תצליח להפסיק לבד”.

    מה דעתך? יכול לעזור גם לכם?
    בברכה,
    חיים עמית

    בתגובה ל: ווליום גבוה מידי #18022

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    נכון, זה הכיוון. אל לך לחשוש: נראה לי שאתם תעשו זאת בצורה מיטבית ובתכם לא תיפגע. להפך, היא תתחזק. אני מציע שתדברו איתה שיחה מקדימה, שתחזור על עצמה ככל שיידרש. תאמרו לה שהיא ילדה מקסימה שיודעת לדבר חזק או חלש מתי שהיא רוצה. תנו לה דוגמאות מהבית ומהגן. תאמרו לה שאתם מבינים שחשוב לה להחליט מתי לדבר חזק ומתי חלש, וזה בסדר. אבל שתדע שכאשר היא תצעק, אתם לא תענו לה אלא רק תאמרו לה פעם אחת שלא מדברים בצעקות אלא בשקט. ואז, וזה כמובן הכי חשוב, זה מה שתעשו! בעקביות ובנחישות. מה דעתך?

    בתגובה ל: ווליום גבוה מידי #18020

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    נראה לי שאתם הורים קשובים ומתונים, שמבינים את בתכם ומנסים לתת לה מקום במשפחה בצורה רגועה ודיאלוגית. כמו כן, אני משער שלבתכם נטייה לדיבור רם, אך יש לה יכולת שליטה על כך. עובדה שגם בבית היא יכולה לדבר בשקט ובגן וויסתה בקלות את קולה, לאחר עבודה קצרה של הגננות. אני משער שהדיבור הרם במיוחד של בתכם התגבר מאוד מאז לידת אחותה. יכול להיות? זה באמת קשה לנו לקבל כהורים, שלמרות המאמצים הגדולים שאנחנו עושים לתת תשומת לב לילד הגדול, לתת לו מקום מיוחד במשפחה, הוא עדיין מרגיש חסר, זקוק לתשומת לב. אני משער שהדיבור הרם במיוחד של בתכם זו דרכה להשיג מכם תשומת לב עודפת, גם אם שלילית. מה דעתך על הבנה זאת?
    אם ההבנה מדויקת או בכיוון הנכון לדעתך, די ברור כיצד עליכם לפעול, וזה שונה מאוד ממה שאתם עושים כעת.

    בתגובה ל: ווליום גבוה מידי #18018

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אשמח כמובן להבין איך אתם כועסים. ועוד שני עניינים: האם יש עוד ילדים במשפחה? האם אותה התנהגות צעקנית מופיעה גם בגן?

    בתגובה ל: ווליום גבוה מידי #18015

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לי,
    אני שמח לקרוא שאת לומדת הרבה מהפורום. זה מאוד חשוב לי.
    לגבי בתך, חשוב שאתם עושים בדיקת שמיעה. פעמים רבות, מספיק קושי אורגני קטן כדי להפוך לבעיה גדולה, בעזרת כמה בעיות התנהגותיות. לכן, עדכני אותנו כאשר יגיעו תוצאות הבדיקות.
    אבל, בהנחה שלא מדובר על קושי פיזיולוגי אלא על קושי רגשי, מה לדעתך הסיבה לכך? מדוע בתך מעדיפה לדבר בקול רם מאוד? מה היא רוצה לומר ואולי לצעוק? ומכיוון אחר, מה היא מרוויחה מכך?
    בברכה,
    חיים עמית

    בתגובה ל: קשר עם אבא #18013

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון. אל תהססי להמשיך לשתף ולהתייעץ איתי, ככל שנדרש.

    בתגובה ל: קשר עם אבא #18011

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום יפעת,
    אני מבין את ההתלבטות שלך. חשוב לכם, וזה נכון, לפתח את הקשר בין האב לבתכם. מצד אחד, יש משהו מאוד לא אמיתי בצורה שאתם עושים את זה, ומסרים כפולים רבים כתוצאה מההסתגרות שלך בחדר. אני מציע לכם להתמודד עם זה בצורה יותר הדרגתית ואמיתית. בתכם אמורה לדעת שגם כאשר את בשטח, מותר לאבא להיות איתה. יתרה מזאת, עליה להבין שיש מצבים שבהם את תנחמי אותה, אבל אבא יטפל בה. זה אומר שכאשר אתם קמים בבוקר יהיו פעולות מסוימות שאבא יעשה איתה כשאת בשטח. מה דעתך?
    בברכה,
    חיים עמית

    בתגובה ל: נפש בחו"ל של הורים גרושים עם הילד שלהם #18008

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    חופשה נעימה ובריאה לכם.

    בתגובה ל: נפש בחו"ל של הורים גרושים עם הילד שלהם #18005

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אלעד,
    אכן, חששך מוצדק: זה עלול לקרות. בנכם עלול להתבלבל, שכן ידוע הוא שלאורך שנים רבות משאלת הלב של ילדים להורים גרושים היא לאיחוד מחדש של המשפחה המקורית. חשוב מאוד וראוי להערכה שאתם שומרים על יחסים טובים ומשתפים פעולה בכל מה שקשור לגידול בנכם. אבל, למה חשוב לכם לנסוע ביחד לחופשה זאת?
    בברכה,
    חיים עמית

    בתגובה ל: גמילת קקי #18004

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

    בתגובה ל: בת שנתיים וחצי- תולשת שיער ועוד #18001

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    כדאי לקוות שתלישת השערות אצל בתכם היא עדיין התפתחות של משחק תמים שגורם לה הנאה. יש חשש שזה עלול להתפתח לסימפטום כפייתי המשקף התמודדות עם מתח פנימי. לכן, אני מציע לאסור עליה את המשחק, כשם שתאסרו עליה משחק אחר שיסכן אותה (למשל, לקפוץ ממקום מסוכן).
    לגבי הגמילה מטיטול, לא כדאי להגביר לחץ בנושא זה, כדי לא ליצור מתח מיותר, שיגביר את תלישת השיערות.

