כיצד נרגיע את עצמנו ואת ילדינו?

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

מאמר קצר על דרכים להרגעת ילדים במצבי חרדה ולחץ, בעקבות מבצע "עמוד ענן", נובמבר 2012. פורסם במתכונת מצומצמת בעמודי החדשות של עיתון "ידיעות אחרונות", ב-10.11.2012

ראשית, נרגיע את עצמנו: לחיים במצב של חרדה ופחד מתמשכים לא חייבות להיות תוצאות נפשיות שליליות לטווח ארוך. להפך, ידוע ממחקרים רבים שחוסן נפשי מתפתח דווקא בתנאים של קושי ומצוקה, ולאו דווקא במקום של נינוחות ושלווה. עם זאת, חשובים כמובן עוצמת הלחצים, החוזק הנפשי של האדם והתמיכה הסביבתית שלה הוא זוכה.

הניסיון המקצועי המצטבר של התמודדות במצבי לחץ מאפשר לנו להצביע על מספר עקרונות התמודדות, שבעזרתם יכולים הורים לסייע לעצמם ולילדיהם לעבור בצורה טובה יחסית את מצב הלחץ, שבו כולנו נמצאים:

  1. להשתדל להוות דוגמה אישית טובה עבור הילדים – הורים הם מנהיגי המשפחה תמיד, ובמצבי לחץ וחרדה עוד יותר. ככל שההורה יקרין בהתנהגותו ביטחון ורגיעה, כך ירגיש גם הילד ביטחון ורוגע. יתרה מזאת, כשאנחנו מתאמצים להוות מודל חיובי של יציבות ושליטה עבור ילדינו, אנחנו מרגיעים כך גם את עצמנו, ומתחזקים. גם אם נלחצנו, וזה כמובן קורה לכולנו בפעמים הראשונות של אזעקה או נפילה של טילים, אין להיבהל מכך. כדאי לדבר על תחושות הפחד שלנו, ולהראות לילדים כיצד אנחנו משפרים את ההתמודדות שלנו ומתחזקים. בכך נהווה מודל של התמודדות חיובית עם פחדים ולחצים.
  2. להיות אקטיביים ולא פסיביים –גם למבוגרים לא טוב להיות פסיביים, שכן פסיביות מובילה לתחושות ייאוש ודיכאון. ילדים במיוחד זקוקים לפעילות כדי לפרוק מתח ולחצים. אפשר להיות בפעילות גם במקלט ובחדר המוגן, אם צריך לשהות שם זמן רב, ובוודאי חשוב להיות פעילים כשנמצאים בבית: לקפוץ, לרוץ, לשחק, לצייר, לצבוע, לדמיין, ליצור מחומרים. כדאי להימנע, ככל האפשר, מהתנהגות פסיבית כמו צפייה בלתי פוסקת בטלוויזיה, שינה מוגזמת, ביטויי חוסר אונים ועוד.
  3. להמעיט בחשיפה לחדשות ולתת מידע אמין ומתאים – יש להסביר לילד, בהתאם לגילו ויכולתו, את מה שקורה, בלי להסתיר את העובדות אבל גם בלי לפרט יותר מדי. במיוחד חשוב להמעיט בחשיפת הילדים לתמונות קשות בטלוויזיה. ככלל, כדאי לסגור מדי פעם את הטלוויזיה או להחלישה ככל האפשר.
  4. להרבות במגע ולהתחזק ביחד –במצבי פחד וחרדה ילדים זקוקים להרגיש שהם לא לבד, שהוריהם איתם, אוהבים, אכפתיים ומגנים. חשוב, לכן, לחבק, ללטף, לחייך, לומר דברי קרבה, לעודד את הילד לבטא את תחושותיו, לשדר לו אהדה ולא לשפוט אותו או לבקר אותו. כדאי לחזק את הילד במשובים חיוביים ומעודדים.
  5. לשמור על שגרה, ככל האפשר – שגרה מייצרת תחושה של ביטחון ושליטה, למבוגרים ולילדים כאחד. עבור ילדים קטנים שגרה חשובה במיוחד. לכן, כדאי לנסות לשמור על חלק מההרגלי הבית וחוקיו כמו זמני ארוחות, טקסי הליכה לישון, תפקידים בבית ועוד.

אהבת? מוזמן לשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

האישה והחיילים, או לקבל זה לתת.

מה נדרש כדי שלא נדחה בצורה מנומסת ואוטומטית את רצון הזולת להעניק לנו מַתַּת, ונדע לקבל באהבה ובלב שלם נתינה? אירוע שולי שנכחתי בו במכללת בן גוריון שבנגב עם אישה ושלושה חיילים הסב את תשומת ליבי לשאלה זאת. במאמר אני מציע שלושה גורמים, שלוש יכולות, שיכולים לעזור לנו לקבל ובכך לתת, לעצמנו ולזולתנו.

חרדים, מאשימים ומתפלגים

אנחנו רואים זאת בכל תחום בחיינו: מעגל קסם שלילי של חרדה, האשמת האחר, התפלגות, הגברת החרדה
וחוזר חלילה. האם אפשר לשנות את מעגל הקסם השלילי וכיצד?
במאמר מוצעים שני תנאים הכרחיים: רצון לשינוי ויכולת התבוננות פנימית.

מנהיגות הורית בחירום

הורים מדווחים על מגוון בעיות במשפחה בתקופת החירום הנמשכת. במאמר מוצעות שתי מטרות הוריות חשובות בתקופה זאת: חיזוק חסינות ופיתוח חוסן. במאמר מוסבר ההבדל ביניהן ונסקרות מספר דרכים כיצד למממשן במשפחה במצב החירום הנוכחי.

עוד באתר מנהיגות בחיים:

דילוג לתוכן