על פינוק חיובי ועל פינוק שלילי ביחסי הורים וילדים

על ההבדל בין פינוק חיובי לבין פינוק שלילי ביחסי הורים וילדים.

אהבת? מוזמן לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

מה זה פינוק חיובי?

יחס רך, מיטיב, של הורה כלפי ילדו. בדרך כלל מדובר ביחס גופני חם – מגע, חיבוק, נשיקה, לטיפה וכו' – אך גם ביחס רך כללי יותר של נתינה.

למה זה חשוב לפנק?

יחם חם של הורה כלפי ילדו, שאינו מותנה בהתנהגותו ו/או בהישגיו של הילד, בונה ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי אצל הילד. ילדים שאוהבים "להתפנק" במובן של לבוא ולקבל חיבוק או מגע נעים אחר, הם ילדים בריאים יותר. כמו כן, פינוק של הילד על ידי ההורה עשוי לגרום גם לפינוק ההורה על ידי הילד!

האם בדורנו אנו אכן זקוקים לתזכורת כדי לחבק את הילדים שלנו?

כן, כי אנו חיים בקצב חיים מהיר מאוד, עסוקים מאוד ולא מספיק עוצרים ומפנקים אחד את השני. אנו יכולים למצוא עצמנו מזניחים את ילדינו לא בגלל שאנו רוצים בכך, אלא מכיוון שאנו עסוקים ואין לנו הזדמנויות. יחד עם זאת, לעיתים חוסר הפינוק נעשה במודע ונובע מחששם של ההורים, שמא היחס החם והרך בהווה כלפי הילדים ישחיתם בעתיד, יהפכם לחלשים יותר. ההרגשה של הורים רבים היא שהילדים כיום הם כה מפונקים, כה חלשים, צריכים הכל עכשיו, שלא יהיו מסוגלים להתמודד במצבים קשים יותר בעתיד. הורים אלו מבלבלים בין פינוק חיובי, שאין בו רע והוא אף רצוי, לבין פינוק שלילי, שהוא בעייתי ומזיק (להלן).

illustration of baby girl destroying the smartphone

מה זה פינוק שלילי?

יחס של ותרנות מוגזמת, הגנת יתר, נתינת שירותים מיותרים. פינוק שלילי מתקיים כאשר הורים מבצעים כל מה שהילד רוצה, גם כאשר רצונו אינו סביר. למשל, לחפש כדור במקום ילד, כאשר הוא יכול; להביא לילד לשתות, רק בגלל שהוא מתעצל וכו'. לעיתים פינוק שלילי הוא כפיית פינוק חיובי. למשל, הורה שמכריח את בנו בן העשר להתייחס אליו בבוקר, בניגוד לרצון הילד, כי "אם אני לא אחבק אותו בבוקר, לפני שאני הולך לעבודה, לא יהיה בינינו שום קשר. הוא יהיה כמו גוף זר בבית".

ממה נובע הפינוק השלילי?

ראשית, מניסיון של ההורה לתת לילד את מה שהוא, ההורה, לא קיבל בילדותו. ההורה אינו מסוגל להתמודד במצב שהילד רוצה משהו ולא יכול לקבלו, שכן הוא, ההורה, בילדותו גדל על מחסור, והוא מנסה למלא את החסך שלו דרך הילד.

שנית, הורים קרייריסטיים הנעדרים הרבה מן הבית ומנסים לפצות את הילד בגלל רגשות אשמה שיש להם.

שלישית, חשש של הורים שיאבדו את אהבת ילדיהם. אנו חיים בתקופה שסמכות ההורה מעורערת. הקושי לקיים סמכות מבוגרת נאורה והגיונית מוביל הורים לוותר בצורה מוגזמת לילדיהם ולהשחיתם על ידי כך.

למה פינוק שלילי הוא רע?

כי, בכך נמנע מהילד לפתח את יכולותיו. חשוב לזכור שתסכול מסוים הכרחי להתפתחות. כשמוותרים בצורה מוגזמת לילד ועושים במקומו את אשר הוא מסוגל לבד, הוא קולט מסר, שהוא אינו מסוגל, ו/או שאחרים חייבים לשרת אותו. כך מתפתחת אצלו תמונת עולם מעוותת, הן לגבי עצמו והן לגבי זולתו. כמו כן, קיים חשש שבסופו של דבר נעמיס על הילד רגשות אשמה, כאשר נבוא אליו בטענה "אני עושה הכל בשבילך, ואתה כלום!"

כיצד יכולים הורים להבחין בין פינוק חיובי לבין פינוק שלילי?

