על משמעות המפגש הראשוני בין הורי הכלה לבין הורי החתן

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

מאמר קצר, במתכונת של שאלות ותשובות, מאת חיים עמית, על קשיים המתעוררים במפגש הראשוני בין הורי הכלה לבין הורי החתן וכיצד להתמודד איתם בצורה הטובה ביותר.

מה הקשיים העלולים להתעורר במפגש הראשוני בין הורי הכלה לבין הורי החתן?

ראשית, המפגש הוא עוד סימן דרך משמעותי בתהליך הפרידה שבין הורים לבין ילדיהם הבוגרים. להורים, שקשה להם לקבל זאת, המפגש הראשוני עם הורי הצד האחר עשוי להיות קשה במיוחד.

שנית, באופן טבעי, כל הורה רוצה עבור ילדו את הטוב ביותר. לכן, קיימת נטייה לביקורתיות כלפי הצד השני, הן לגבי בן/בת הזוג והן לגבי הוריו/הוריה.

שלישית, עשויים להתקיים פערים תרבותיים גדולים בין המשפחות, שיהיה קשה להורים לגשר עליהם במפגש ראשון.

רביעית, עלולים להתגלות ניגודי אינטרסים משמעותיים בין הורי הצדדים לגבי מספר נושאים הדורשים הכרעה מיידית, כמו רשימת המוזמנים לחתונה, מימון החתונה, מימון קניית דירה, וכיו"ב.

מדוע המפגש בין הורי הכלה לבין הורי החתן חשוב?

למעשה לא רק בני הזוג מתחתנים ומחליטים לחיות ביחד, אלא גם משפחותיהם "מתחתנות". גם אם הורי הכלה והחתן אינם מתראים, היחסים ביניהם לבין ילדיהם נוכחים בחיי הזוג ומשפיעים על איכותם. קונפליקטים וחיכוכים הקשורים ליחסים עם משפחות המוצא (כמו אצל מי לאכול ביום שישי, למי מקשיבים יותר בבחירת ריהוט וכיו"ב) יעכירו את חיי הזוג. לעומת זאת, התייחסות רגועה, מפרגנת ואוהדת בין הורי הכלה והחתן יבטיחו פתרון הגיוני ונוח של קונפליקטים בעתיד. לכן, כמו בנושאים חשובים רבים בחיים, כדאי גם כאן "לעשות נכון בפעם הראשונה". כלומר, כדאי להשקיע מראש ולדאוג לכך שהמפגש הראשון בין הורי הצדדים יתנהל בצורה הטובה ביותר האפשרית.

היכן כדאי להיפגש בפגישה הראשונה?

עדיף שהפגישה הראשונה תהיה בבית המשפחה, בסביבה הטבעית של ההורים, במסגרת של אירוע כללי יותר, שאחת המשפחות עושה (כגון חג, בר מצווה וכיו"ב). כך יתפתח תהליך טבעי שבו המשפחה השנייה תזמין את ההורים לפגישה דומה וכיו"ב.

מתי כדאי להיפגש לראשונה?

לא מוקדם מדי, אך גם לא מאוחר מדי. משעה שהקשר בין בני הזוג נתפש על ידם כרציני, זה הזמן הנכון להיכרות בין ההורים. פעמים רבות דוחים בני הזוג את המפגש בין הוריהם מאוחר ככל האפשר. הם חוששים מאכזבה וממבוכה אם ייפרדו ו/או מלחץ של ההורים להתחתן. זו טעות. הזמן החולף ללא הכרות בסיסית בין ההורים, עלול לגרום להיקבעות דעות קדומות שליליות איש על רעהו על יסוד רמזים קלושים. כמו כן, עלולים להיווצר משקעים רגשיים על בסיס אי הבנות וכיו"ב. בכל מקרה, גם ההורים זקוקים לתהליך היכרות מינימאלי לפני שיתמודדו עם נושאים טעונים רגשית.

האם כדאי לצרף קרובי משפחה (כמו אחים) במפגש הראשון?

אם המפגש אינו פורמאלי, למשל התארחות אצל המשפחה האחרת בחג, אין שום מניעה לצרף אחים. אם המפגש רשמי יותר ומיועד לקבלת החלטות, כדאי להימנע מצירוף בני משפחה שעלולים להסיט את תשומת הלב במפגש.

כיצד להתמודד במפגש עם משפחה מעדה אחרת ו/או תרבות אחרת?

חשוב שההורים יזכרו שהם באים למפגש עם מי שעתידים להיות ככל הנראה, בין אם ירצו בכך ובין אם לא, חלק ממשפחתם החדשה. ככל שיסתגלו מהר יותר לעובדה מכרעת זו, כך ייטב לילדם ולהם. לכן, חשוב שיביאו עצמם לעמדה פנימית לא שיפוטית ויגיעו למפגש עם נכונות לקבל את השונה מהם ואולי אף ליהנות מכך.

על מה לדבר ועל מה לא לדבר בפגישה הראשונה?

כמו בכל פגישה ראשונה בין בני אדם שחשוב להם להכיר אחד את השני, מותר לדבר על כל דבר בעולם, אך כדאי להימנע מלעסוק בנושאים הידועים מראש כטעונים מדי רגשית. למשל, אם לאחד הצדדים דעות פוליטיות קיצוניות עדיף להימנע מלבטאן. כמו כן, מוטב להימנע בשלב זה מלדון בנושאים העלולים להתגלות בקרוב כבעיתיים כמו המוזמנים לחתונה, מקום החתונה וכיו"ב. במקום זאת מומלץ להקדיש את הפגישה הראשונה להיכרות כללית.

טיפים לילדים ולהורים למפגש הראשון בין הורי בני הזוג:

1. לילדים ולהורים: התייחסו למפגש בין ההורים של שני הצדדים כתהליך היכרות שלם הדורש מספר פגישות והתייחסות רגישה.

2.לילדים: חשבו גם על הצורך של הוריכם בהסתגלות הדדית. לכן אפשרו להם להיות שותפים בהשפעה על תהליך ההכרות: מתי הם רוצים להיפגש, היכן, כמה פעמים וכיו"ב.

3. להורים: היזהרו מעמדה של עליונות רגשית ושל שיפוטיות מוסרית. הגיעו למפגש בהרגשה חיובית, בגישה מפרגנת ובהתייחסות רגישה. שמרו על פרופורציות נכונות בין הקשבה להורים האחרים כדי להכירם לבין ביטוי שלכם כדי לאפשר להורים האחרים להכיר אתכם.

אהבת? מוזמן לשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

לְהַחֲיוֹת תקווה שנכחדה

האם אפשר לעורר תקווה שנרדמה? האם אפשר לפתח תקווה שדוכאה? והקשה מכל, האם אפשר לְהַחֲיוֹת תקווה שהוכחדה? במאמר נבחנות שאלות אלה בקשר לתקווה לשלום בין ישראלים לפלסטינאים, שהתנפצה בטבח של ה-7.10.2023

עוד באתר מנהיגות בחיים:

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן