נתחו אירועים עם ילדכם, גם כשהוא קטן

במקום להטיף מוסר ולהוכיח, כדאי לעתים להשתמש בכלי רב עצמה של ניתוח אירוע, גם עם ילדים קטנים.

שתף את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

הורים מרבים להטיף מוסר לילדיהם בעקבות אירועים, בדרך כלל שליליים, שילדיהם מעורבים בהם. למשל, אם הילד הרביץ לילד או נשך ילד אחר בגן, הם יכעסו עליו כשיודע להם הדבר. הם יכולים לומר לו, במקרה הטוב: "אתה יודע שאנחנו לא מרשים להרביץ לילדים, גם אם אתה כועס עליהם", או לכעוס עליו ולהפחידו, במקרה הרע: "אם עוד פעם אני אשמע שהרבצת לילד או נשכת אותו, תקבל עונש מאוד חמור". כמובן שהורים מרבים להעיר לילדיהם על אירועים שליליים שמתרחשים בבית כמו מריבות בין אחים, בעיות בהליכה לישון, קשיים באכילה וכיוצא באלה. מעטים המקרים בהם הורים מנהלים שיחה רגועה עם ילדיהם על אירועים מסוג זה, במטרה ללמוד מהם ביחד. וזה מה שאני רוצה להציע לכם כאן: לנתח עם ילדיכם אירועים משמעותיים שהם היו שותפים בהם כדי לבחון את מה שקרה ולהפיק לקחים לגבי התנהגות יעילה בעתיד. חשיבותו של 'ניתוח האירוע' נעוצה בכך שהילד לומד להרהר על התנהגותו. כך הוא מקבל אחריות רבה יותר על עצמו ומשיג שליטה עצמית טובה יותר. כמובן שניתוח אירוע לא מתאים לילדים קטנים מאוד שלא יודעים לדבר עדיין, ואולם אפשר ליישמו כבר עם ילדים בגיל הגן, שיכולתם המילולית טובה.

כיצד כדאי לבצע את ניתוח האירוע של הילד כדי שאכן תתבצע למידה טובה של הילד?

ובכן ראשית, יש לשים לב לעיתוי של השיחה עם הילד. על מנת שניתוח האירוע יהיה יעיל הוא חייב להתבצע לאחר האירוע, כשהרוחות נרגעו, כדי שהילד יהיה רגוע ופנוי; אך לא רחוק מדי מהאירוע, כדי שהילד יזכור אותו בצורה סבירה.

שנית, חשוב להבהיר שהכוונה היא לניתוח משותף של אירועים חיוביים ושליליים כאחד. ניתוח של התמודדות ראויה של הילד עם התנהגות אלימה של אחיו יעזור להתנהגותו במצבים חברתיים רבים אחרים לא פחות מאשר ניתוח תקרית אלימה שאירעה לו בגן.

שלישית, על ההורה המקיים ניתוח אירוע לגבי אירוע בו גם הוא היה מעורב, להיות מוכן להסיק מסקנות גם לגבי חלקו באירוע ולא רק לעזור לילד להפיק לקחים לגבי התנהגותו.

מעבר לכך על ניתוח האירוע לכלול שלושה מרכיבים מרכזיים:

1. תיאור האירוע: עדיף כמובן שבתחילה הילד יתאר את האירוע, מנקודת המבט שלו. יש להיזהר שההזמנה לילד לתאר את האירוע לא תיתפש על ידו כמאיימת ותרתיע אותו מלהשתתף בשיחה. על ההזמנה להיעשות בצורה נינוחה, מתוך סקרנות ורצון ללמידה, ולא כנזיפה וכתוכחה. אפשר לומר לילד: "אתה זוכר שהיינו בגינה לפני האוכל והייתה שם מריבה? בוא תספר לי מה אתה חושב שקרה שם". אם הילד גדול יותר אפשר וכדאי גם להציג לו את המטרה: "כדי שבפעם הבאה כשתהיה מריבה בינך לבין חברים תוכל לפתור אותה בצורה טובה." אם הילד לא משתף פעולה או לא זוכר, או מציג את הדברים בצורה מעוותת מדי, יש לתאר בפניו את האירוע בצורה אובייקטיבית ככל האפשר, ולבקש את הסכמתו לתיאור: "אני ראיתי ששתיכן שיחקתן בבובות, ואז החברה שלך לא רצתה יותר לשחק בזה, ואת לא הסכמת ורצית להמשיך, נכון?"

