יש לומר זאת בפה מלא: מרב הקשיים בתהליך הגמילה מחיתולים נובעים ממתח ולחץ של ההורים, המועברים לילדיהם. הורים מנסים להקדים את המאוחר, משווים את התפתחות ילדם לילדים אחרים שהם מכירים, וכשמתברר להם שילדים אחרים מתקדמים מהר יותר מילדם הם דואגים, מאבדים את הסבלנות ואת הסובלנות, ומנסים להאיץ את התקדמות ילדם. כשהילד מרגיש שהוריו מאוכזבים ממנו, הדימוי העצמי שלו נפגע, הוא מרגיש שהוא אינו עונה על ציפיות הוריו, שהוא כבר לא ילד אהוב בזכות עצמו, שאינו צריך להוכיח את עצמו כדי לזכות באהבה. נכון, הורים הם בני-אדם, והמתח, הדאגות והלחץ שלהם מובנים. ואולם מתחים אלה גורמים לכך שבמקום שיתקיים תהליך טבעי וספונטני של גמילה, שבעקבותיו יחושו הילד והוריו סיפוק וגאווה, מתרחש תהליך מייסר ומענה של מאבקים ולחצים, מלווה במועקה, באכזבה ובכעס אצל כל בני המשפחה. הגמילה מחיתולים הופכת לשדה קרב, שבו הילד והוריו מתישים את עצמם בהווה ופוגעים בהמשך ההתפתחות התקינה של הילד לעתיד.
אך ישנן גם סיבות נוספות לקשיים בגמילה מחיתולים:
▪ מרכיב משפחתי-גנטי: במשפחות שאחד ההורים או בן משפחה אחר הרטיב עד גיל מאוחר, יש סיכוי גדול יותר שאחד הילדים יתקשה בגמילה.
▪ מרכיבים גופניים: לעתים שלפוחית שתן קטנה יחסית או רמות נמוכות של ההורמון הפועל נגד הצטברות שתן בלילה – הם הגורם לבעיית הגמילה. במקרים אחרים הילד סובל מדלקות שתן חוזרות ונשנות או מעצירות לעתים קרובות בשל תזונה לא מגוונת.
▪ קצב התפתחות ומאפיינים אישיים: ישנם ילדים שבאופן טבעי יהיו בשלים פיזיולוגית, רגשית או שכלית לגמילה מחיתולים מאוחר יותר. פעמים רבות אלה ילדים שנולדו מוקדם מדי או ילדים שהיו חולים תקופה ממושכת בינקותם. (יש לציין שילדים הסובלים מקשיי התפתחות בכלל, כמו קשיים מוטוריים, קשיי תקשורת – סביר להניח שגם תהליך הגמילה שלהם יהיה מעוכב.)
▪ חרדות: על אף ששרירי פי הטבעת מתפתחים מהר יותר משרירי השופכה, עבור ילדים רבים הפרידה מהקקי קשה יותר, שכן הוא נתפס כחלק מגופם. כשהם רואים אותו נופל, ובמיוחד כשהוא נעלם בשירותים, הם עלולים לחוש חרדה. כשילדים רואים שדבר מה נעלם, הם חוששים שבעקבותיו ייעלמו דברים נוספים בסביבה. הסברים הגיוניים לא ממש מרגיעים, שכן מבחינת הילד לא מדובר בהפרשת פסולת מהגוף, אלא במשהו יקר ערך, בחלק ממנו. גם עצם הישיבה על האסלה עשויה לעורר פחדים: פחד ממה שנמצא בתוכה, פחד מהדחת המים או פחד להיות לבד בחדר השירותים. פחדים כאלה עשויים להביא לניסיון להימנע מהפרשת הצואה, עד כדי כאבי בטן ועצירות, שעשויים להגביר את הפחד מהפרשת הצואה, וכך נוצר מעגל קסמים. מעבר לכך, כשהורים אינם רגישים לחרדה המתעוררת אצל הילד, הם עלולים להעצימה, גם אם ללא כוונה.
▪ חוסר פניות: לעתים גם הילד וגם הוריו אינם מתפנים לתהליך הגמילה, שכן האנרגיה שלהם מופנית להתמודדות עם שינויים אחרים בחייהם, כמו מעבר דירה, כניסה לגן חדש, היריון ולידה, גירושים.
▪ נסיגות: יש לזכור שגמילה מחיתולים היא תהליך, וכמו כל תהליך, היא אינה מתקדמת תמיד בקו ישר ואחיד, ויכולות להתרחש בה נסיגות. עבור הורים רבים הצלחותיו ואי הצלחותיו של הילד משמשים תכופות כעדות להצלחתם כהורים. נסיגות של הילד מייצגות עבורם את הכישלון ההורי וגורמות להם להרגיש אכזבה וכעס, שעלולים להגביר את הקושי בגמילה.
