כיצד נרגיע את עצמנו ואת ילדינו?

מאמר קצר על דרכים להרגעת ילדים במצבי חרדה ולחץ, בעקבות מבצע "עמוד ענן", נובמבר 2012. פורסם במתכונת מצומצמת בעמודי החדשות של עיתון "ידיעות אחרונות", ב-10.11.2012

שתף את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

ראשית, נרגיע את עצמנו: לחיים במצב של חרדה ופחד מתמשכים לא חייבות להיות תוצאות נפשיות שליליות לטווח ארוך. להפך, ידוע ממחקרים רבים שחוסן נפשי מתפתח דווקא בתנאים של קושי ומצוקה, ולאו דווקא במקום של נינוחות ושלווה. עם זאת, חשובים כמובן עוצמת הלחצים, החוזק הנפשי של האדם והתמיכה הסביבתית שלה הוא זוכה.

הניסיון המקצועי המצטבר של התמודדות במצבי לחץ מאפשר לנו להצביע על מספר עקרונות התמודדות, שבעזרתם יכולים הורים לסייע לעצמם ולילדיהם לעבור בצורה טובה יחסית את מצב הלחץ, שבו כולנו נמצאים:

  1. להשתדל להוות דוגמה אישית טובה עבור הילדים – הורים הם מנהיגי המשפחה תמיד, ובמצבי לחץ וחרדה עוד יותר. ככל שההורה יקרין בהתנהגותו ביטחון ורגיעה, כך ירגיש גם הילד ביטחון ורוגע. יתרה מזאת, כשאנחנו מתאמצים להוות מודל חיובי של יציבות ושליטה עבור ילדינו, אנחנו מרגיעים כך גם את עצמנו, ומתחזקים. גם אם נלחצנו, וזה כמובן קורה לכולנו בפעמים הראשונות של אזעקה או נפילה של טילים, אין להיבהל מכך. כדאי לדבר על תחושות הפחד שלנו, ולהראות לילדים כיצד אנחנו משפרים את ההתמודדות שלנו ומתחזקים. בכך נהווה מודל של התמודדות חיובית עם פחדים ולחצים.
  2. להיות אקטיביים ולא פסיביים –גם למבוגרים לא טוב להיות פסיביים, שכן פסיביות מובילה לתחושות ייאוש ודיכאון. ילדים במיוחד זקוקים לפעילות כדי לפרוק מתח ולחצים. אפשר להיות בפעילות גם במקלט ובחדר המוגן, אם צריך לשהות שם זמן רב, ובוודאי חשוב להיות פעילים כשנמצאים בבית: לקפוץ, לרוץ, לשחק, לצייר, לצבוע, לדמיין, ליצור מחומרים. כדאי להימנע, ככל האפשר, מהתנהגות פסיבית כמו צפייה בלתי פוסקת בטלוויזיה, שינה מוגזמת, ביטויי חוסר אונים ועוד.
  3. להמעיט בחשיפה לחדשות ולתת מידע אמין ומתאים – יש להסביר לילד, בהתאם לגילו ויכולתו, את מה שקורה, בלי להסתיר את העובדות אבל גם בלי לפרט יותר מדי. במיוחד חשוב להמעיט בחשיפת הילדים לתמונות קשות בטלוויזיה. ככלל, כדאי לסגור מדי פעם את הטלוויזיה או להחלישה ככל האפשר.
  4. להרבות במגע ולהתחזק ביחד –במצבי פחד וחרדה ילדים זקוקים להרגיש שהם לא לבד, שהוריהם איתם, אוהבים, אכפתיים ומגנים. חשוב, לכן, לחבק, ללטף, לחייך, לומר דברי קרבה, לעודד את הילד לבטא את תחושותיו, לשדר לו אהדה ולא לשפוט אותו או לבקר אותו. כדאי לחזק את הילד במשובים חיוביים ומעודדים.
  5. לשמור על שגרה, ככל האפשר – שגרה מייצרת תחושה של ביטחון ושליטה, למבוגרים ולילדים כאחד. עבור ילדים קטנים שגרה חשובה במיוחד. לכן, כדאי לנסות לשמור על חלק מההרגלי הבית וחוקיו כמו זמני ארוחות, טקסי הליכה לישון, תפקידים בבית ועוד.

לצפייה במצגת בסיסית של ההרצאה:

סוף המאמר

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים בנושא מנהיגות במשפחה שיכולים לעניין אותך:

שבעה עקרונות מעשיים להצבת גבולות יעילה בגיל הרך

נחישות, מיידיות, הדרגתיות בשימוש בכוח, עקביות, חיזוק התנהגות רצויה, מניעה ושילוב מיומנויות מנהיגות נוספות  –  אלה הם שבעה עקרונות מעשיים, שיעזרו להורים לילדים בגיל הרך להציב גבולות בצורה יעילה ומועילה לילדיהם.

מקומם של סבתא וסבא בגידול הנכדים

תפקיד הסבאות יכול להיות מהנה, מספק, מסב אושר ושמחה לכל בני המשפחה, ואולם גם לגרום סבל רב וצער עמוק לכולם. כיצד להביא לכך שהסבתאות תהיה מהנה ומיטיבה וכיצד להימנע מכך שהיא תהפוך לסיוט וסבל לכולם? בחלק הראשון של המאמר תתואר המורכבות הגדולה בתקופתנו של תפקיד הסבאות. בחלק השני יסקרו הקונפליקטים האפשריים בין הסבתות והסבים לבין הורי הילדים. בחלק השלישי יובהרו שני הגורמים העיקריים הנחוצים להתמודדות טובה עם קונפליקטים אלה ויורחב לגבי גורם אחד: הגדרת תפקיד ברורה. בחלק האחרון של ההרצאה יינתנו טיפים, עצות מעשיות, כיצד לנהל תקשורת חכמה עם ההורים ועם הנכדים. התנהגות תקשורתית חכמה היא הגורם השני החשוב להתמודדות טובה עם קונפליקטים.

במקום לעשות שני סרטים נפרדים, ליצור סרט אחד משותף! על קונפליקטים בזוגיות ועל פתרונם.

במאמר מצביע חיים עמית על שתי מיומנויות תקשורת משלימות הכרחיות לפתרון קונפליקטים זוגיים: יכולת ביטוי כנה של רגשות וצרכים ויכולת הקשבה אוהדת. שתי מיומנויות אלה התחדדו במהלך טיול ארוך בהרי הפירנאים.