ראשית, קיים המימד ההתפתחותי. היענות מוחלטת לצורכי הילד נחוצה בראשית החיים, אך בהמשך אינה הכרחית ואף מעכבת. למשל, תינוק בן שלושה חודשים המתקשה להתמודד עם מצבים חדשים ועם אנשים חדשים, זקוק למלוא ההגנה ההורית האפשרית. לעומת זאת, ילד בן שנה המגלה חרדה בחברת זרים, יכול לסבול התנסות ארוכה מעט יותר במצב, לפני שההורה מגן עליו. היענות לא מלאה לצורכי הילד מעודדת שימוש בכישוריו וביכולויותיו. למשל, סיפרה אימא, שמשתדלת שילדיה בני השנה יבואו אליה (כאשר היא קרובה אליהם כמובן) בשביל חיבוק, כי זה דורש רמה מסוימת של התגברות – לקום, לזחול אליה ואז לקבל את החיבוק.

שנית, קיים מימד הגמישות. בדוגמא הנ"ל, אותם ילדים בני שנה, שיקבלו מכה חזקה, אימם מיד תיגש אליהם ותחבקם ללא צורך במאמץ מיוחד מצדם. חשוב לא להפוך דברים טבעיים, כמו מגע או חיבוק, למאבק כוח בין הורים לילדים. לעיתים הורים, ובמיוחד אבות, נלחמים עם ילדים על השאלה האם לקחת אותם על הידיים או לא. זאת מכיוון שהם תופשים מגע כפרס ולא כזכות לגיטימית, צורך חשוב וחיוני של שני הצדדים.

כמו בכל דבר בהורות ובחיים בכלל, המינון הוא החשוב. אם הפינוק ו/או ההגנה שהורה מעניק לילדו, יסייעו לו לפתח ביטחון עצמי, זהו פינוק חיובי. אם הפינוק ו/או ההגנה ימנעו ממנו יכולת התמודדת, זהו פינוק שלילי.

שלישית, ע"פ תחושות השלמות הפנימית של ההורה. כאשר הורים נותנים לילדיהם או עושים עבורם מתוך התמרמרות, חוסר השלמה ו/או פחד – סימן שמדובר בפינוק שלילי.

אז מה המסקנה?

פינוק חיובי, במובן של יחס רך ותומך, נחוץ תמיד וכדאי להרבות בו. פינוק שלילי, במובן של וותרנות הרסנית, אינו נחוץ אף פעם וכדאי להפחית בו.

לצפייה במצגת בסיסית של ההרצאה:

סוף המאמר

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים בנושא מנהיגות במשפחה שיכולים לעניין אותך:

מנהיגות הורית בצל הקורונה ולאורה: כיצד נעזור לילדינו לחזור לשגרה שאינה שגרה?

מאמר וסרטון (על בסיס שידור חי בפייסבוק ב-3.5.2020) על השאלה הבוערת כיום להורים: כיצד לעזור לילדיהם הצעירים לחזור לשגרה שאינה שגרה, בעקבות הקלות משבר הקורונה. אתאר בתחילה את הקשיים הצפויים לילדים צעירים בחזרה לשגרה ממצבי טראומה, ומה משפיע על עוצמת קשיים אלה. בהמשך אתמקד בשתי מיומנויות עזרה רגשיות באמצעותן הורים יכולים לעזור לילדיהם להתמודד בצורה טובה עם החזרה לשגרה.

האם כדאי שילדים קטנים יפגשו עם סבתא וסבא, בלי לגעת?

הנזק הרגשי שעלול להיגרם לילדים קטנים אם יפגשו עם סבתא וסבא בלי לגעת אחד בשני, גדול מדי. מדוע? על סוגיה רגישה זאת במאמר קצר זה. כמו כן, על ארבעת עקרונות ההסבר לילדים מדוע אי אפשר להיפגש עם סבתא וסבא אלא מרחוק. מצורף גם קישור לסרטון בנושאים אלה.

בהירות, דיאלוג, עקביות – מנהיגות הורית בגיל ההתבגרות, בצל הקורונה ולאורה.

מאמר קצר, ובו גם קישור לסרטון קצר (כ-7 דקות), על מנהיגותם של הורים לילדים למתבגרים בשעת חירום זאת. במאמר מתוארות בקצרה שלוש מיומנויות חשובות להגברת יכולת ההשפעה של הורים במשפחה: ציפיות ברורות מהילדים, דיאלוג להבנה הדדית ועקביות ביישום הציפיות.