2. הצגה תיאורית ולא שיפוטית של ההתנהגות הלא ראויה של הילד באירוע (או ההתנהגות הראויה שלו): לאחר שהאירוע תואר מתחילתו ועד סופו, יש לשים דגש על ההתנהגות הלא ראויה של הילד, או על ההתנהגות הראויה שלו. חשוב שההדגשה תהיה תיאורית ולא שיפוטית, כלומר "ראיתי שכעסת שהחברה שלך לא רצתה יותר לשחק, והחזקת אותה בכוח שלא תלך למקום אחר, וזה הכאיב לה." או במקרה של התנהגות ראויה: "ראיתי שאפילו שכעסת על החברה, לא עצרת אותה כשהיא הלכה לבחור משחק אחר, חיכית והצטרפת אליה".

3. מציאת דרכים ראויות להתמודדות במצבים דומים בעתיד, או חיזוק הדרך הראויה: כמובן שגם כאן כדאי לשאול את הילד מה לדעתו אפשר וצריך היה לעשות אחרת במקום ההתנהגות הלא ראויה שלו. ואולם, מאחר שזו מטלה קשה לילדים קטנים, אין טעם ללחוץ על הילד יותר מדי, ובמקום זאת כדאי להבהיר לו בצורה אמפתית את הלקח הרצוי. למשל, אפשר לומר "גם כשכועסים מאוד לא דוחפים ילדים אחרים. אפילו לא אם הם לא רוצים להמשיך לשחק איתך. את צריכה לזכור שלא תמיד תצליחי לקבל כל מה שתרצי. לפעמים יקרו דברים שלא יהיו נעימים לך. את יכולה במקום זאת לחכות שהחברה תסיים את משחקה ואולי תרצה לשחק איתך שוב. את גם יכולה להצטרף אליה למשחק, אם תסכים". אם התנהגותו של הילד הייתה ראויה, חשוב להבליטה כהתנהגות ראויה במצבים שונים: "הצלחת להתגבר על הכעס שלך כשלא קיבלת מה שרצית, שהחברה תשחק איתך. זה יכול לעזור לך להתגבר על הכעס גם אם אחיך הקטן ממשיך לצרוח אפילו שאת אומרת לו שיפסיק, או שאני לא נותנת לך מיד את האוכל כשאת רעבה".

לסיכום, ניתוח אירוע הוא כלי רב עצומה השאול מעולם הארגון ומשתמשים בו בדרך כלל לאחר אירועים בעייתיים כדי להבין את מה שקרה באירוע ולהפיק ממנו לקחים לגבי השתפרות בעתיד. אפשר וכדאי להשתמש בניתוח אירוע גם בעולם המשפחה כדי לעזור לילדים ללמוד לגבי התנהגותם, הראויה והלא ראויה, באירועים שונים, בתוך המשפחה ומחוצה לה, ולשפרה בעתיד, במידת הצורך.

 

לצפייה במצגת בסיסית של ההרצאה:

סוף המאמר

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים בנושא מנהיגות במשפחה שיכולים לעניין אותך:

שבעה עקרונות מעשיים להצבת גבולות יעילה בגיל הרך

נחישות, מיידיות, הדרגתיות בשימוש בכוח, עקביות, חיזוק התנהגות רצויה, מניעה ושילוב מיומנויות מנהיגות נוספות  –  אלה הם שבעה עקרונות מעשיים, שיעזרו להורים לילדים בגיל הרך להציב גבולות בצורה יעילה ומועילה לילדיהם.

מקומם של סבתא וסבא בגידול הנכדים

תפקיד הסבאות יכול להיות מהנה, מספק, מסב אושר ושמחה לכל בני המשפחה, ואולם גם לגרום סבל רב וצער עמוק לכולם. כיצד להביא לכך שהסבתאות תהיה מהנה ומיטיבה וכיצד להימנע מכך שהיא תהפוך לסיוט וסבל לכולם? בחלק הראשון של המאמר תתואר המורכבות הגדולה בתקופתנו של תפקיד הסבאות. בחלק השני יסקרו הקונפליקטים האפשריים בין הסבתות והסבים לבין הורי הילדים. בחלק השלישי יובהרו שני הגורמים העיקריים הנחוצים להתמודדות טובה עם קונפליקטים אלה ויורחב לגבי גורם אחד: הגדרת תפקיד ברורה. בחלק האחרון של ההרצאה יינתנו טיפים, עצות מעשיות, כיצד לנהל תקשורת חכמה עם ההורים ועם הנכדים. התנהגות תקשורתית חכמה היא הגורם השני החשוב להתמודדות טובה עם קונפליקטים.

במקום לעשות שני סרטים נפרדים, ליצור סרט אחד משותף! על קונפליקטים בזוגיות ועל פתרונם.

במאמר מצביע חיים עמית על שתי מיומנויות תקשורת משלימות הכרחיות לפתרון קונפליקטים זוגיים: יכולת ביטוי כנה של רגשות וצרכים ויכולת הקשבה אוהדת. שתי מיומנויות אלה התחדדו במהלך טיול ארוך בהרי הפירנאים.