    בתגובה ל: בת שנתיים וחצי- תולשת שיער ועוד #17999

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לימור,
    מזה כמה זמן היא תולשת שיער? ממה את מנסה לגמול אותה ומדוע?
    בברכה,
    חיים עמית

    בתגובה ל: גמילת קקי #17998

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אם כך, אני מציע שתעשו נוהג קבוע, שתסבירי את ההיגיון שלו, שמיד עם חזרתו מהגן, הוא חייב לשבת בשירותים חמש דקות, ולא חייב לעשות דבר. אם יעשה לפני זה, יצא. אם לא, יושב את החמש דקות. מה דעתך?

    בתגובה ל: גמילת קקי #17994

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    זה אומר שיכולת השליטה של בנך מעולה.
    אני מתאר לעצמי, אם כך, שהשעה שבה הוא עושה קקי בבית היא פחות או יותר קבועה נכון?

    בתגובה ל: גמילת קקי #17991

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ומה קורה בגן?

    בתגובה ל: גמילת קקי #17975

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לימור,
    ראשית, המצב לא רע, מכיוון שבנך מודיע לך ומביע רצון לסיים את הקקי בשירותים. זה טוב. האם יש לך השערה מדוע קשה לו התהליך? מה קורה בגן? האם יש עוד ילדים בבית?
    בברכה,
    חיים עמית

    בתגובה ל: השמנת ילדה בת 12 #17972

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

    בתגובה ל: השמנת ילדה בת 12 #17970

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אם כך, אני מציע לך להיזכר בכך ולהמשיך בתהליך הנכון שאת עושה, בלי לנסות להאיץ או ללחוץ, כפי שאת מבינה שלא יעזור אלא להפך יזיק. יגיע הרגע שזה יהיה בשל יותר, מתאים יותר, והיא תעשה שינוי נכון, כפי שאת עשית.

    בתגובה ל: השמנת ילדה בת 12 #17968

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום שירלי,
    על אף הבית הבריא שאתם חיים בו, הנטייה הגנטית חזקה. ככל הנראה לבתך יש הנטייה הגנטית שלך להשמנה.
    מה עזר לך לעשות שינוי בגיל 17?
    בברכה,
    חיים עמית


    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום נורית,
    הבעיה היא לא בחסימת האתרים, אלא בחינוך למיניות נכונה. אפשר לחסום אתרים במחשב מסוים, ומה עם הטלפון? ומה עם חברים? והמ עם יעקוף את החסימה בגלישה בחלק האפל של האינטרנט?
    האם שוחחתם אי פעם עם בנכם על צרכים מיניים? על אוננות? על יחסים בין בנים לבנות?
    בברכה,
    חיים עמית

    בתגובה ל: טיסה בלי ילדים #17958

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

    בתגובה ל: טיסה בלי ילדים #17956

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אמא אוהבת,
    זה באמת מקרה שונה.
    ראשית, כי בנך בגיל אחר, ושנית כי אתם נוסעים לתקופה הרבה יותר ארוכה. הייתי שוקל זאת שנית…
    בכל מקרה, עליכם להתכונן לתגובת כעס של בנכם כאשר תחזרו.
    בברכה,
    חיים עמית

    בתגובה ל: הכה את המומחה! #17937

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום גבי,
    ראשונה בכל את…
    התשובה הקצרה היא לא. לא כדאי להימנע ממשחקי תחרות, ולא כדאי לתת לו לנצח בבית, כשיטה קבועה. ללמוד להפסיד, או בצורה רחבה יותר – ללמוד להתמודד עם תסכולים, היא אחת המשימות החשובות לנו בתור הורים ללמד את ילדינו. וכיצד ילדינו ילמדו אם לא תהיינה להם הזדמנויות לכך? משחק היא הדרך הטבעית ביותר לילדים ללמוד התמודדות עם תסכולים, ללמוד גם להפסיד.
    התשובה הארוכה יותר היא שאת יכולה לעזור לבנך בלמידה זאת על ידי:
    1. שתראי לו מודל של התמודדות עם הפסד: “לא נעים לי שהפסדתי, אבל לא נורא, אולי פעם הבאה אצליח”.
    2. ללמדו מראש, ללא איומים, כיצד להתמודד בשעת הפסד, על ידי סוג של משחק תפקידים: “בוא נגיד שאתה מפסיד במשחק, רק בכאילו. בוא נחשוב כיצד כדאי להגיב. אולי תגיד שאתה כועס שאתה מפסיד? אולי תגיד שהיית מאוד רוצה לנצח?” וכו’.
    3.להציע מדי פעם לסיים את המשחק לפני שיודעים מי מנצח או מפסיד.
    4. לעודד את בנך כל פעם שהוא מצליח מעט, רק מעט, להתמודד טוב יותר עם חווית ההפסד. למשל: “אני שמחה שהצלחת להפסיק לבכות אחרי שאמרנו לך. פעם הבאה אולי תצליח להפסיק לבד”.
    בברכה,
    חיים עמית

מוצגות 25 תגובות – 1 עד 25 (מתוך 2,439 סה״כ)