מנהיגות בקהילה היא לפני הכל מנהיגותם של מנהליה הפורמאליים של הקהילה, אך גם מנהיגותם של כל חברי הקהילה הבוגרים והאחראיים. מנהיגות קהילה יעילה נשענת על שני יסודות עיקריים:
לדעת לאן להנהיג: קשה לנהל קהילה שכן היא מורכבת מאנשים מבוגרים רבים עם ציפיות שונות, פעמים רבות מנוגדות ולעתים אף סותרות. מנהיגות קהילתית חיונית במיוחד במצבי משבר חברתיים, והם רבים, אז נשואות כל העיניים אל מנהיגי הקהילה. גם לחברי הקהילה אחריות אישית להשפיע על הקהילה בכיוונים הרצויים להם. לכן, חשוב שמנהיגי הקהילה, הרשמיים והלא-רשמיים, יגדירו לעצמם מטרות ראויות שיעזרו להם להתמקד, ויחזקו אותם לעשות את מה שנכון, גם אם הוא קשה. המטרות צריכות להתאים לתפישות העולם של המנהיגים, אך להתחשב בערכים המגוונים של חברי הקהילה השונים.
לדעת איך להנהיג: חשוב במיוחד שמנהיגי הקהילה, הרשמיים והלא-רשמיים, יפעלו בצורה חכמה כדי להגשים את מטרותיהם, שכן המכשולים בדרך רבים. פעמים רבות הסמכות הפורמאלית העומדת לרשותם מעטה, ובכל מקרה היא לא מתאימה להתמודדות עם המורכבות החברתית הגדולה של הקהילה. לכן, הרוצה להשפיע בצורה יעילה בקהילה חייב לפתח מיומנויות מנהיגות אישיות, ולהיות מיומן להפעילם בחוכמה.
התחלה טובה של משהו חדש אפשרית רק לאחר פרידה ראויה ממשהו ישן. בעוד שילדים קטנים חווים מעברים ופרידות כל הזמן, אצל מבוגרים הפרידות מורכבות יותר. כדי שנצליח, כאנשים מבוגרים, לעשות תהליכי פרידה ראויים, כדאי שנשאל את עצמנו מספר שאלות נוקבות.
במאמר נסקרת התופעה שבה אנחנו נוטים להמתין, עד שאולי ניפגש במקרה, כדי לומר דברים אחד לשני. במאמר מוצע ליזום ההזדמנויות, במשפחה ומחוצה לה, כדי לומר אחד לשני דברים, טובים או רעים, מתוקים או מרים, על אף ה"סיכון" בחשיפה אישית.
במסע האחרון שלנו להרי הקווקז בגיאורגיה התחדד לי עד כמה חשובים אתגרים מגוונים בגילאים המבוגרים. בדרך כלל יש תחומים שקל יותר לאתגר את עצמנו בהם ויש תחומים שקשה יותר. במאמר נדונים תחומים אלה ומה כדאי לעשות בקשר לכך.
