מהם הגורמים להתנהגויות תוקפניות בגיל הרך?

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

מהם הגורמים להתנהגויות תוקפניות של ילדים בגיל הרך? מתוך הפרק השמיני בספר "הורים בטוחים בעצמם - מנהיגות הורית בגיל הרך", מאת חיים עמית, 2012.

מהם הגורמים להתנהגויות תוקפניות בגיל הרך?*

תסכול: פעמים רבות תוקפנותם של ילדים היא ביטוי לתסכול שהם חשים: משום שהם אינם מצליחים לבטא את רצונותיהם, משום שהם מבולבלים ואינם יודעים מה הם באמת רוצים, משום שהם חוו כישלון, משום שלא עושים מה שהם דרשו ועוד. מאחר שיכולתם המילולית אינה מפותחת, הם מבטאים את תסכולם בהתנהגות תוקפנית.

שמחה או התרגשות: לעתים ילדים מתנהגים בתוקפנות, למשל נושכים, מתוך התרגשות ושמחה דווקא. הם אינם יודעים לבטא את עצמם בדרך אחרת, והם נעזרים באיברי גופם – פה, ידיים ורגליים – כדי לבטא רגשות חיוביים. לעתים הדבר נובע מהתנהגויות תמימות של ביטויי אהבה במשפחה, דוגמת נשיקות נשכניות שהילד חווה או רואה, "כאפות" מתוך חיבה ועוד. ילדים תופסים מחוות כאלה כפשוטן. וכשהם רוצים להביע אהבה או חיבה לאחרים הם עושים זאת באותה דרך של נשיכה או מכה, ללא כוונות זדון.

מזגו של הילד: יש ילדים שמלידתם הם בעלי סף תסכול נמוך יותר, ולכן במצבי תסכול תגובתם חזקה יותר: הם יגיבו בתוקפנות רבה יותר מאשר ילדים אחרים. ילדים הזקוקים לגירויים תחושתיים חזקים יותר עשויים לנשוך או להכות, מבלי להבין את הכאב שהם גורמים.

חיקוי: ילדים מתנהגים בתוקפנות בהתאם לדוגמה שמציגים להם אחרים, כגון הורים, אחאים וילדים אחרים בני גילם. לעתים ילדים צופים בהתנהגויות תוקפניות של ההורים כלפיהם, של אחאים ושל הורים זה כלפי זה או כלפי זרים – כדרך להבעת כעסים ותסכולים. ילדים קטנים מושפעים במיוחד מצפייה בהתנהגויות תוקפניות של ילדים בגן.

למידה: ילדים לומדים להתנהג התנהגות תוקפנית כאשר הם באים על שכרם על פעולות תוקפניות שלהם, כלומר כשהם משיגים את שלהם או זוכים בתשומת לב מצד המבוגרים, שלה הם משתוקקים, בעקבות התנהגות תוקפנית. גם כאשר ילדים רואים שילדים אחרים שהתנהגו בצורה תוקפנית זכו בגמול חיובי (קיבלו תשומת לב, חיובית או שלילית) – הם לומדים שהתנהגות תוקפנית משתלמת.

* מתוך הפרק השמיני, התנהגויות תוקפניות, בספר "הורים בטוחים בעצמם – מנהיגות הורית בגיל הרך" 

אהבת? מוזמן לשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

עדיפה מוטרדות על פני שאננות

אנחנו חיים כיום בישראל ברמת מוטרדות גבוהה מאוד, שגורמת סבל רב. רמת המוטרדות תרד כאשר, כך אנו מקווים, יחול שינוי לטובה במצב. אבל אסור שהיא תֵּעָלֵם לגמרי! מוטרדות במידה פוגעת אמנם בשלווה ומדירה שינה לעתים, אך היא מונעת הדחקה של בעיות חשובות, והיא חיונית להתמודדות יעילה איתם.

חופש לִרְצוֹת וחופש מִלִּרְצוֹת

מה הקשר בין חירות פנימית לבין רצייה? במאמר זה אהרהר בשני היבטים של חירות פנימית, שנראים לכאורה מנוגדים: חופש לִרְצוֹת וחופש מִלִּרְצוֹת. אבהיר מהם סימני האזהרה לאפשרות של איבודם ואציין את הפעולות הנדרשות למימושם.

חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

עוד באתר מנהיגות בחיים:

דילוג לתוכן