מנהיגות בקהילה היא לפני הכל מנהיגותם של מנהליה הפורמאליים של הקהילה, אך גם מנהיגותם של כל חברי הקהילה הבוגרים והאחראיים. מנהיגות קהילה יעילה נשענת על שני יסודות עיקריים:
לדעת לאן להנהיג: קשה לנהל קהילה שכן היא מורכבת מאנשים מבוגרים רבים עם ציפיות שונות, פעמים רבות מנוגדות ולעתים אף סותרות. מנהיגות קהילתית חיונית במיוחד במצבי משבר חברתיים, והם רבים, אז נשואות כל העיניים אל מנהיגי הקהילה. גם לחברי הקהילה אחריות אישית להשפיע על הקהילה בכיוונים הרצויים להם. לכן, חשוב שמנהיגי הקהילה, הרשמיים והלא-רשמיים, יגדירו לעצמם מטרות ראויות שיעזרו להם להתמקד, ויחזקו אותם לעשות את מה שנכון, גם אם הוא קשה. המטרות צריכות להתאים לתפישות העולם של המנהיגים, אך להתחשב בערכים המגוונים של חברי הקהילה השונים.
לדעת איך להנהיג: חשוב במיוחד שמנהיגי הקהילה, הרשמיים והלא-רשמיים, יפעלו בצורה חכמה כדי להגשים את מטרותיהם, שכן המכשולים בדרך רבים. פעמים רבות הסמכות הפורמאלית העומדת לרשותם מעטה, ובכל מקרה היא לא מתאימה להתמודדות עם המורכבות החברתית הגדולה של הקהילה. לכן, הרוצה להשפיע בצורה יעילה בקהילה חייב לפתח מיומנויות מנהיגות אישיות, ולהיות מיומן להפעילם בחוכמה.
אחרי הבחירות ולקראת חג שני של פסח, מאמר על משמעותה של חירות פנימית לעומת חירות חיצונית. פרשת יציאת מצרים ונדודי בני ישראל במדבר היא משל לקושי של אנשים לעבור מחירות חיצונית לחירות פנימית. במאמר מובאות דוגמאות לקושי זה בתחומי חיים שונים: עם עצמנו, עם בן זוגנו ועם ילדינו.
מחשבות על שלושה סוגי ברוטליות, כפי שהם מופיעים מחוצה לנו – בחברה הקרובה והרחוקה – ובתוכנו.
סגירת מצלמה בשעת מפגש וירטואלי היא דימוי לתופעה מתגברת ומטרידה של אי-נוכחות ביחסים בין-אישיים. כשאנחנו "סוגרים מצלמה" אנחנו מוותרים על ביטוי אישי בחיים: במשפחה ומחוצה לה, בתוך הבית ובמרחב הציבורי. לעומת זאת, "פתיחת מצלמה" היא הצעד הראשון בכיוון של להיות נוכחים כבני אדם ביחסים בין-אישיים: בהורות, בזוגיות, בחברות, בעבודה.
